המאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה: "פיתוח ישראלי חדש עשוי לעזור בטיפול בזיהומים מסכני חיים”
פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם חברת Revium Rx, פיתח תכשיר אנטיביוטי בנשא ייחודי העשוי לאפשר טיפול מערכתי בזיהומים קטלניים – עם פחות תופעות לוואי וסיכון לעמידות חיידקית. האם זו תקווה חדשה למאבק בחיידקים עמידים?
בשנים האחרונות ארגוני הבריאות בכל העולם מתריעים מפני החיידקים העמידים והאיום שהם מהווים על מערכת הבריאות המודרנית. נושא זה עולה מדי פעם לכותרות בעקבות אירועים מדאיגים בבתי חולים בישראל ובעולם. חיידקים אלה, שאינם מגיבים לטיפולים הקיימים, גובים קורבנות רבים מדי שנה ומהווים אתגר משמעותי למערכת הבריאות העולמית.
בדוח מקיף שהתפרסם בשנה שעברה באחד מהעיתונים הרפואיים החשובים בעולם, LANCET, הוערך ש-4.71 מיליון מקרי תמותה בעולם בשנת 2021 היו קשורים לחיידקים עמידים ולפי התחזיות שלהם מספר זה אף צפוי לעלות ל- 8.22 מיליון ב-2050. המשמעות היא לא פחות מ-39 מיליון מקרי תמותה ב-25 בשנים הבאות.
לפי הערכות אלה, חיידקים עמידים יהיו הסיבה העיקרית לתמותה ב-2050, כלומר יותר משיעור התמותה ממחלת הסרטן, במידה ולא ימצא פתרון לבעיית העמידות לאנטיביוטיקות שנמצאות כיום בשימוש הולך וגובר. הפיתוחים החדשים הם מעטים, ויתרה מכך, מעטים עוד יותר הפיתוחים המציגים מנגנון פעולה חדש של האנטיביוטיקה כך שתתאים לפעילות כנגד החיידקים העמידים.
מדענים ישראלים מובילים פיתוחים חדשניים שעשויים להציג פתרונות לבעיה עולמית זו. אחד מהם הוא פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ, מדען בעל שם עולמי ומי שפיתח את התרופה דוקסיל (Doxil) – התרופה הננו-ליפוזומלית הראשונה שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול בסרטן. יחד עם דר' אהובה סרן ממעבדתו, השניים אחראים לפיתוחים המדעיים שבבסיסה של חברת Revium Rx העוסקת בפתרונות מבוססי ננו-חלקיקים לטיפול בזיהומים מסכני חיים ובסרטן.
"אנחנו נכנסים לעידן שבו אנטיביוטיקה מסורתית מאבדת מכוחה", אומר פרופ' ברנהולץ. "חיידקים למדו לפתח מנגנוני הגנה מתוחכמים, שמונעים את יעילותן של רבות מהאנטיביוטיקות המשווקות כיום. ארגון הבריאות העולמי (WHO) צופה שבמידה ולא יהיה פתרון משמעותי, אזי בעוד 25 שנה יהיו החיידקים העמידים לגורם המוביל תמותה ממחלות. לכן מערכות הבריאות בעולם כולו חייבות למצוא גישות חדשות שיאפשרו לנו להתמודד עם בעיית החיידקים העמידים בצורה ממוקדת ויעילה יותר״.
פתרון חדשני מבוסס ננו-חלקיקים
אחד הפיתוחים המבטיחים ביותר של החברה הוא Nano-Mupirocin, שפותח על ידי פרופסור חזי ברנהולץ ודר’ אהובה סרן מהפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית. מדובר למעשה בגרסה חדשנית של האנטיביוטיקה מופירוצין, שכיום מוגבלת לשימוש מקומי בלבד. מופירוצין ידועה כתרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי, השונה מזה של האנטיביוטיקות הנמצאות בשימוש קליני, אך בשל פירוקה המהיר בדם, היא אינה ניתנת כיום כטיפול מערכתי. הפיתוח החדש של Revium Rx "כולא" את החומר הפעיל בננו-ליפוזומים, שמגנים עליו בגוף ומאפשרים לו להישאר פעיל לזמן ממושך יותר, כך שניתן יהיה להזריק אותו ישירות לווריד ולטפל בזיהומים חמורים.
"מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לנו להוביל את התרופה ישירות למוקד הזיהום, ולכן היא מגיעה לחיידקים שברקמה בריכוזים גבוהים. תרופת המופירוצין נכלאת בליפוזומים בצורה המאפשרת את שחרורה הסלקטיבי ברקמה המזוהמת בחיידקים ומונעת את פירוקה בזרם הדם. באופן הזה, נמנעות תופעות לוואי שנגרמות מטיפולים אנטיביוטיים מסורתיים, כולל חוסר פגיעה במיקרוביום שבמערכת העיכול ששלמותו חשובה לשמירה על הבריאות, ובתגובה לטיפולים תרופתיים כדוגמת טיפולים ביולוגיים לסרטן", מסביר ברנהולץ. "המשמעות היא שיכולות הטיפול שלנו בזיהומים עמידים מסכני חיים יוכלו להשתפר באופן דרמטי״.
כבר בשלב המחקרים הראשוניים, ננו-מופירוצין הראה פעילות כנגד מאות זנים עמידים נגדם נבדק ובהם חיידקי ה- MRSA (סטפילוקוק עמיד למתיצילין) העמיד גם לונקומיצין, חיידקי VRE (אנטרוקוקים עמידים לונקומיצין) וגונוראה העמידה לצפלוספורינים. בניסויים הפרה-קליניים בחיות מעבדה הוכחה יעילות הננו-מופירוצין במודלים של דלקת נמקית, דלקת ריאות, אוסטאוארטריטיס ואנדוקרדיטיס. יתרה מכך, תרופת הננו-מופירוצין החדשה הצליחה לחדור לתאי מערכת החיסון ולהשמיד חיידקים ששכנו בהם – הישג משמעותי במאבק בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים עמידים.
בדרך לניסויים קליניים במטופלים אנושיים
לאחר הצלחה משמעותית בניסויים הפרה-קליניים, וניסוי טוקסיקולוגיה שהראה בטיחות גבוהה, נמצאת החברה כעת בשלבים מתקדמים של פיתוח התרופה בקנה מידה קליני. בתוך חודשים ספורים צפויה החברה להתחיל בשלב הניסויים הקליניים הראשונים בבני אדם (Phase I) שיתמקדו בבדיקת בטיחות התרופה ויעילותה הראשונית.
"אנחנו עובדים בצמוד לרגולטורים ולמכוני מחקר מובילים, כולל המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) שמתעניין מאוד בפיתוח שלנו", מגלה ברנהולץ. ״ככל שנראה תוצאות חיוביות בשלב הראשון, נוכל להתקדם במהירות לניסויים מתקדמים יותר ולקרב את התרופה לאישור קליני״.
מעבר לכך, החברה פועלת להשגת מימון נוסף מקרנות ממשלתיות ופרויקטים עולמיים לתמיכה בפיתוח תרופות חדשות נגד חיידקים עמידים.
יותר מרק אנטיביוטיקה – חזון רפואי רחב יותר למנגנוני ההובלה
Nano-Mupirocin הוא רק אחד מהפיתוחים המהפכניים של החברה. לצד האנטיביוטיקה החדשה, מפתחת Revium Rx גם טיפול ננו-ליפוזומלי חדשני שנועד לשפר את הטיפול בסרטן באמצעות "נרמול" הסביבה הגידולית הייחודית התומכת בתאי הסרטן כך שתפסיק לתמוך בתאים הסרטניים וכן פלטפורמת חיסונים מתקדמת שאמורה לספק הגנה רחבה ועמידה יותר נגד מחלות ויראליות, לרבות בווריאנטים הנוצרים בקביעות עקב מוטציות של וירוסים כמו קורונה, שפעת ואחרים.
"הטכנולוגיה שלנו מבוססת על הבנה עמוקה של איך להביא תרופות בדיוק למקום שבו הן נחוצות בגוף תוך הפחתה של הגעת התרופות לרקמות הבריאות ושחרורן הסלקטיבי ברקמות החולות, תהליך המלווה בהפחתה משמעותית בריכוזם ברקמות הבריאות", מסביר ברנהולץ. "האתגר של הרפואה כיום הוא לא רק לפתח תרופות חדשות, אלא גם למצוא דרכים לשפר את מנגנון ההובלה שלהן כך שיהיו יעילות יותר ובטוחות יותר."
האם מדובר שינוי כיוון רפואי?
במציאות שבה הזיהומים החיידקיים הופכים עמידים ומסוכנים יותר, הטכנולוגיה ש-Revium Rx מפתחת עשויה להוות שינוי כיוון בתחום הרפואה. אם הפיתוח ימשיך להוכיח את עצמו בשלבים הקליניים, Nano-Mupirocin עשוי להפוך לאחת התרופות החשובות ביותר בתחום זה ולספק תקווה חדשה למיליוני חולים ברחבי העולם.
"אנחנו יודעים שיש לנו פתרון שמסוגל לעשות שינוי אמיתי", מסכם ברנהולץ. "אם נמשיך במסלול הנכון, נוכל להביא את התרופה הזו לשוק בתוך שנים ספורות, ולתת מענה לאחת הבעיות הרפואיות הדחופות ביותר של זמננו״.
