ישראל הפכה בשנים האחרונות למדינה מוטת גנריקה, במקום להוביל לחדשנות רפואית ומחקר קליני
ישראל הפכה בשנים האחרונות למדינה מוטת גנריקה, במקום להוביל לחדשנות רפואית ומחקר קליני
על רקע דוחות עולמיים שהתפרסמו לאחרונה ומעריכים כי תעשיית התרופות תורמת כ-30% לכלכלה העולמית, עולה גם התפקיד המשמעותי של חברות הפארמה הרב-לאומיות בכלכלה הישראלית. כעת, הקריאה הברורה לממשלה ולרגולטורים היא למצות את הפוטנציאל האדיר של מערכת הבריאות הישראלית וההון האנושי המקומי, כדי להגדיל את התל"ג, ליצור מקומות עבודה איכותיים ולשפר את הבריאות של אזרחי ישראל
בעידן שבו בריאות הציבור נמצאת במוקד תשומת הלב העולמית, תעשיית התרופות והפארמה מתגלה כאחד המנועים המשמעותיים ביותר בכלכלה הגלובלית. נתונים מדוחות אחרונים חושפים תמונה מרשימה: תעשיית הפארמה מהווה כ-30% מהכלכלה העולמית - נתון המדגיש את מרכזיותו חסרת התקדים של התחום. מעבר להיותה מקור לפיתוחים רפואיים פורצי דרך, תעשיית הפארמה מייצרת מקומות עבודה לעשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם, מניעה השקעות במחקר ופיתוח, ומהווה מוקד לחדשנות טכנולוגית ומדעית.
מהי תרומת תעשיית התרופות העולמית לכלכלה הגלובלית? כיצד תורמות חברות הפארמה הרב-לאומיות לכלכלה הישראלית ולחוסן הכלכלי בזמן מלחמה? ואיך יכולה ישראל לרתום את חברות התרופות הרב-לאומיות לטובת צמיחה כלכלית, חדשנות ובריאות בישראל?
ענף התרופות העולמי - מחקר ופיתוח, תעסוקה והשפעה כלכלית ב-2024
על פי הדו"ח של IFPMA (הפדרציה הבינלאומית של יצרניות ואגודות פרמצבטיקה), פעילות המחקר והפיתוח של חברות הביג פארמה תורמת 227 מיליארד דולר לתוצר העולמי, ומעסיקה ישירות 1.1 מיליון איש - עלייה של 175% מאז 2014. בנוסף, התעשייה מייצרת 74.9 מיליון משרות ישירות ועקיפות ברחבי העולם.
הדו"ח של Deloitte מצביע כי שיפור הנגישות לטיפולים בארה"ב צפוי להוסיף 2.8 טריליון דולר לתמ"ג האמריקאי עד 2040, להוסיף 5 מיליון עובדים לשוק העבודה, ולהעלות את רווחי החברות העסקיות ב-763 מיליארד דולר.
"הדוחות מראים בברור כיצד השקעות בבריאות יוצרות ערך באמצעות תשואות חיוביות לא רק לתחום הבריאות, לכלכלה ולתעסוקה, ובסופו של דבר לחברה כולה", אומר קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, המאגדת 22 חברות פארמה רב-לאומיות מבוססות מחקר שיש להן נציגויות בישראל.
תעשיית הפארמה בישראל היא שחקנית מרכזית במערכת הבריאות
גם בישראל, יש לתעשיית הפארמה תרומה משמעותית, הן לבריאות הציבור והן לכלכלה המקומית. התעשייה מעסיקה באופן ישיר 2,000 עובדים, מתוכם 80% נשים, ובאופן עקיף יותר מ-10,000 עובדים. על פי נתונים שפרסם משרד הבריאות, גובה ההשקעות של חברות הפארמה הרב-לאומיות במחקרים קליניים בבתי החולים מהווה כ-60% מכלל ההכנסות עם השקעה של כ-2.5 מיליארד ₪ במחקרים קליניים בשבע השנים האחרונות. "תעשיית הפארמה היא שחקן חשוב לישראל", אומר צורף, "והאינטרס הלאומי הוא לעודד אותה לתפוס מקום משמעותי בשולחן קבלת ההחלטות". לדבריו, הפוטנציאל לפיתוח כלכלי עצום, "אך הוא תלוי בסביבה רגולטורית מתאימה".
החוסן של מערכת הבריאות, לרבות החברות הרב-לאומיות, הוכיח את עצמו במהלך המלחמה
למרות שחברות תרופות רב-לאומיות נוטות להפסיק מחקרים קליניים באזורי סכסוך, כפי שקרה באוקראינה ורוסיה, ישראל הצליחה לשמר את פעילות המחקר בתחומה גם במהלך המלחמה. "זהו הישג משמעותי של שיתוף פעולה בין חברות התרופות למשרד הבריאות," מציין צורף. אתגר נוסף היה שמירה על שרשרת האספקה והלוגיסטיקה של תרופות במהלך המלחמה המתמשכת. "פעלנו באינטנסיביות להבטיח אספקת תרופות רציפה כדי שהחולה הישראלי לא ייפגע", הוא מסביר.
"ישראל מונעת את הסביבה הרגולטורית לעידוד צמיחה דרך פעילות בתחום הפארמה"
חלק ניכר מהתרומה של תעשיית הפארמה לכלכלה היא בהמשך השקעות במחקר ופיתוח ובשמירה על יתרונה הטכנולוגי של ישראל. "למרות האתגרים, חייבים להמשיך ולשמור על היתרון היחסי של ישראל בתחום המחקר והפיתוח", אומר צורף.
"במהלך השנה האחרונה פעלנו כדי להבטיח שחברות הפארמה הרב-לאומיות ימשיכו לפתוח מחקרים קליניים בישראל. יש לכך השפעה על המורל והגאווה הלאומי, כשהרופאים והחוקרים הישראלים ממשיכים לשמר את מעמדם בחוד החנית של המחקר העולמי".
התאמת הרגולציה ויצירת התנאים המתאימים למשיכת פעילות של חברות בינלאומיות בתחום הפארמה תעצים את יתרונותיה הטכנולוגיים של ישראל ותמנע זליגת מוחות. "מעבר לכך, שיתוף פעולה בין כל הגורמים במערכת הבריאות יקטין את עלויות הטיפול הרפואי, יתרום לאבחון וטיפול מוקדם במחלות, ויעלה את הפריון, הרווח הכלכלי והרווחה של כולנו", אומר צורף.
לישראל יש את הדאטה, המוסדות הרפואיים והרופאים המעולים - כולם מחכים למדינה שתיקח צעד בכיוון הנכון
"האינטרס להגדלת הפעילות של חברות הפארמה הרב-לאומיות בישראל הוא ציונות לשמה," מציין צורף. "ישראל היא המדינה היחידה שיש לה דאטה, מוסדות רפואיים מעולים, ורופאים מובילים ומנוסים. יש את תשתית הדאטה של קופות החולים, שאין לאף מדינה אחרת בעולם".
"אם יהיו בישראל מחקרים שמביאים טיפולים חדשניים", אומר צורף, "החולים יזכו לגישה מוקדמת והרופאים יוכלו לעמוד בחזית המחקר. זה ה-WIN-WIN הכי גדול שיש בין תעשייה לבין מדינה. אין על זה מחלוקת".
לחברת Merck הגרמנית, מספר צורף, יש מרכז פיתוח גדול ביבנה עם עובדים רבים ומפעלי ייצור עם מאות עובדים בירושלים וברחובות, "אך לרוב החברות אין מרכזי פיתוח תרופות בישראל. היינו רוצים שמדינת ישראל תשכיל לייצר סביבה עסקית ורגולטורית אשר תניח את התשתית לכך שלישראל יהיה יתרון תחרותי על פני מדינות אחרות בעולם להקמת מרכזי R&D".
לדברי צורף, "ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמה גנרית, במקום להוביל לחדשנות ומחקר קליני". תרופות גנריות אמנם מוזילות עלויות, "אך השקעה בחדשנות רפואית מביאה ערך מוסף רחב יותר - הפחתת ימי אשפוז ותחלואה, ופיתוח אקו-סיסטם של מחקר קליני", לדבריו. "ישראל יכולה להפוך ל-Hub של חדשנות רפואית, כפי שעשתה בהצלחה בתחומים אחרים".
על מנת לקדם את הנושא, פארמה ישראל פועלת בשנתיים האחרונות לאחרונה לקידום המחקר הקליני בישראל, "מתוך מטרה לאחד כוחות בין כל הגורמים ולייצר שינוי משמעותי. אנחנו שואפים להביא לממשלה מסמך המשרטט את האקו-סיסטם של מערכת הבריאות וכל מה שצריך להשתנות."
לסיכום, אומר צורף, "אנחנו צריכים כמדינה להשקיע בנושא ולמנף את היתרונות שיש לנו כדי להגדיל ולשפר את הכלכלה, את שוק העבודה ואת הבריאות של אזרחי ישראל".
