רכישת קרקעות ביהודה ושומרון: המהפכה בדרך?
הכנסת מקדמת חוק שיאפשר הלכה למעשה רכישת קרקעות מפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, תוך ביטול הליכים פרוצדורליים שהכבידו על עסקאות אלה עד היום. עו"ד אלי סגל ממשרד יהב ושות' מסביר מדוע החוק החדש דווקא יתקע מקלות בגלגלי השוק
הכנסת אישרה בחודש שעבר בקריאה טרומית הצעת חוק המבקשת לבטל את החוק הירדני המגביל רכישת קרקעות ביהודה ושומרון על ידי מי שאינם אזרחי ירדן או בעלי אזרחות ערבית. התומכים בהצעה מציגים אותה כתיקון עוול היסטורי וכצעד חשוב להסדרת ההתיישבות, בעוד המתנגדים טוענים כי היא בעייתית מבחינה משפטית ומדינית, ומבשרת על סיפוח דה-פקטו של שטחי יו"ש למדינת ישראל.
"מצד אחד, החוק החדש מבטל עוולה ארוכת שנים שיצר החוק הירדני, אשר מנע זכויות קניין על בסיס דת ומוצא אתני", אומר עו"ד אלי סגל, שותף במשרד יהב ושות' ומומחה לדיני יהודה ושומרון. "למעט בחוק הלאום, שבלאו הכי הוא הצהרתי בלבד, אין לדבר כזה אח ורע בדין בישראלי. מצד שני, החוק המוצע מעלה קשיים משפטיים ומעשיים כאחד".
לדבריו, אם יאושר, השלכות החוק על שוק עסקאות הנדל"ן ביו"ש עלולות אף להיות הפוכות מהמצופה, ולהקטין דווקא את היקף העסקאות בין מוכרים פלסטינים לקונים יהודים. הוא מסביר: "כדי לקנות קרקע מפלסטינים, שהם הבעלים של חלק מהקרקעות ביו"ש, נדרשו עד היום רוכשים שאינם ירדנים או ערבים להקים חברת קש זרה, לרכוש את הקרקע באמצעות החברה הזאת ולרשום את הקרקע במינהל האזרחי תחת שמה של אותה חברה.
"הנוהג של הקמת חברה זרה החל בשנות השבעים של המאה הקודמת, לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש שטחי יהודה ושומרון מידי הממלכה הירדנית, והוא אינו מעוגן בשום חקיקה רשמית אלא נובע משתי סיבות עיקריות: האחת, היא החוק הירדני שעודנו חל על השטח ואוסר מכירת קרקעות ליהודים ולתושבים זרים; והשנייה, היא עונש המוות שמטילה הרשות הפלסטינית על תושבי האזור שהעזו למכור את אדמותיהם ליהודים.
"בנוסף, פעמים רבות הצדדים לעסקאות אלה מוצאים את עצמם בהליכים משפטיים ארוכים להוכחת אמיתות המסמכים שהיוו את הבסיס לעסקה, שחלקם נערכו גם לפני 100 שנים, בתקופת השלטון העותמאני ולאחריו הבריטי".
על אף כל הקשיים הללו, סגל סבור כאמור כי החוק החדש לא ישיג את מטרתו, כי אם ירחיק את התגשמותה: "פרקטיקת הקמת החברות הזרות לצורכי רכישת קרקעות סיפקה מעין 'אליבי' למוכרי הקרקעות הפלסטינים, שבלעדיו הם יחששו למכור את אדמותיהם. כשתושב המקום מחזיק בשטח של כמה דונמים ומבקש למכור אותו, הוא לא יכול להרשות לעצמו שעל חוזה הרכישה יהיה חתום 'משה כהן' או 'חיים לוי'. לכן, אף שהחוק החדש מבקש לצמצם את הביורוקרטיה הכרוכה בעסקאות נדל"ן ביו"ש, לטעמי הוא עתיד לפגוע בהן ולצמצם את מספרן".
כדי לשנות באמת את המציאות בשטח מציע סגל פתרון אחר, דרסטי בהרבה – החלת החוק הישראלי בשטחי יהודה ושומרון: "מהפכה אמיתית תתרחש רק כאשר שוק הנדל"ן ביו"ש ינוהל כפי שהוא מנוהל בשטחי מדינת ישראל, אז אפשר יהיה באמת לנהל עסקאות בבטחה ובסביבה משפטית ודאית. אז יזמים יוכלו לרכוש קרקעות באזור, וגם רוכשי הדירות יוכלו לקחת משכנתאות ללא מגבלות ולרשום נכסים על שמם.
סגל מודע לכך שהצעתו רצופה מכשולים פוליטיים ובינלאומיים, אך עומד על כך ש"ההצעה לבטל את החוק הירדני היא צעד בכיוון הנכון, אולם בשטח היא אינה משנה שום דבר מהותי".
השומרוני הטוב
חברת יהב ושות' נוסדה ב-1976 על ידי עו"ד דינה יהב, ומתמחה בנדל"ן ובליטיגציה מסחרית-אזרחית. במשך חמשת העשורים לפעילותה צבר המשרד מוניטין וניסיון רב, והוא מציע שירותים מגוונים כולל ליווי בעלים בהתחדשות עירונית ובעסקאות מכר וקומבינציה, ייצוג בבתי משפט, רישום ותיקון צווים בלשכת רישום המקרקעין, ועוד.
המשרד הוא מהמובילים בארץ בליווי עסקאות נדל"ן בשטחי יהודה ושומרון, ומתמחה בדינים הייחודיים החלים באזור זה. מלבד ליווי עסקאות רכישה, פעילות המשרד חולשת על מספר הליכים משפטיים ופרוצדורליים המאפיינים את יהודה ושומרון, בהם הליכי תיקון שטח וגבולות במינהל האזרחי, העוסקים בקרקעות הרשומות בטאבו העותמאני; הליכי ועדה לרישום ראשון (במקרים בהם אין לנכס קושאן או רישום בטאבו); וליווי וייצוג של בעלי דין בסכסוכי קרקעות הנדונים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
ברבות השנים רשם לעצמו המשרד הישגים רבים, שהבולטים שבהם הם ההכרה בתחולת סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה ושומרון) (מס 59), התשכז-1967 וכן רכישת מאות דונמים של קרקעות על ידי חברת הימנותא, חברה בת של קק"ל בגוש עציון.
