הפרדוקס הישראלי: מובילים בפיתוח, מתקשים בהטמעה
רגע לפני כנס MIXiii Health-Tech.IL שיתקיים ב-4-5 במרץ, ד"ר ענת עקה זוהר, מנהלת מושב השיקום, יוצאת בקריאת התעוררות: המערכת זקוקה לפתרונות טכנולוגיים דחופים לשיקום אלפי פצועי המלחמה
מאז אירועי ה-7 באוקטובר, מערכת השיקום בישראל ניצבת בפני אתגרים חסרי תקדים. הצורך בשירותי שיקום גדל משמעותית, בעוד שהמערכת כבר הייתה עמוסה טרם האירועים. המספרים זועקים לשמיים. אגף השיקום, שטיפל לפני המלחמה ב-62 אלף נכי צה"ל, נדרש כעת להתמודד עם קפיצה דרמטית ל-74 אלף מטופלים. מאחורי המספרים האלה מסתתרים סיפורים אנושיים מורכבים: 377 פצועי ראש, 308 עם פגיעות בעיניים, 104 עם פגיעות בעמוד השדרה, וכ-60 קטועי גפיים. אבל הנתון המטריד ביותר הוא אולי דווקא הבלתי נראה - 5,200 לוחמים שמתמודדים עם פגיעות נפשיות כשמתוכם 3,500 נושאים גם פציעות פיזיות.
במחלקות השיקום ברחבי הארץ, מתרחש תהליך ארוך ומורכב של שיקום וחזרה לחיים. זה הסיפור של 12,000 פצועי צה"ל וכוחות הביטחון, שהצטרפו למערכת השיקום בתוך חודשים ספורים. זה הסיפור של חיילים סדירים, אנשי מילואים ואנשי כוחות הביטחון שיצאו להגן על המדינה וחזרו עם צלקות שילוו אותם לאורך זמן. וזה גם הסיפור שלנו, כחברה, שמחויבת לתת להם את הטיפול הטוב ביותר שניתן.
בתוך מציאות מורכבת זו, עולה השאלה כיצד ניתן לרתום טכנולוגיות חדשניות כדי לשפר את איכות הטיפול ולהקל על העומס במערכת.
לפי נתוני משרד הבריאות, עוד לפני אוקטובר 2023, היה מחסור של כ-30% בכוח אדם מקצועי בתחום השיקום, כולל רופאים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק. המחסור בכוח אדם מקצועי מוביל לזמני המתנה ארוכים ולעומס רב על הצוותים הקיימים. עם פרוץ המלחמה הוקמו מחלקות שיקום חדשות ונוספו מאות מיטות שיקום חדשות למערך השיקום, לצד זה כח האדם העוסק בשיקום לא גדל והמערכת נדרשת להכשיר צוותים חדשים במקביל להענקת טיפול ושיקום בזמן מלחמה.
הפתרונות קיימים, והם בהישג יד. טכנולוגיות חדשניות כבר מוכיחות את עצמן בשטח: מערכות מציאות מדומה שמסייעות בשיקום מוטורי, מערכות רובוטיות מתקדמות שתומכות בתנועה, ומערכות חכמות שמאפשרות התאמה אישית של תוכניות השיקום הפיזי והנפשי. גופים ויזמים רבים נרתמו למציאת פתרונות לשיקום פיזי ונפשי ואנו רואים עליה משמעותית בפתרונות השיקום הקיימות וזמינות היום למערכת.
אולם, הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום השיקום מציבה אתגר משמעותי שקובעי המדיניות לא מתייחסים אליו ולא מייצרים פתרונות פרקטיים להתמודדות עימו. הצורך בתוכניות הכשרה מסודרות לצוותים, היעדר תקציבים ייעודיים להטמעה במוסדות השיקום, העדר תמריצים למוסדות המטמיעים טכנולוגיות חדשות, מחסור בכח אדם ייעודי המסייע בהטמעת טכנולוגיות חדשות תוך כדי שירות והקלות בבירוקרטיה המורכבת בתהליכי הרכש וההטמעה. מחקרים מראים כי כ-65% מהמוסדות הרפואיים מדווחים על קשיים בהטמעת טכנולוגיות חדשות בגלל מחסור בזמן להכשרה ותרגול.
אמנם, גופים ממשלתיים כמו רשות החדשנות ומפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) מספקים תמיכה משמעותית לחברות המפתחות טכנולוגיות שיקום חדשניות. תמיכה זו כוללת מענקי מחקר ופיתוח, ליווי מקצועי, והקלות רגולטוריות בשלבי הפיתוח. אולם, מתגלה פער משמעותי בין שלב הפיתוח לשלב ההטמעה בשטח. בעוד שישראל מובילה בפיתוח טכנולוגיות שיקום חדשניות, רבות מהן נשארות "על המדף" או מיוצאות לחו"ל בשל קשיי ההטמעה במערכת המקומית.
טכנולוגיות חדשניות בתחום השיקום מציעות פתרונות מבטיחים: מציאות מדומה ורבודה (VR/AR), מחקרים מראים שיפור של עד 40% בתוצאות השיקום כאשר משלבים טכנולוגיות VR בטיפול המסורתי. רובוטיקה שיקומית, מערכות רובוטיות מאפשרות תרגול אינטנסיבי יותר ומדויק, עם תיעוד מתקדם של התקדמות המטופל. בינה מלאכותית בשיקום נפשי, תחום חדש ומתפתח המציע פתרונות מהפכניים. מערכות AI לאבחון מוקדם של מצבי טראומה ופוסט-טראומה. אלגוריתמים לניטור מצב רוח וזיהוי שינויים התנהגותיים, פלטפורמות דיגיטליות המשלבות AI למתן תמיכה נפשית ראשונית ועוד. מחקרים עדכניים מראים כי שילוב מערכות AI בתהליכי אבחון וטיפול נפשי מגדיל את דיוק האבחון בכ-30% ומאפשר התערבות מוקדמת יותר. בנוסף, מערכות אלו מסייעות בהפחתת העומס על המטפלים ומאפשרות מתן מענה ראשוני מהיר במצבי חירום.
המציאות החדשה מחייבת חשיבה מחודשת על אופן הטמעת טכנולוגיות במערכת השיקום. בעוד שישראל מצטיינת בפיתוח טכנולוגי, יש לגשר על הפער בין פיתוח להטמעה. נדרשת תוכנית לאומית מקיפה שתכלול: הקצאת תקציב ייעודי לשילוב והטמעת וטכנולוגיות בעולמות השיקום, הקמת מערך הכשרה והדרכה ארצי, יצירת מסלול מהיר לאישור טכנולוגיות שיקום חדשניות, תמריצים כלכליים למוסדות ולצוותים המטמיעים טכנולוגיות חדשות.
ההשקעה בטכנולוגיות שיקום אינה רק צורך מיידי, אלא השקעה בעתיד מערכת הבריאות הישראלית. הניסיון העולמי מראה כי השקעה מושכלת בתחום זה מניבה תשואה כלכלית וחברתית משמעותית.
ברגעים אלה ממש, כשהממשלה דנה בתקציב המדינה, מונחת על כף המאזניים לא רק החלטה תקציבית, אלא הכרעה ערכית. האם אנחנו, כחברה, נעמוד לצד הלוחמים שלנו בדרך חזרה לחיים? התשובה חייבת להיות חד-משמעית. כל יום שעובר בלי תקצוב ראוי של מערך השיקום הוא יום שבו אנחנו מפקירים את היקרים לנו מכל. הם לא ויתרו עלינו כשיצאו להגן על המדינה. אסור לנו לוותר עליהם עכשיו.
כותבת הטור היא ד"ר ענת עקה זוהר, מובילת מושב השיקום בכנס MIXiii Health-Tech.IL של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)
