מזון כמנוע לשינוי: כיצד שיווק חכם יכול להילחם בתופעת בזבוז המזון?
בכל שנה, בזמן שמיליוני אנשים חיים באי-ביטחון תזונתי נאבדות ונזרקות כמויות אדירות של מזון ראוי למאכל. לפי הערכות, כשליש מהמזון המיוצר בעולם אינו מגיע לצלחת. המשמעות של הנתון הזה היא הרס סביבתי כגון פליטות גזי חממה וניצול משאבי טבע, הפסדים כלכליים אדירים (לפי הערכות מיליארדי שקלים), והעמקת הפערים החברתיים בין בעלי האמצעים לבין אלו שנותרים ללא מענה
אך בזבוז מזון הוא לא רק כשל לוגיסטי – הוא גם אתגר שיווקי.
הדרך שבה עסקים מתקשרים עם לקוחותיהם, הדרך שבה מוצרים מוצגים, והמסרים שהמותגים מעבירים – כל אלה מעצבים את התפיסה הצרכנית שלנו לגבי מזון ואת תחושת האחריות האזרחית שלנו כלפיו.
עסקים ומותגים: הגיע הזמן לקחת אחריות
מרבית מהעסקים בתחום המזון אינם רק צופים מהצד – הם חלק בלתי נפרד מהבעיה. ולכן הפתרון מצוי גם אצלם. מותגים מובילים יכולים וצריכים להשתמש בכוחם לשינוי אמיתי ויפה שעה אחת קודם. איך עושים זאת?
מיתוג ומודעות: צרכנים מחפשים ערך
הצרכנים של היום מצפים ליותר. הם רוצים לקנות ממותגים המייצגים ערכים של קיימות ואחריות חברתית. שיווק נכון של מוצרים, לצד מסרים שמעודדים צריכה מודעת ומושכלת, חיסכון במזון ומיעוט בזבוז ותמיכה ביוזמות חברתיות – יוצר חיבור עמוק עם הקהל. על יצרני ומשווקי המזון להחזיק באג'נדה ברורה ולהשמיע אותה, הם צריכים לעמוד בציפיות של הצרכנים, להיות מסוגלים לראות לצעוד צעד אחד קדימה ולומר את המסרים החברתיים שלהם בקול רם וברור.
1 צפייה בגלריה
אפרת בראונשטיין, סמנכ"לית שיווק בלקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי
(צילום: לקט ישראל)
תמחור גמיש: גישה שיווקית מנצחת ואיפה ישראל לעומת העולם?
רשתות שיווק רבות ברחבי העולם כבר הבינו והחלו ליישם: תמחור דינמי מצמצם בזבוז ומגדיל הכנסות. כך לדוגמא , באירופה ובארה"ב, אפליקציה בשם Too Good To Go מאפשרת לצרכנים לרכוש בהנחה משמעותית "שקיות הפתעה" עם עודפי מזון ממאפיות, מסעדות וסופרמרקטים. ככל שמתקרבים לשעת הסגירה – המחירים יורדים, מה שמבטיח שהמזון לא ייזרק.
דוגמא נוספת היא ביפן, רשתות כמו Lawson ו-Seven Eleven- מעניקות הנחות אוטומטיות בערב למוצרים טריים כמו סושי וסלטים. לקוחות נאמנים מקבלים תמריץ נוסף דרך מועדוני ההטבות, מה שמייצר גם חוויית קנייה חכמה וגם צמצום בזבוז. התוצאה? כולם מרוויחים – הצרכנים חוסכים, העסקים משפרים את המכירות והמזון מנוצל באופן מקסימלי.
ואיפה ישראל? ישראל נמצאת מאחור בכל הקשור למודעות לצמצום מזון ומיגור תופעת אובדן המזון. הישראלים אוהבים למלא את עגלות הקניות ולרכוש עוד ועוד מתוך מחשבה "שלא יהיה חסר". הרשתות הקמעונאיות מחויבות להתאים את עצמם להלך הרוח בעולם מצד אחד להציע חווית לקוח ומצד שני להכניס ערכים מעולמות הקיימות.
שיתוף פעולה עם המגזר השלישי: רווח תדמיתי אמיתי
חיבור בין מותגים לבין עמותות לא רק מסייע לצמצום הבזבוז, אלא גם מחזק את תדמית המותג כגורם משפיע ומוביל שינוי חברתי. העמותות שעוסקות במניעת אובדן מזון מציעות לעסקים פתרונות ישימים ליישם את אג'נדת הקיימות ולרתום את העובדים כך שיהפכו להיות גורם משמעותי.
השיווק כמנוע שינוי: הבחירה בידיים של המותגים
האחריות לצמצום בזבוז המזון אינה נופלת רק על הצרכנים – היא משותפת לכלל הגורמים בשרשרת המזון. עסקים יכולים לבחור בין להמשיך להתעלם מהבעיה, או להפוך לכוח מרכזי בפתרונה.
שיווק אינו רק כלי מכירתי – הוא מנוף לשינוי חברתי. מותגים שמבינים זאת נהנים לא רק משיפור תדמיתי, אלא גם מחיזוק נאמנות הלקוחות. כשמותג מאמץ אג'נדה של קיימות, הוא לא רק מוכר יותר – הוא יוצר קהילה של צרכנים שמזדהים עם ערכיו.
השאלה היא לא האם עסקים צריכים לפעול בתחום – אלא איך הם יכולים לעשות זאת בצורה חכמה, אסטרטגית ורווחית לכולם.
המהפכה כבר כאן – האם המותגים שלכם יובילו אותה?
הכתובת היא אפרת בראונשטיין, סמנכ"לית שיווק בלקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי.
