מעבר לכלכלה מעגלית: הזדמנות כלכלית וסביבתית לישראל
בעולם בו משאבי טבע מדלדלים והפסולת מצטברת, חדשנות טכנולוגית, רגולציה מתקדמת, ושיתופי פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי יכולים להאיץ את המעבר לכלכלה מעגלית בישראל
ענת בוינובר
הטבע פועל ביעילות מופלאה, כך שכל אלמנט בו משרת מטרה מסוימת ונעשה בו שימוש חוזר. מחזורי הטבע משמרים איזון סביבתי ומאפשרים קיום בר-קיימא. בהשראת עקרונות אלו, מודל הכלכלה המעגלית שואף לשמר משאבי טבע במעגל סגור, להפחית את השימוש בחומרי גלם חדשים ולמקסם את ערכם באמצעות מיחזור, שיקום וחידוש.
למרות היתרונות הברורים של גישה זו, מראשית המהפכה התעשייתית הכלכלה העולמית פועלת בעיקר במודל לינארי של "לקחת-לייצר-לזרוק", אשר הוביל לדלדול משאבים, לנזקים סביבתיים ולהצטברות פסולת מזהמת. עם זאת, המעבר מכלכלה ליניארית למעגלית כבר אינו בגדר חזון רחוק. רגולציה מתקדמת, חדשנות טכנולוגית ושיתופי פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי מהווים מתווה אסטרטגי ליישום רחב של מודלים כלכליים מעגליים, בעיקר במדינות מתקדמות ובפרט בישראל.
דוגמא בולטת לכך היא המגמה הרגולטורית המתעצמת בשנים האחרונות במערב ארה"ב, עם שורת חוקים המחייבים חברות לגלות אחריות סביבתית לאורך מחזור החיים של מוצריהן, תוך הטמעת מנגנוני אכיפה למניעת דפוסי פעולה מזהמים. כך למשל, חוק חדש בקליפורניה מחייב יצרני ביגוד לפתח ולממן תוכניות מחזור לצמצום פסולת טקסטיל בתעשיית האופנה. בנוסף, חוק משנת 2022 מחייב יצרני סוללות להקים מערכי איסוף ומיחזור, ואילו חקיקה באורגון מטילה אחריות ישירה על יצרני אריזות, מוצרי נייר וכלים חד-פעמיים למחזר את מוצריהם בתום השימוש. חקיקה זו מאותתת למגזר העסקי כי יישום עקרונות הכלכלה המעגלית בתהליכי הייצור והשיווק אינו רק אמצעי לגידור סיכונים רגולטוריים, אלא גם מהלך המחזק את כושר התחרות והעמידות בשוק המשתנה.
מחזור פסולת בנייה ובדים מבוססי אצות
המגזר העסקי נדרש להסתגל למציאות משתנה בעקבות יעדי קיימות שאפתניים ושינוי בתפיסת הצרכנים. תהליך זה מואץ בשל המחסור ההולך וגובר במשאבי טבע, המניע תאגידים לחפש חלופות יעילות. תעשיית התשתיות נשענת על חומרי גלם הנחצבים בהיקפים עצומים והיא מתמודדת עם כמויות אדירות של פסולת בנייה. סטארט-אפים מציעים פתרונות יצירתיים לכך, בהם שימוש בפסולת חקלאית ותעשייתית לייצור חומרי בנייה חדשים, מחזור פסולת בנייה, ופיתוח חומרי-בידוד המבוססים על מקורות צמחיים. גם ענף הבטון מתפתח, כאשר טכנולוגיות שונות מאפשרות ייצור בטון בעל טביעת רגל פחמנית נמוכה.
תעשיית האופנה והטקסטיל, הנחשבת לאחת המזהמות בעולם, עוברת אף היא תהליך שינוי. שימוש בבדים מעורבים, המשלבים סיבים שונים כמו כותנה ופוליאסטר, מציב אתגר משמעותי בתהליכי הפרדה ומיחזור. כיום, חברות סטארט-אפ מפתחות טכנולוגיות חדשניות להפרדת סיבים, שיקומם ועיבודם מחדש לחומרי גלם איכותיים. כמו כן, חלה התקדמות בפיתוח בדים המבוססים על חומרים ביולוגים מתכלים,כמו תפטיר פטרייתי ואצות.
המגזר הציבורי והפרטי מאחדים כוחות
שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי חשוב לאין ערוך בקידום מודלי צמיחה מעגליים. לדוגמה, מרכז חדשנות המתגבש בצפון עמק סן חואקין בקליפורניה שואף לקדם ביו-כלכלה מעגלית ולמצות את הפוטנציאל הגלום בתוצרי לוואי של ביומסה חקלאית - מהלך שצפוי לשמש מודל לאזורים חקלאיים נוספים (Bio-Mass הן מקורות אנרגיה אורגניים המצויים בחומרים שאנו נוטים לראות בהם פסולת). תמיכה באזורים חקלאיים, הסובלים היסטורית מהיעדר השקעה, יכולה לייצר מקומות עבודה איכותיים, להביא לחוסן קהילתי ולקדם פתרונות סביבתיים עם תועלת כלכלית.
הכלכלה המעגלית אינה נועדה לקדם אג'נדה סביבתית בלבד - היא מהווה מנוע משמעותי לצמיחה. קרן BIRD, מעודדת חדשנות בתחום באמצעות תמיכה בפרויקטי מחקר ופיתוח משותפים בין ישראל לארצות הברית. שילוב ידע חוצה גבולות, יכולות מחקר וטכנולוגיות מתקדמות יכולים להוביל לפתרונות מעגלים פורצי דרך. לדוגמא, פרויקט שאושר לאחרונה בין החברה הישראלית Plasticback לחברה האמריקאית Freepoint Eco-Systems מתמקד בפיתוח מערכת למיחזור כימי בטמפרטורה נמוכה של PVC הממירה אותו לנפט גולמי ולתוצרי לוואי יקרי ערך. בנוסף, שיתוף פעולה בין TripleW הישראלית ל-Corumat האמריקאית מפתח אריזות ביו-פלסטיות מתכלות מפסולת מזון מעורבת, ובכך מאפשר להפחית את זיהום הפלסטיק.
לצורך האצת התוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית בישראל וגיבוש מדיניות אפקטיבית, יש לבחון לעומק את ההתפתחויות הרגולטוריות במדינות מובילות בתחום, לזהות את האתגרים המרכזיים ביישום המודלים השונים ולאמוד את מידת הצלחתם. צעדים שונים יכולים להוות אפיקי צמיחה ולבסס תשתית איתנה להטמעת פתרונות מעגליים בקנה מידה רחב. בין היתר, קידום חקיקה המחייבת יצרנים לשאת באחריות סביבתית, הקמת מאגדי חדשנות באזורים חקלאיים ועירוניים, מימון פיילוטים טכנולוגיים עם חברות בין-לאומיות ליישום פתרונות מתקדמים ועוד.
המעבר מכלכלה לינארית למעגלית הינו מהלך אסטרטגי לביסוס משק חזק ועמיד. גיבוש מפת דרכים לאומית יסייע לישראל לקדם מדיניות עקבית, לעודד השקעות ארוכות טווח, להאיץ חדשנות ובכך להוביל לשגשוג בר-קיימא.
הכותבת מובילה את פעילות קרן BIRD במערב ארה"ב
