שוק העבודה לא ייעלם בגלל ה-AI - אבל חייבים לפעול כדי להישאר חלק ממנו
מהפכת הבינה המלאכותית תשבש את שווקי העבודה, אבל היא לא חייבת להוביל לעתיד דיסטופי של אבטלה. אם נגיב במדיניות צופה פני עתיד, תוכניות חינוכיות חדשניות ומחויבות ללמידה לאורך החיים, נוכל להכין את התלמידים של היום - ואת כוח העבודה של מחר - לאמץ את השינוי ולעצב את הפרק הבא בהתקדמות האנושית
תחזית כלכלית של מכון מוזאיק מזהירה כי מהפכת הבינה המלאכותית עלולה להביא למצב שבו שיעור האבטלה בישראל יעמוד בשנת 2050 על 30%. התאגידים הגדולים יפטרו את עובדיהם ויתבססו במקומם על טכנולוגיה, ורווחיהם יזנקו. במציאות חדשה זו יהיו שישה תעשייני ענק כדוגמת אילון מאסק, לצידם של מיליוני מובטלים. מסופקני אם זה העולם שאנחנו רוצים לחיות בו. אם לא נשכיל לקחת אחריות על גורלנו ולהתאים את עצמנו למציאות זו, ויפה שעה אחת קודם, לא נצליח להדביק את הפער שייווצר בין הכישורים שברשותנו לכישורים הנדרשים בשוק העבודה בטווח הזמן המיידי.
בינה מלאכותית (AI) משנה את האופן שבו אנו עובדים וחיים בקצב חסר תקדים. בעוד שהיא מבטיחה לשפר את הפרודוקטיביות ולהניע חדשנות, היא גם מאיימת להחליף מקומות עבודה ולשבש תעשיות בקנה מידה שלא נראה מעולם. משרות רבות יעברו שינוי מהיסוד, ורבות עוד יותר – ייעלמו.
למרות שהחשש מאבטלה נרחבת מובן, תהיה זו טעות להסיק שבני האדם יידחקו לחלוטין לשוליים. לפי מחקרים של מקינזי והפורום הכלכלי העולמי, אומנם משרות רבות יידחקו הצידה אך באותה נשימה יגבר הפוטנציאל ליצירת משרות חדשות בהיקפים גדולים. איננו יודעים עוד מה משרות אלה יכילו בתוכן, אך אנו בהחלט יודעים מה היכולות והכישורים שעלינו לפתח בעצמנו על מנת להשתלב בהן בהצלחה. לראייה, חברות גדולות כמו אמזון וממשלות בעולם כבר משקיעות הון עתק במאמץ לאתר את מהותן של המשרות העתידיות הללו, וחשוב מכך – בלהכשיר את עובדיהן במיומנויות ויכולות שיאפשרו להם לאייש אותן.
על כן, עלינו להכיר בכך שטכנולוגיות AI דורשות מאיתנו לדמיין מחדש הן את מקומות העבודה שלנו והן את המערכות שמכשירות אנשים לעבודה.
הדרך קדימה טמונה במהפכה בכל היבטי החינוך – מחינוך מוקדם ועד להשכלה גבוהה, כמו גם פיתוח מתמשך של כוח העבודה. הממשלה, התעשייה ומוסדות החינוך - כולם חולקים באחריות לכך.
בנקודת הזמן הזו, ראשית, ובדחיפות - עלינו לקחת אחריות על עצמנו, ולוודא שאנחנו לא נעלמים מהמשוואה. להתמסר ולהסתגל לשינוי שעולמנו עובר על ידי הרחבה וגיוון של הכשרתנו המקצועית באופן שוטף, על מנת להיות מוכנים להשתלב בתחומים העונים על הצרכים החדשים והעתידיים בשוק העבודה.
בנוסף, אנשי הוראה ומקבלי החלטות חייבים לקדם ולצייד את התלמידים ביכולת להבין ולהשתמש בכלים המתהווים; באחריותם לחשוף את התלמידים לפרויקטים רב-תחומיים מגיל צעיר, לפתח מיומנויות שהן ייחודיות לאדם - כמו יצירתיות, יכולת הגדרה ופתרון בעיות מורכבות, אינטליגנציה רגשית וחשיבה ביקורתית, ושילוב כל אלה עם מיומנויות כגון יכולות חישוביות, אוריינות דיגיטלית ושימוש בבינה מלאכותית.
על המוסדות להשכלה גבוהה להשיל מבנים נוקשים ומיושנים, לחקור ולקדם תוכניות חינוך ולימודי תעודה גמישות ומודולריות שיכולות להתאים במהירות לצרכי השוק. כאן, שותפויות עם התעשייה הן קריטיות: המומחיות והנסיון המקצועי של חברות שונות יוכלו לעזור בעיצוב תוכניות לימודים המכינות את התלמידים לתפקידים חדשניים, תוך הצעת התמחויות ומנטורינג שיאפשרו ללומדים לצבור ניסיון בעולם האמיתי.
מהפכת הבינה המלאכותית אמנם תשבש את שווקי העבודה, אבל היא לא חייבת להוביל לעתיד דיסטופי של אבטלה. אם נגיב במדיניות צופה פני עתיד, באמצעות תוכניות חינוכיות חדשניות ומחויבות ללמידה לאורך החיים, נוכל לצמצם את אי השוויון בחברה, ולהכין את התלמידים של היום - ואת כוח העבודה של מחר - לאמץ את השינוי ולעצב את הפרק הבא בהתקדמות האנושית.
דדי פרלמוטר הוא סגן נשיא בכיר באינטל העולמית לשעבר ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק
