ההייטק הישראלי צומח, אך צריך לשנות כיוון
ההייטק הישראלי צומח, אך צריך לשנות כיוון
למרות עוצמתו של "הקטר של המשק", ההשקעה של הממשלה בו קטנה ביחס למדינות אחרות והוא מתאפיין בנישתיות וחוסר גיוון. שגשוג התעשייה ושמירת היתרון היחסי יגיעו בעזרת ניהול אסטרטגיה בתחום השבבים והבינה המלאכותית
דומה כי בלבול הוא המאפיין הדומיננטי של ענף ההייטק בישראל, בדגש על השנתיים האחרונות. מחד, ישראל היא מדינת הייטק, ה"סטארטאפ ניישן". החל מהיחידות הטכנולוגיות הצבאיות כמו 8200, ועד לעניין שמעוררת תעשיית ההייטק הישראלית בעולם ולאקזיטים המפורסמים שהפכו לחלק מהחלום הישראלי. לפי נתוני רשות החדשנות לשנת 2023, תעשיית ההייטק אחראית לכ-20% מהתוצר של מדינת ישראל ול-53% מסך היצוא של המדינה, מה שהופך אותה לעמוד תווך כלכלי הממתג את המדינה, בדומה למה שמהוות תעשיות הנפט והגז עבור רוסיה או המחצבים עבור אוסטרליה.
לישראל יש עוצמה ועומק בכל הקשור לטאלנט ולביצועים שלו – רמת המחקר והפיתוח בארץ גבוהה גם ביחס למדינות מובילות אחרות, התאגידים הגדולים בעולם מחזיקים בארץ מרכזי מחקר ופיתוח, ולכאורה המדדים מלמדים על עוצמתו של ההיי-טק הישראלי שבאה לידי ביטוי גם בשיא חדש באקזיטים תוצרת הארץ ב-2024, דווקא בשנה כל כך מאתגרת.
יחד עם זאת, ישנם אתגרים משמעותיים שמעיבים על ההתבשמות מהישגי תעשיית ההייטק ויש שמוצאים בהם גם מבט מדאיג לעתיד. ראשית, תשומת הלב האסטרטגית וההשקעה הכספית בהיי-טק מצד הממשלה אינה הולמת את חשיבות הענף למשק הישראלי, ונמוכה מאוד ביחס להשקעה של מדינות אחרות בענפים המובילים אצלן. אחד המקומות המשמעותיים בהם הדברים באים לידי ביטוי הוא בתחום הבינה המלאכותית. בעולם כולו, כולל במדינות המזרח התיכון, נערכים להשלכות יוצאות הדופן שיהיו למה שנראה כרגע כמו מהפכה שהשלכותיה עשויות להיות מרחיקות לכת גם ביחס למהפכה התעשייתית או מהפכת האינטרנט. ישראל משתרכת מאחור בכל הקשור להערכות הנדרשת.
מדינת ישראל עדיין לא עיכלה את גודל השעה ולא הניעה קדימה תוכניות ותקציבים משמעותיים בתחום. בעוד שבישראל הידע בתחום הבינה המלאכותית הוא רב - המשאבים הציבוריים בתחום דלים יחסית ודלה גם תשומת הלב המוקדשת לנושא. כך למשל, במדינת ישראל יש כיום מחשב-על משמעותי אחד בלבד, גם הוא פרטי בבעלות תאגיד Nvidia וזאת מתוך 500 מחשבי על מתקדמים המפוזרים בעולם. מחשב העל הציבורי, שעל רכישתו החליטה הממשלה לפני 3 שנים ועדיין לא נראה באופק, הופך להיות פחות משמעותי נוכח ההתקדמות הטכנולוגית בשנים שעברו מאז שאושר תקציב למחשב שכזה ועד שהוא עשוי להתקבל בפועל.
כאמור, בניגוד למדינות אחרות, יש בישראל מחסור משמעותי בהשקעה ממשלתית וביצירת סביבת עבודה תומכת, כראוי לענף כלכלי שמהווה מעל מחצית מהיצוא של המדינה. לאחרונה, צנחה ישראל בדירוג המדינות המובילות בתחום AI. אם לא די בכך, הרי שלפני מספר ימים נתקבלו בארה"ב תקנות (AI Diffusion Rule) שלפיהן חולק למעשה העולם ל-3 דרגים – דרג שמותר למכור לו מעבדים מתקדמים בצורה חופשית (מי שארה"ב מחשיבה כבעלות ברית מלאות בתחום זה), מדינות שיש עליהן הגבלות ומדינות שהמכירה להן אסורה כמו רוסיה, סין, ובעלות בריתן. מסיבות שונות, חלקן אובייקטיביות ואינהרנטיות למשק אך חלקן תלויות מדיניות – ישראל מצויה בדרג השני שיש לגביו הגבלות שעתידות לפגוע, גם אם לא בטווח המיידי, בהייטק הישראלי.
ככלל, מרבית ההייטק הישראלי ממוקד בתחום התוכנה. כדי לשמר את ההייטק הישראלי כמוביל עולמי וכעמוד תווך של המשק גם בעתיד הנראה לעין, הצורך בשינוי מדיניות מקיף בתחום השבבים והבינה המלאכותית הוא כמעט קיומי. ההייטק הישראלי סובל מהיעדר גיוון שמקשה על המשקיעים לבזר את תיק ההשקעות שלהם, ובעיקר הופך אותו לנישתי יותר. בישראל יש מספר עצום של חברות הממוקדות בתחומי הסייבר על גווניו ובניהול ארגוני של תאגידים, ומאידך יש מחסור בחברות בינה מלאכותית, שבבים ותחומים נוספים הגם שיש בישראל ידע רב בתחומים אלה.
כך, מצד אחד ניתן לראות נתונים מרשימים בתחומי עסקאות המיזוג והרכישה ששברו שיאים בשנת 2024, וכן ניתן להצביע על עמידות (resilience) ויכולות תפקוד יוצאות דופן תחת מצב ביטחוני מורכב. לצד זאת, היקף הגיוסים ושיעור הקמת חברות היי טק בישראל ממשיך לרשום נתונים נמוכים מאוד בהשוואה לשנים קודמות, כאשר קרנות הון סיכון המשקיעות בישראל אימצו גישה סלקטיבית יותר, עם דגש על חברות המציגות צמיחה בת-קיימא ומסלול ברור לרווחיות. לכן, כדי לקדם את המשק הישראלי כולו, את עצמאותו ובטחונו, על כל המשתמע מכך, אין מנוס מלאמץ מדיניות שונה גם בנושא השבבים ובתחום הבינה המלאכותית. כגון תוכנית הטכנולוגיה הלאומית של ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון INSS.
המבוכה והבלבול שאוחזים בתעשיית ההייטק מובנים, ומושפעים גם מאי היציבות העולמית שאנו חווים בשנים האחרונות. התקווה הינה כי קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות בישראל יגיעו בהקדם להבנה שיש להרחיב את ההשקעות הממשלתיות בהייטק בכלל ובשבבים ובינה מלאכותית בפרט, ובכך לתמוך במנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של המשק. ככל שמשרדי הממשלה השונים יקדימו לאמץ התנהלות ומדיניות נכונה וישכילו להבין את גודל השעה הייחודית בה כלל המין האנושי נמצא - יש תקווה שהתעשייה ועימה המשק הישראלי כולו ימשיכו לצמוח גם בשנים הבאות.
עו"ד יריב קסנר הוא שותף וראש תחום היי-טק, הון סיכון וקרנות השקעה במשרד עורכי הדין פירון
