חברות שמפתחות מודלים של AI מתחילות לשלם עבור זכויות יוצרים
חברות שמפתחות מודלים של AI מתחילות לשלם עבור זכויות יוצרים
בשנתיים האחרונות הוגשה שורה של תביעות בטענה להפרת זכויות יוצרים על ידי כלי בינה מלאכותית. עד כה מרבית התביעות נדחו, ולמרות זאת חברות כמו OpenAI מתחילות להסדיר את עניין השימוש ביצירות מוגנות
מי שעוקב אחר גל התביעות שהוגשו בשנתיים האחרונות בטענה להפרת זכויות יוצרים על ידי כלי בינה מלאכותית מגלה כי לצד ריבוי התביעות ולצד ריבוי החלטות הביניים שניתנו במסגרתן, ואשר לפי שעה מרביתן דוחה אותן באופן חלקי, הרי שבשוק הולכת ומסתמנת תופעה מקבילה, לא פחות מעניינת, של הסדרת נושא זה על דרך הסכמית. הסדרה זו ניתנת להסבר ככזו שנובעת מחשש מקבלת הכרעה בתביעות, או בשל רצון לייתר ניהול הליכים משפטים, או מתוך הבנת החשיבות במתן תמורה ליוצרים של יצירות כדי לעודד את המשך היצירה.
למן אמצע שנת 2022 הוגשו תביעות רבות ושונות נגד חברות המפתחות מודלים של בינה מלאכותית, וזאת הן בכל הנוגע לשימוש ביצירות נושא לזכות יוצרים לשם אימון של אותם מודלים של בינה מלאכותית, והן בנוגע לטענה להפרת זכות יוצרים בתוצרי המודל.
כך לדוגמה הוגשה בשנת 2023 תביעה על ידי הניו יורק טיימס בטענה לשימוש לא חוקי במאמרים שלו על ידי כלי בינה מלאכותית. באותה שנה הוגשה תביעה על ידי מאגר התמונה Getty Images בטענה להפרת זכויותיו על ידי שימוש במיליוני תמונות שמצויות במאגר באמצעות כלי בינה מלאכותית, וכן הוגשו תביעות שונות על ידי סופרים בטענה להעתקת ספריהם וכד'.
גם בתחום התוכנה הוגשו תביעות שונות אשר הבולטת בהן היתה תובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברות Microsoft, OpenAI ואחרים בטענה כי כלי בינה שפותחו על ידן מתאמנים על מאגרים של קוד פתוח ועושות שימוש בחומרים המוגנים בזכות יוצרים בניגוד לתנאי השימוש בהם.
ביוני 2024 ניתנה החלטה במסגרת אותה תביעה ייצוגית שעסקה בשימוש בקוד ונדחו בה מרבית טענות התובעים. בית המשפט קבע כי לא די בכך שהתובעים הסתמכו על מודל סטטיסטי בטענותיהם, מודל שנועד להעיד על כך שככל שמודל הבינה המלאכותית גדול יותר הרי שעולה הסיכוי להעתקת מידע ששימש לאימון המודל בצורה מדויקת יותר (לדוגמה – ככל שדוגמה מסוימת מופיעה מספר רב יותר של פעמים, כך עולה הסיכוי שהמודל יזכור אותה וישתמש בה בתוצר). בית המשפט קבע כי יש להוכיח טענה זו בצורה אמפירית והורה על דחיית התביעה. בספטמבר 2024 הוגש ערעור על החלטה זו ונכון למועד כתיבת מאמר זה עוד לא ניתנה בו החלטה.
חצי שנה קדם לכן נמחקה תביעה שהוגשה נגד Midjourney ו-Stable Diffusion בטענה להפרת זכויות בצילומים על דרך שימוש בהם באמצעות כלי בינה מלאכותית. גם הפעם הדחייה נבעה בשל אי עמידה ברף הראייתי, שעה שלא הוכח כי נוצרו תוצרים מפרים באמצעות השימוש בכלי הבינה המלאכותית. בעקבות החלטה זו הוגשה תובענה מתוקנת.
להשלמת התמונה ייאמר כי תביעות נוספות שהוגשו נמחקו בטענה לכשל ראייתי ואי הוכחת נזק על דרך פעולת ה"אימון" שנעשתה על ידי תוכנת הבינה במלאכותית.
על רקע האמור לעיל ניתן היה לסבור כי לנוכח חוסר הצלחתן החלקית של התביעות שהוגשו עד כה, הרי שהשוק ימשיך לעשות שימוש ביצירות של אחרים ללא קבלת רישיון וללא מתן תמורה. אולם, נמצא כי דווקא במקביל להתנהלות המשפטית ואולי על רקע חוסר הוודאות בתוצאות ההליכים המשפטיים, נדמה כי השוק הולך לכיוון של הסדרה חוזית בשימוש בתכנים של אחרים באמצעות כלי בינה מלאכותית.
כך, למשל, חברת OpenAI החלה מאמצע שנת 2023 לחתום על הסדרים לקבלת רישיונות שימוש מגופים שהינם בעלי זכויות בתכנים. כך ביולי 2023 היא חתמה על הסכם רישיון עם חברת Shutterstock, לשם שימוש בנכסיה הכוללים מדיה, ספריות וידאו, תמונות, מוזיקה וכו'. באפריל 2024 היא הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Financial Times המתמחה בעיתונות כלכלית, כאשר במסגרת שיתף פעולה זה OpenAI תוכל לעשות שימוש במאמרים של החברה ולנתח את האמור בהם, ובמאי 2024 פורסם שהחברה רכשה בסכום של כ- 250 מיליון דולר זכות שימוש בתכנים של חברת News Corp’s , חברת עיתונים ומגזינים, וזאת לפרק זמן של חמש שנים.
בנוסף, באותו חודש פורסם כי נכרת הסכם רישיון בין חברת OpenAI לבין חברת Stack Overflow העוסקת ביצירת פורום שאלות ותשובות למפתחי תוכנה, באופן שיאפשר למשתמשי OpenAI לעשות שימוש בשאלות והתשובות בנושאי התוכנה על מנת לאפשר מתן שירות טכנולוגי למשתמשים, ובדצמבר 2024 פורסם שהחברה רכשה זכות שימוש בתכנים של חברת Axel Springer שבבעלותה חברת Business Insider שהיא חברת חדשות צרפתית. כמו כן רכשה החברה זכות שימוש בתכנים של העיתון POLITICO. וכאילו לא די בכך הרי שבאותו חודש פורסם כי חברת OpenAI חתמה על הסכם רישיון עם Future, המתמחה במדיה, לעשות שימוש בתכניה.
לאור כל האמור לעיל נדמה כי בעוד שבתי המשפט עוסקים בחידוד כזה או אחר של עילות התביעה או של מידת הראיות הנדרשות בתובענות להפרת זכות יוצרים אשר מוגשות כלפי חברות שעושות שימוש בתכנים וביצירות של אחרים לצורכי אימון מודלים של בינה מלאכותית ולצורכי יצירת תוצרים מהם - נראה בשוק גם מגמה של הסדרה חוזית כנגד תשלום תמורה לבעלי הזכויות. באופן זה מוצע פתרון מובטח וודאי לסביבה של אי ודאות משפטית. על כן מעניין יהיה לבחון בהמשך אם מדיניות הסדרה זו תשתנה בעקבות קבלת פסיקות עקרוניות וחדשניות של בתי המשפט בתחום זה.
עו"ד רקפת פלד היא שותפה בגילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן.
המאמר נכתב ביחד עם אור אוליבר, מתמחה במשרד
