מהמעבדה לעולם: אלו האתגרים שמעצבים את עתיד הביומד הישראלי
מהמעבדה לעולם: אלו האתגרים שמעצבים את עתיד הביומד הישראלי
בישראל, חברות העוסקות בציוד רפואי פועלות בזירה תחרותית מורכבת. על פי דו״ח של SNC, התחום מחולק לשלושה תתי-סקטורים מרכזיים: בריאות דיגיטלית (700 חברות), ציוד רפואי (650 חברות) ופארמה (450 חברות) והוא מהווה כ-20% מכלל חברות הטכנולוגיה בישראל. המגוון הרחב הזה ממחיש את העוצמה והיכולת של ישראל להוביל את תחום הבריאות בעולם, אך יחד עם זאת מצביע גם על האתגרים המורכבים שמחייבים התייחסות.
אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בענף עם פוטנציאל עצום לשנות את פני הרפואה ולשפר את בריאותם של מיליונים. אך האתגרים כמו החסמים הרגולטוריים, המחסור במימון מספק והפערים בתיאום מול מערכות הבריאות המקומיות ובתי החולים מקשים על חברות רבות לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן. כדי להבטיח שהתחום ימשיך לצמוח ולחדש, יש להתמודד עם האתגרים הללו באופן שיטתי ומעמיק.
אחד הנושאים הקריטיים הוא ניהול ושימוש בנתונים רפואיים. חברות ציוד רפואי רבות מתקשות להשיג נתונים ממערכות הבריאות, ממכשור רפואי וממידע קליני. מגבלות אלה נובעות בעיקר מחסמים רגולטוריים וחשש מפרטיות המטופלים. בעידן שבו חדשנות רפואית תלויה במידע מאורגן ואיכותי, גישה מוגבלת פוגעת ביכולתן של החברות לפתח פתרונות מתקדמים המבוססים על טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ואוטומציה.
משרד הבריאות מכיר באתגר ופועל באמצעות "האב בריאות", המהווה גורם מתווך בין מרכזי חדשנות בבתי חולים וקופות חולים לבין חברות הפועלות בתחום. ההאב תומך במחקר ופיתוח, מחזק ניסויים קליניים, ומשמש פלטפורמה לדיאלוג שוטף עם התעשייה. נוסף על כך, הושק קול קורא בשיתוף רשות החדשנות במטרה להטמיע טכנולוגיות מתקדמות במרכזי בריאות. מהלכים אלו מספקים בסיס חשוב, אך נדרשים צעדים נוספים להבטחת פיתוח מנגנונים רגולטוריים המאפשרים גישה מאובטחת לנתונים, תוך שמירה על פרטיות וביטחון המידע.
אתגר נוסף הוא המחסור במימון. רבות מהחברות בתחום, ובעיקר סטארט-אפים, מתקשות לגייס משאבים לפיתוח מוצרים חדשניים. המחסור במימון מעכב את היכולת לייצר פתרונות פורצי דרך ולהתמודד בזירה הבינלאומית. לצד זאת, ישנו מחסור בעובדים מיומנים בתחומים כמו רפואה דיגיטלית ובינה מלאכותית. כדי להתמודד עם האתגרים הללו, על המדינה להקים תוכניות מימון ייעודיות שיסייעו לחברות בצמיחה, לצד הכשרה מקצועית שתספק את המיומנויות הנדרשות לעובדים.
החברות הישראליות מתמודדות גם עם תחרות בינלאומית עזה. בזירה הגלובלית, הן מתמודדות מול תאגידי ענק מבוססים, ובשוק המקומי הן נדרשות לגשר על פערים בתקשורת ובהבנה עם מערכת הבריאות. החסם הזה מדגיש את הצורך בשיתוף פעולה הדוק יותר. יצירת פלטפורמות שיתופיות לשיתוף ידע, כמו פיילוטים בבתי חולים, יכולה לסייע לגשר על הפערים ולחזק את התאמת המוצרים לצרכים בשטח.
נושא נוסף שיש להדגיש הוא השימוש בסימולטורים רפואיים להכשרת צוותים רפואיים. סימולטורים כאלו, כפי שציין רן ברונשטיין, מנכ"ל ומייסד סימביוניקס, מאפשרים לצוותי רפואה להתאמן בתנאים מבוקרים ולצמצם צווארי בקבוק בתהליכי העבודה, תוך שיפור מיומנויות.
ישראל נמצאת בעמדה ייחודית להוביל את תחום הבריאות העולמי, אך לשם כך נדרשת פעולה מיידית ומקיפה. יש לנצל את ההזדמנויות ולפתור את החסמים, כדי להבטיח שהחדשנות הישראלית תמשיך להשפיע ולשגשג. הקריאה לפעולה ברורה: זה הזמן להיערך ולעשות את הצעדים הדרושים לשימור מעמדנו כמעצמת Health Tech עולמית.
מאיה שוורץ היא מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים
