מאחורי ההתלהבות סביב סייבר ו-AI מסתתר משבר בתעשייה
מאחורי ההתלהבות סביב סייבר ו-AI מסתתר משבר בתעשייה
לאחרונה פורסם הדו"ח השנתי לשנת 2024 של עמותת Startup Nation Central. הדו"ח מצביע על הישגים מרשימים של מגזר ההייטק בישראל, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שמדובר בשנה שאופיינה במלחמה, מגבלות סחר, ניתוק חלק גדול מקווי התעופה לישראל ועוד מגוון קשיים. חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו 12 מיליארד דולר בשנת 2024 (עלייה של 27% לעומת 2023), חברות רב-לאומיות הגבירו את היקף המיזוגים והרכישות שלהם בחברות הייטק ישראליות שהגיע ב-2024 לכ-11 מיליארד דולר – עלייה של 69% מהשנה הקודמת, ועוד.
אבל, אליה וקוץ בה. המגמה של מיקוד הולך וגובר של ההייטק הישראלי במספר מצומצם של תחומים אשר החלה לפני מספר שנים - המשיכה להתעצם בשנת 2024. ספציפית, מדובר בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. שני אלו ממשיכים להוות מוקד משיכה למשקיעים וחברות רב-לאומיות, המקימות ומתחזקות מרכזי מו"פ בעלי חשיבות גלובלית. אבל, הביצועים היפים שלהם מסתירים תמונה פחות מוצלחת בענפי הייטק אחרים ועוד יותר מזה בתחומי התעשיה המסורתית.
עפ"י הדו"ח, ההשקעות בסייבר בשנה החולפת היוו 40% מסה"כ של ההשקעות האמריקאיות בתחום זה. חמש מתוך 10 חברות הסייבר המובילות בעולם הוקמו ע"י ישראלים ו-7 מתוך ה-10 מחזיקות מרכזי מו"פ בישראל. כל 10 החברות הללו רכשו חברות סייבר ישראליות בשנים האחרונות. גם בתחום ה-AI, ראינו בשנה החולפת השקעות מסיביות בחברות ישראליות, כאשר אנבידיה לבדה השקיעה מעל מיליארד דולר ברכישת מספר חברות כאלו. אבל, תחומי הייטק אחרים (כגון פינטק, קיימות, תרופות) נותרו מדשדשים הרחק מאחור וכמובן שהמצב עוד יותר גרוע בתעשיות מסורתיות.
ההתמקדות בתחומי AI וסייבר נותנת את אותותיה גם בביקוש של סטודנטים ללימודים. צעירים מוכשרים הרואים כי המשכורות הצפויות בתחומים אלו יהיו גבוהות פי שניים ויותר מהמשכורות בתחומי הנדסה ומדעים אחרים, נוהרים לכיוונים אלו. לדוגמא, קרוב ל-50% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בטכניון לומדים כיום ב-3 הפקולטות המציעות תוכניות בתחומים אלו. המשמעות היא דעיכה או דשדוש של הביקוש לפקולטות הנדסיות ומדעיות "קלסיות" (כגון מכונות, אזרחית, כימית, מזון ועוד). כך נוצר "מעגל שטני" בו איכות הבוגרים בתחומים הקלסיים הולכת ויורדת ובכך היא מושכת את התעשיות האלו עוד ועוד כלפי מטה.
לפני 30 שנה ידענו עשור של עדנה כאשר העלייה ממדינות ברה"מ לשעבר הביאה איתה כמות גדולה של כישרונות ברוכים במגוון גדול מאוד של תעשיות מסורתיות. היא גם העלתה ארצה מורים ומרצים מעולים שהשתלבו בבתי הספר התיכוניים ובמוסדות האקדמיים ונתנו זריקת עידוד משמעותית לתחומים אלו. אבל, מרבית האנשים הללו נמצאים כיום בפנסיה ולא קמו להם מספיק יורשים.
הגדרת ההייטק בישראל חוטאת לעתיד הכלכלי של המדינה. השימוש בה כיום מוגבל בעיקר לחברות העוסקות בפיתוח תוכנה, חומרה ושילובים ביניהם. על מנת להבטיח עתיד כלכלי טוב יותר, חייבים להרחיב את ההגדרה ולהכילה על כלל מגזרי התעשייה והמסחר בישראל. במדינה מפותחת בה שכר העבודה גבוה יחסית, לא ניתן עוד להמשיך לקיים תעשיות מסורתיות מבלי שגם אלו יהפכו להייטק. לצערנו, יש עדיין אלפי חברות בתחומי המתכת, הפלסטיקה, המזון והבנייה הממשיכות להתנהל בדפוסי פעולה של המאה הקודמת.
ראוי לציין כמה דוגמאות מצליחות היכולות לשמש כמודלים לחיקוי לתעשיות הנחשבות מסורתיות. חברת ישקר (ש-80% ממנה נרכשו ע"י וורן באפט ב-2006 תמורת 4 מיליארד דולר) היא דוגמא מצוינת לשילוב טכנולוגיות עילית בתעשיית המתכת. חברת פיניציה (שנרכשה ב-1989 ע"י תעשיות גארדיין) הדגימה בשעתו הצלחה יפה בשילוב טכנולוגיות עילית בייצור זכוכית שטוחה -- מוצר הנחשב מאוד לואו-טק. לימים נקלעה החברה לקשיים, נמכרה לחברה אחרת שסגרה את מערך הייצור שלה. חברת כתר פלסטיק של משפחת סגול היא דוגמא מנצחת לשילוב טכנולוגיות מתקדמות בתעשיית הפלסטיקה. 80% ממניות החברה נמכרו ב-2016 לתאגיד בריטי תמורת 1.4 מיליארד דולר. חברת שמיר אופטיקה היא דוגמא יפה לשילוב טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הציפויים והאופטיקה. החברה שהוקמה והופעלה לאורך שנים בקיבוץ שמיר, נמכרה בשתי פעימות לתאגיד איטלקי לפי שווי של מיליארד דולר. וכמובן, איך אפשר בלי להזכיר את חברת טבע שהיוותה דוגמא יפה של שילוב טכנולוגיות עילית בתחומי הפארמה. טבע הייתה גאוות הכלכלה הישראלית לאורך שנים ארוכות עד שאיבדה גובה במהירות לפני למעלה מעשור וכמעט התרסקה.
רשות החדשנות ערה לתופעה זו ויזמה מספר תוכניות של עידוד החדשנות בתחומי התעשיה המסורתית. צריך להמשיך ולקדם תוכניות כאלו ואף להרחיבן ככל הניתן במסגרות התקציב. שני האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממלחמת חרבות ברזל הם עוטף עזה והגליל הצפוני. שניהם מאופיינים באחוז גבוה יחסית של תעשיות מסורתיות. ראוי להקצות נתח מסוים של תוכניות השיקום של חבלי ארץ אלו כדי לעודד החדרת חדשנות טכנולוגית לענפי המשק השונים המצויים בהם. ראוי גם לעודד את האוניברסיטאות והמכללות הטכנולוגיות לשלב תכנים חדשים ומתקדמים בתוכניות הלימוד הקלסיות שהכשירו סטודנטים לעבודה בענפי התעשייה המסורתית ובמקביל להקצות מלגות נדיבות כדי לעודד סטודנטים ללמוד מקצועות שיכשירו אותם להוביל את התעשיות המסורתיות לעבר עתיד מוצלח יותר.
בועז גולני הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון החוקר נושאים שונים של חקר ביצועים יישומי
