סכנה לתעשיית ה-AI המקומית: ביידן הכריז מגבלות על יצוא שבבים לישראל
סכנה לתעשיית ה-AI המקומית: ביידן הכריז מגבלות על יצוא שבבים לישראל
רגע לפני תום כהונתו, הנשיא האמריקאי הכריז על רפורמה שתגביל את היקף כוח מחשוב ה-AI במדינות שונות. ישראל סווגה בדרג השני, מה שיחייב אישור מיוחד לייבוא שבבי AI. עם זאת, הרגולציה תיכנס לתוקף רק בעוד 120 יום, מה שיאפשר לטראמפ לבטלה או לשדרג את מעמד ישראל
בעוד שבוע בדיוק יישב בבית הלבן נשיא חדש. אבל לפני שזה יקרה, פרסם היום (ב') נשיא ארה”ב ג’ו ביידן שורת מגבלות חדשה על ייצוא שבבי בינה מלאכותית (AI), שישפיעו כמעט על כל מדינות העולם, ובכלל זה ישראל, שתוגבל בהיקף כוח מחשוב ה-AI שתוכל להחזיק. מהלך זה, אומרים גורמים בשוק המקומי, עלול לחסל לחלוטין את היכולת של ישראל להתחרות בתחום הבינה המלאכותית, ויפגע אנושות בנכונות של חברות טכנולוגיה בינלאומיות להקים מרכזי מחשוב גדולים ולבצע בישראל פרויקטי AI משמעותיים. החדשות הטובות: לנשיא הנכנס דונלד טראמפ תהיה הזדמנות לבטל את הרגולציה לפני שהיא נכנסת לתוקף.
בשנתיים האחרונות, הוביל ממשל ביידן שורה של מהלכים שנועדו להגביל ייצוא של יכולות בינה מלאכותית לסין. ואולם היום פרסם הממשל שורה חדשה של מגבלות, חמורות יותר ורחבות יותר. המגבלות עוסקות בייצוא של מעבדי AI למדינות השונות ובכוח מחשוב ה-AI שכל מדינה תוכל להחזיק.
הן מחלקות את מדינות העולם לשלושה דרגים. על מדינות הדרג הראשון, שכולל את ארה"ב ו-17 מדינות נוספות ובהן בלגיה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, קנדה, צרפת, גרמניה ובריטניה, לא יוטלו שום מגבלות. למדינות הדרג השלישי, שכולל את 25 המדינות שעליהן הטילה ארה"ב אמברגו נשק, ובהן סין, רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית, ייאסר לחלוטין ייצוא של מעבדי AI.
ישראל, לצד 150 מדינות נוספות דוגמת פולין, מקסיקו, סינגפור ואיחוד האמירויות, נמצאת בדרג השני. למדינות שמנויות שם ניתן יהיה לייצא שבבי AI אך רק עד למגבלת כוח מחשוב מסוים (לא ברור עדיין האם מדובר במגבלה אחידה או כזו שתיקבע פר מדינה). כל ייצוא של מעבד AI או מעבד בעל יכולות AI (כלומר, גם מעבד גרפי לגיימרים) למדינה יידרש להליך אישור מסורבל של מחלקת הסחר של ארה"ב, על מנת לוודא שלא נחצה רף קיבולת המחשוב שנקבע למדינה. עם זאת, המדינות בדרג השני יוכלו להגדיל את קיבולת המחשוב שלהן באמצעות חתימה על הסכמים מיוחדים עם ארה"ב.
לפי הממשל, המטרה הישירה של הרגולציה היא לבלום את יכולתה של סין ומדינות אחרות לפתח טכנולוגיית AI. המטרה הרחבה יותר היא להפוך את בעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב ליעד מועדף על חברות טכנולוגיה לבנות דאטה-סנטרים ומחשבי-על, על מנת להבטיח שהשליטה בטכנולוגיית AI תישאר בידי ארה"ב וידידותיה. באופן זה, מקווה הממשל למנוע ממדינות בעלות משאבים כספיים גדולים, כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, לנצל את הכספים שעומדים לרשותן כדי להפוך למרכז בינה מלאכותית עולמי.
"הרגולציה תבטיח שהתשתית לאימון מודלי ה-AI המתקדמים ביותר תישאר בידי ארה"ב ובעלות בריתה הקרובות", אמר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן. "שהיכולת לא תזלוג למדינות אחרות, כמו שקרה עם שבבים, סוללות ותעשיות אחרות שבהן אנו משקיעים מאות מיליארדי דולרים כדי להחזיר לארה"ב. הרגולציה מספקת בהירות גדולה יותר לשותפים הבינלאומיים שלנו ולתעשייה, ומתמודדות עם הסיכון לביטחון הלאומי שנשקף ממדינות מעוררות דאגה ומשחקנים שמבקשים להשתמש ביתרון של טכנולוגיות אמריקאיות נגדנו".
מהלך זה צפוי לפגוע אנושות, ייתכן שעד כדי שיתוק, בתעשיית ה-AI בישראל. "יש לזה אימפקט משמעותי מאוד על ישראל", אמרו גורמים בשוק. "מגבילים את כוח המחשוב של המדינה. אלו טכנולוגיות שכבר היום נמצאות במיליוני מחשבים. כל המעבדים שצריכים להגיע לישראל יידרשו לעבור אישור רגולטור אמריקאי, וזה יעכב את המחקר בישראל, בניית דאטה-סנטרים, כניסה של שירותי ענן. כל מעבד AI יידרש לקבל אישור".
במהלך זה, אומרים הגורמים, ממשל ביידן מכתיר למעשה את המפסידים והמנצחים של הבינה המלאכותית: מדינות שיוכלו ליהנות מכוח מחשוב AI ללא מגבלה מהותית, לעומת מדינות שיהיו נתונות לרגולציה מכבידה שתגביל את כוח המחשוב שיוכלו להחזיק בשטחן. חברות בישראל, בתיאוריה, אמנם יוכלו לרכוש שירותי ענן לצרכי AI מאחת מ-19 המדינות שבהן אין מגבלה, אבל ברכישה זו הן יתמודדו מול 150 מדינות אחרות שצריכות גם הן את כוח העיבוד הזה, ושלחלקן הון גבוה משמעותית מזה של ישראל.
התוצאה תהיה הפיכת הפעילות של סטארט-אפי AI מקומיים לכמעט בלתי אפשרית והגדלה משמעותית של נטל העלויות על חברות גדולות יותר. חברות טכנולוגיה אמריקאיות, כמו מיקרוסופט, גוגל ואפל, יוכלו לקבל אישור ממשלתי מיוחד שיתיר להן לשלוח שבבי AI למרכזים ודאטה-סנטרים במדינות מהדרג השני בחופשיות גדולה יותר, כל עוד הן שומרות על 75% מכוח המחשוב שלהן במדינות הדרג הראשון ולא מרכזות יותר מ-7% ממנו במדינת דרג שני אחת. כלומר, אף שיהיה להן חופש פעולה גדול יותר מסטארט-אפים וחברות מקומיים, ולכן יזכו ליתרון תחרותי משמעותי, עדיין יוטלו עליהן מגבלת משמעותיות שיפגעו באטרקטיביות של ישראל כיעד להקמת דאטה-סנטרים או הובלת פרויקטי AI גדולים. במילים אחרות: הרגולציה החדשה יכולה לחסל את פעילות הבינה המלאכותית בישראל.
החדשות הטובות היחידות בהקשר זה הן שממשל ביידן מקצה תקופה של 120 יום בין פרסום הרגולציה החדשה לכניסתה לתוקף. בעיקרון, הדבר יכול לאפשר לטראמפ לבלום את הרגולציה לחלוטין או להעניק יחס מתקן לישראל בדמות העברתה לרשימת המדינות שבדרג הראשון. עם זאת, קשה להעריך את הסיכוי שהנשיא הנכנס יהיה מעוניין בביצוע אחד ממהלכים אלו.
אנבידיה, החברה המובילה בעולם בפיתוח ושיווק מעבדי AI, צפויה להיות הנפגעת העיקרית של הרגולציה החדשה, מכיוון שכיום היא אחראית לאספקת מרבית כוח מחשוב ה-AI העולמי. היא ביקרה בחריפות את הצעד המתוכנן של הממשל. "במשך עשרות שנים, ההובלה ההובלה בתחומי המחשוב והתוכנה הייתה אבן יסוד של החוזקה וההשפעה האמריקאית מסביב לעולם", אמר נד פינקל, סגן נשיא אנבידיה לקשרי ממשל, בבלוג הרשמי של החברה. "חברות, סטארט-אפים ואוניברסיטאות ברחבי העולם ממנפים טכנולוגיות AI סטנדרטיות כדי לקדם את תחומי הרפואה, חקלאות, ייצור, חינוך, ועוד אינספור תעשיות ותחומים, מניעים צמיחה כלכלית ומממשים את הפוטנציאל הגלום במדינות.
"הקידמה העולמית הזאת נמצאת כעת בסכנה. ממשל ביידן מבקש כעת להגביל את הגישה ליישומי מחשוב סטנדרטיים, באמצעות רגולציה מוטעה, אשר מאיימת לפגוע בחדשנות ובצמיחה הכלכלית ברחבי העולם. בימיו האחרונים בתפקיד, מבקש ממשל ביידן לערער את הובלתה של אמריקה עם רגולציה סבוכה באורך של יותר מ-200 עמודים שנכתבו בחשאי וללא ביקורת חקיקתית נאותה. הרגולציה הזו תטיל שליטה בירוקרטית על האופן שבו שבבים, מחשבים, מערכות ואפילו תוכנה מפותחים ומשווקים ברחבי העולם. ממשל ביידן מאיים למחוק את היתרון הטכנולוגי של אמריקה, שהושג בעמל רב.
"למרות שהרגולציה תיכנס לתוקף בעוד כ-120 ימים, היא פוגעת באינטרסים של ארה"ב כבר עכשיו. כפי שהדגים ממשל טראמפ הראשון, אמריקה מנצחת בעזרת חדשנות, תחרות, ועל ידי שיתוף הטכנולוגיות שלנו עם העולם – לא על ידי נסיגה אל מאחורי חומה של התערבות יתר ממשלתית".
