ניתוח
חסרי הבאנה: כך הרסה אינטל את הסטארט־אפ הישראלי שרכשה ב־2 מיליארד דולר
הבאנה לאבס נחשב להבטחה הגדולה ב־AI כשאינטל רכשה אותו ב־2019. אלא שהקמת חטיבה מתחרה, לצד היסוס בגיבוי לחברה, מסמסו פעילותה. אינטל מפסיקה כעת לשווק מעבד נוסף של הבאנה ומדביקה כישלון ראשון ליזם אביגדור וילנץ
בדצמבר 2020 הכריזה אמזון בחגיגיות כי תעבוד עם שבבי גאודי של הסטארט־אפ הישראלי הקטן הבאנה לאבס כדי לאמן את מודלי השפה הגדולים שלה (LLM) בענן. אף על פי שבאותה תקופה הבינה המלאכותית הגנרטיבית עוד לא היתה אורחת קבועה בכל בית, בעולם המקצועי היה מדובר בדרמה. באינטל, שרכשה את הבאנה ב־2 מיליארד דולר שנה לפני כן, התפארו ואף כינו את האירוע: "הסדק הראשון בשליטתה של אנבידיה במעבדי GPU". אינטל ואמזון היו אז מלכות השוק ואנבידיה היתה מוכרת בעיקר לגיימרים שהיו מאוהבים ביכולות הגרפיות שאיפשרו מעבדיה, אך כבר ניכרו החששות של אינטל מפני המתחרה הצעירה והנועזת. איש עוד לא דמיין שכעבור שנים ספורות אנבידיה תיסחר בשווי של 3.5 טריליון דולר כחברה הגדולה בעולם ואילו אינטל תהיה שווה 80 מיליארד דולר בלבד.
בשבוע שעבר הודיעה אינטל, במקביל לפרסום דו"חות כספיים גרועים, כי הדור החדש של מעבדי הבאנה בשם פלקון שורס קיבל פידבק שלילי מלקוחות ולכן החברה לא תשווק אותו מסחרית. זאת אחרי שלפני כחצי שנה הודיעה כי גם גאודי לא עמד בציפיות להגיע להכנסות של 500 מיליון דולר ב־2024 ולכן אינטל החליטה לא לפתח דור נוסף לגאודי מעבר לגאודי 3 שקיים היום. בכך למעשה מודה אינטל כי הבאנה הפכה רשמית לעוד אבן בסטטיסטיקה העגומה שלה של רכישות כושלות. עבור אינטל אולי לא מדובר בהפתעה גדולה, אבל בסטטיסטיקת המכירות של סטארט־אפים שהוקמו על ידי אביגדור וילנץ, שחתום גם על הבאנה, מדובר באירוע חריג בהחלט.
וילנץ, מהנדס ישראלי שנחשב לגאון בעולם השבבים, חתום על שורה ארוכה של הצלחות, החל ממכירת גלילאו למרוול ב־2.7 מיליארד דולר ב־2000 ברכישה שנחשבת כאחראית לקפיצת מדרגה עבור החברה הרוכשת, המשך באנפורנה שנמכרה לאמזון בסכום נמוך יחסית של 350 מיליון דולר לעומת תרומתה האדירה הנוכחית למעבדים שיושבים בבסיס פעילות הענן שלה ועד להנפקת אסטרה לאבס האמריקאית שהוא נמנה עם מייסדיה ומשקיעיה הראשונים בוול סטריט ב־5.5 מיליארד דולר בשנה שעברה. כיום היא נסחרת ב־16 מיליארד דולר. עבור וילנץ שורת הפספוסים של הבאנה לאבס היא אירוע חריג ומעלה את השאלה, מה מקור הכישלון? התשובה הפשוטה היא כנראה - אינטל וחוסר יכולתה המוכר להפיק תועלת מהרכישות שלה. עוד לפני ההכרזות השליליות על גאודי ועל פלקון שורס, הבאנה לאבס למעשה התפרקה. לא רק מייסדיה ומנהליה, אלא גם מרבית מהנדסיה נטשו את אינטל במהלך 2024 מיד בתום תקופת השימור של ארבע שנים שהיו מחויבים לה, רובם לא חיכו אפילו לתוכנית הפרישה מרצון של החברה. כיום כמעט ולא נותרו אנשי חומרה מקוריים של הבאנה בחברה. אינטל, שכבר הבינה לפני כמה שנים שאינה יודעת לעשות אינטגרציה טובה לרכישות, ניסתה שיטה אחרת של שימור החברות הנרכשות כיחידות נפרדות. כך עשתה עם מובילאיי, עד שהבינה שאינה תורמת לה והנפיקה אותה בחזרה בוול סטריט וגם הבאנה פעלה כיחידה נפרדת עד השנה שעברה עד שפורקה הלכה למעשה ושולבה במערכים הקיימים של אינטל.
זו שעלתה, וזו שירדה
ההתחלה כרגיל היתה אופטימית. לשם שינוי אפשר לומר כי אינטל דווקא זיהתה את ההתפתחויות המהירות בעולם ה־AI ובניגוד לפספוסים המונומנטליים שלה כמו במקרה של המעבר למובייל, הבינה כי העתיד הוא בבינה המלאכותית. על פי התחזית שהחברה עצמה נתנה לפני חמש שנים, ב־2024 היא כבר היתה אמורה לייצר הכנסות של 25 מיליארד דולר ממעבדי AI, מה שרחוק מאוד מהמציאות כיום. כהרגלה היא מיהרה לרכוש משהו שיקדם אותה בכיוון – סטארט־אפ בשם NERVANA עבורו שילמה 400 מיליון דולר שפיתח מעבדים לאימון מודלי שפה. כעבור זמן קצר, כשהבחינה בקפיצות הענק שעושה אנבידיה באמצעות המעבדים הגרפיים שלה (GPU), היא הבינה ששוב טעתה וגייסה ב־2017 את ראג'ה כודורי (Raja Koduri) שהוביל לפני כן את הפעילות ב־AMD המתחרה. אבל הפידבקים מהלקוחות עדיין לא היו טובים: המעבדים לא מספיק חזקים ולא עומדים בציפיות. אינטל הבינה שהיא זקוקה לעוד מהלך דרמטי שיאותת שהיא הולכת חזק על מעבדי AI והפעם גם כאלה שיעבדו. כחלק מהמאמצים היא ניהלה מו"מ לרכישת מלאנוקס, אך לא היתה מוכנה לשלם את הסכום של 7 מיליארד דולר שהסכימה לשלם אנבידיה ברכישה שהדהימה את השוק שטרם הבין לגמרי את החזון של ג'נסן הואנג העומד בראש אנבידיה.
באינטל פנו לשם השני שקיבלו מהלקוחות למעבדים שעומדים במשימה - הבאנה לאבס. הבאנה הוקמה ב־2016 על ידי דוד דהן ורן חלוץ, בוגרי פריימסנס שהטכנולוגיה שלה עומדת מאחורי זיהוי הפנים במכשירי אפל, יחד עם וילנץ כיו"ר והמשקיע הראשון. באותה עת להבאנה כבר היה מוצר עובד - מעבד בשם גאודי לאימון מודלים של בינה מלאכותית. המעבד התחרה ראש בראש מול מעבדי אנבידיה, אבל התבסס על ארכיטקטורה שונה מאוד. באמזון, שאימצה בהמשך את המעבד של הבאנה, אמרו שהוא יעיל ב־40% מזה של אנבידיה. על פי הערכות בשוק באותה עת, גם אמזון התעניינה ברכישת הבאנה, אך אינטל שכבר היתה לחוצה אחרי הפספוס של מלאנוקס הסכימה לשלם יותר. אינטל השלימה את הרכישה כבר ב־2020 עמוק אל תוך מגפת הקורונה ועל הדרך הודיעה על הפסקת פעילותה של נרוונה. אנבידיה השלימה את רכישת מלאנוקס בערך באותו זמן, אלא שגורל החברות הישראליות הנרכשות שונה מאוד מאז. באנבידיה ידעו להוציא את המיטב ממלאנוקס וכיום היא אחראית למכירות של יותר מ-13 מיליארד דולר עם אלפי עובדים בישראל.
לא התחייבה לסוס מנצח אחד
כל הגורמים שכלכליסט שוחח עמם על סיפורה העגום של הבאנה תמימי דעים - אינטל מסמסה את הרכישה מכיוון שניסתה לרוץ בכמה כיוונים בו־זמנית מבלי להתחייב לסוס אחד מנצח. יש מי שסבור כי הרכישה בכלל נועדה לחפות על הכישלון של נרוונה ולאותת למשקיעים כי אינטל מזהה את העתיד ומשקיעה בו, כאשר היא לא בהכרח מתכוונת להילחם באנבידיה באמצעות הבאנה, אלא יותר בחטיבה של כודורי. אפשר לראות זאת כבר בכך שהחברה הישראלית לא היתה חלק מחטיבת ה־GPU של כודורי שנקראה AXG אלא דווקא שויכה לחטיבת הדאטה (DPG). כודורי, שהובא לאינטל על תקן כוכב, היה בעל מעמד חזק מאוד בארגון באותה עת, והתחושה גם אצל אנשי הבאנה היתה שהוא מקבל את עיקר תקציבי הפיתוח והשיווק. "מאז השלמת הרכישה של הבאנה אנשים בתוך אינטל לא ממש הבינו למה מריצים במקביל גם אותם וגם את חטיבת GPU שפיתחו ארכיטקטורות מתחרות כל הזמן", אומר בכיר לשעבר באינטל. בהמשך הדרך גילו אנשי הבאנה את כל המחלות המוכרות של אינטל שהקשו עליהם בהתקדמות מהירה של הפיתוח. "דברים שהיינו סוגרים בהבאנה בשיחת מסדרון של חמש דקות, דרשו שלוש ישיבות שונות באינטל בהשתתפות עשרות אנשים והדברים פשוט לא זזו", אומר אחד מעובדי הבאנה בעבר שנטש במהירות אחרי שזיהה את השינוי התרבותי העמוק.
עד 2022 אינטל הרשתה לעצמה לרוץ בשני הכיוונים יחד - שיווק של מעבדי גאודי וגם של GPU בשם PONTE VECCHIO של החטיבה המתחרה. אלא שעם פריצתם של ChatGPT ומקביליו לחיי היום היום והמראתה של אנבידיה במקביל, היא שוב קיבלה פידבקים מלקוחות שמה שהיא מספקת להם לא מספיק. קו מעבדי פונטה ווקיו הופסק ב־2024, שנתיים בלבד אחרי שהגיח לאוויר העולם ובאותה שנה הודיעה אינטל כי לא תמשיך לפתח גם דורות חדשים לגאודי. ב־2022 במקביל לעזיבתו של כודורי התקבלה החלטה למזג בין שתי הפעילויות ולצאת עם סיפור חדש לגמרי ללקוחות ולמשקיעים - מעבד פלקון שורס, שמשלב GPU (כמו של אנבידיה) ו־CPU (המומחיות המקורית של אינטל). בהבאנה צחקו וכינו את המהלך "פתאום נזכרו בנו".
כעת מתברר כי השעטנז המהיר שאינטל ניסתה לייצר בלחץ לא בדיוק עובד וישמש מעתה רק לצורכי ניסוי פנימיים של החברה. אינטל שמה עכשיו את יהבה על יגואר שורס, כשהיא מנסה לעשות כמו שעשתה בשנים האחרונות בשבבים הרגילים – דילוג על כמה דורות בניסיון להשיג את המתחרים. אלא שאנשים שמעורים בשוק המעבדים משוכנעים שלאינטל כבר כמעט בלתי אפשרי לסגור את הפער מול אנבידיה. חברה שעושה את זה ורק את זה כבר 20 שנה מאז שהיתה קטנה מול ההיפופוטם האיטי שנזכר להיכנס לאירוע באיחור.
אנשי הבאנה יחד עם וילנץ כבר המשיכו לסטארט־אפ הבא בתחום שמשרדיו בתל אביב. הם לא יכולים להתלונן על מר גורלם, שכן אינטל שילמה במזומן ועל פי הערכות כמיליארד דולר זרמו לווילנץ, המייסדים ו־100 העובדים שהעסיק הסטארט־אפ בעת הרכישה. אך בכל זאת מדובר גם בכתם ראשון במוניטין של וילנץ ובעיקר באכזבה לישראל שהיתה יכולה להיות הבסיס לפעילות ה־AI של אינטל.
ראפיד, איילנד והסטארט–אפ החשאי של סוצקבר
גיוסים בהייטק לפי שווי של מיליארדים
שתי חברות הייטק ישראליות מגייסות לפי שווי משמעותי, כך על פי דיווח בבלומברג. חברת הפינטק ראפיד מגייסת 300 מיליון דולר לפי שווי של כ־3.5 מיליארד דולר, כשליש בלבד מהשווי של 10 מיליארד שלפיו גייסה ב־2021. לעומתה חברת הסייבר איילנד סקיוריטי של דן אמיגה ומייקל פיי מגייסת בימים אלה לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר, כאשר בגיוס האחרון של החברה ב־2024 היא גייסה 175 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר.
ראפיד היא חברת הפינטק הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בישראל. היא הוקמה ב־2015 על ידי אריק שטילמן, ארקדי קרפמן ועומר פריאל. החברה מפתחת פלטפורמת תשלומים בינלאומית עבור עסקים וצרכנים, שמאפשרת לבצע העברות בנקאיות, העברות לארנקים דיגיטליים ולבנקים ותשלום במזומן. ב־2022, על רקע הגאות בענף הטכנולוגיה, ראפיד הוכתרה כחברת ההייטק הפרטית בעלת השווי הגבוה בארץ, בזכות עסקת סקנדרי שבה שווייה עמד על כ־15 מיליארד דולר.
איילנד סקיוריטי, שמפתחת דפדפן מאובטח, הוקמה ב־2020 על ידי מייקל פיי, בכיר במקאפי בעבר, שהיה מעורב ברכישת פיירגלאס של דן אמיגה. שם נוצר הקשר הראשוני בין השניים, שהפכו לשותפים גם בחברת איילנד, לצד קרן ההשקעות בסייבר פיקצ'ר עם מיקי בודאי וראקש לונקאר.
בתוך כך, Safe Superintelligence, סטארט־אפ הבינה המלאכותית החשאי של איליה סוצקבר, ישראלי לשעבר ואחד ממייסדי OpenAI, במגעים לגיוס הון לפי שווי של 20 מיליארד דולר. מדובר בשווי פנומנלי שמזכיר את התמחורים של 2021, עבור חברה שמעט מאוד ידוע עליה עד כה - פרט לכך שהיא מחזיקה בשני מרכזים, אחד בסיליקון ואלי והשני בתל אביב. סוצקבר, שהיה המדען הראשי בחברה שמאחורי ChatGPT, פרש ממנה במאי 2024 וכעבור זמן קצר הכריז על הקמת הסטארט־אפ שכבר הספיק לגייס מיליארד דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר.
מאיר אורבך וסופי שולמן
