סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
דורית דור מיה רסין נצר ו יואב רוזנברג קרן הון סיכון QBEAT
מייסדי קרן הון סיכון QBEAT: דורית דור, מיה רסין נצר ויואב רוזנברג (צילום: יניב כהן)
בלעדי

קרן הון סיכון חדשה להשקעה בחברות קוונטים מגייסת 100 מיליון דולר

השותפים המייסדים של קרן QBEAT הם דורית דור, יד ימינו של גיל שויד בצ'ק פוינט, יואב רוזנברג, מפקד תלפיות לשעבר ומיה רסין נצר שמאחוריה אקזיטים בביוטק

כולם מדברים על AI, אבל העולם הטכנולוגי כבר עסוק במחשוב קוונטים, הקפיצה הגדולה הבאה. לכלכליסט נודע כי קרן הון סיכון שתתמחה בהשקעה בשלבים מוקדמים בטכנולוגיות קוונטיות, הוקמה לאחרונה על ידי קבוצת ותיקי התעשייה הישראלית.
השותפים המייסדים הם ד"ר דורית דור, מיה רסין נצר ויואב רוזנברג. דור הובילה במשך 28 שנים את פיתוח המוצרים, המו"פ ותהליכי מיזוגים ורכישות בצ'ק פוינט ומשמשת כ־CTO של החברה. רוזנברג הוא אל"מ (במיל') באגף המודיעין ומפקד לשעבר של פרויקט תלפיות שעוסק בטכנולוגיות קוונטיות במסגרת עבודתו במכון ויצמן. רסין נצר היא עורכת דין שהייתה שותפה במשרד HFN ומאחוריה אקזיטים בתחום הביומד.
הקרן, בשם QBEAT, מגייסת בימים אלה כ־100 מיליון דולר כדי להשקיע ב־15-12 חברות חומרה ותוכנה בשלבים מוקדמים בתחום, משלב הפרה־סיד ועד סבבי A. הקרן לא מגבילה את עצמה רק לחברות ישראליות, אלא תשקיע גם בסטארט־אפים בחו"ל. בהמשך, הקרן מתכננת להרחיב את השקעותיה גם לשלבי גיוס מתקדמים, עם צמיחתן של החברות בתחום. בימים אלה הקבוצה סגרה השקעה ראשונה בסטארט־אפ וכעת מקדמת השקעה בחברה נוספת.
מדובר בקרן הראשונה בישראל שתתמחה בעולם הקוונטים ובין הבודדות בעולם בתחומה. לפי חברת המידע פיצ'בוק, ב־2023 השקיעו קרנות הון סיכון כשלושה מיליארד דולר בסטארט־אפים בתחום, ובינתיים רוב המימון מגיע מגורמים ממשלתיים.
מדינות כגון ארה"ב, סין, האיחוד האירופי, גרמניה, בריטניה, דרום קוריאה והודו השקיעו עד היום 45 מיליארד דולר במחקר קוונטי, ובאקדמיה נפתחו תוכניות תואר שני ייעודיות לשם כך. אחת המגבלות המרכזיות בתחום היא התפתחותו האיטית שמקשה על קרנות הון סיכון לייצר תשואה בקבועי הזמן המקובלים בתעשייה. בקרן מתכוונים לבנות תמהיל של השקעה לא רק בחברות חומרה, אלא גם בחברות תוכנה וסטארט־אפים שמפתחים יישומים וחיישנים.
בחודשים האחרונים ניכרת האצה משמעותית במירוץ למחשב הקוונטי שמובל על ידי חברות הענק, ובראשן IBM ששמה את יהבה על התחום. ענקית הטכנולוגיה עידכנה כי מכרה עד היום 75 מחשבי קוונטים פעילים ללקוחות ביותר ממיליארד דולר.
גוגל חשפה באחרונה מעבד חדש, Willow, שלראשונה הראה יכולות מתקדמות של תיקון שגיאות. אחריהן מיהרו גם מנכ"לי מיקרוסופט ואמזון לחשוף מעבדים קוונטיים חדשים. כמו כן, לראשונה צפויה הנפקה גדולה בוול סטריט של חברת מחשוב קוונטי פרטית, Quantinuum, שלפי הערכות עשויה להגיע לשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר. גם בישראל מורגשת התעוררות בתחום עם גיוס של 170 מיליון דולר לחברת קוואנטום משינס לפי שווי של 700 מיליון דולר.
עולם הקוונטים החל להתפתח כבר לפני מאה שנים, אך נותר בגדר תיאוריה, בין היתר בגלל המורכבות של בניית המחשב הקוונטי והעלויות הגבוהות הכרוכות בכך. ההערכה בתעשייה היא שבשנים הקרובות יוצג המחשב הקוונטי שיהיה נטול טעויות והדבר יביא לפריצה הגדולה שתשנה לחלוטין את תפיסת המחשב ואת היכולות החישוביות.
טכנולוגיות קוונטיות הן תחום מתפתח המבוסס על עקרונות מכניקת הקוונטים, ענף בפיזיקה העוסק בהתנהגות החומר והאנרגיה ברמה האטומית והתת-אטומית. טכנולוגיות קוונטיות עשויות לייצר פריצות דרך בתחומים כמו קריפטוגרפיה ולמידת מכונה, עם פוטנציאל לפתור בעיות מורכבות מהר בהרבה מאשר מחשבים קלאסיים.