שבבים מוגבלים, אפשרויות בלתי מוגבלות
שבבים מוגבלים, אפשרויות בלתי מוגבלות
לפני מספר ימים, במסגרת מדיניות טכנולוגית חדשה, הודיע הממשל האמריקאי על הגבלת ייצוא שבבים של בינה מלאכותית למדינות רבות, ובהן גם ישראל. הצעד הזה, שמטרתו למנוע זליגה של טכנולוגיות מתקדמות למדינות שארה"ב תופסת כיריבות כלכליות או כאויבות, מייצר מציאות מורכבת. ישראל לא נכללה ברשימת המדינות המערביות (כ-18) אליהן אין כל מגבלת ייצוא, אלא בקבוצת המדינות עליהן חלות מגבלות בהיקף השימוש במעבדים אלו..
מבחינה מקצועית, ההקצאה הנוכחית – 50,000 שבבים – מספקת בשלב זה לצרכים המקומיים של תעשיית ההייטק והאקדמיה הישראלית. יתרה מזאת, ההחלטה כוללת מנגנון עדכון דו-שנתי, שמבטיח כי ההקצאות יתאימו לצרכים העתידיים. לכן, ברמה המיידית, אין סיבה להיבהל.
אולם ממש אין סיבה להיכנס לשאננות. ההחלטה האמריקאית אינה רק עניין טכני של מספרים ומכסות, היא תמרור אזהרה ברור שמחייב אותנו להבין את הסיכונים לטווח הבינוני והארוך.
בעולם שבו שבבים מהווים את התשתית לכל תחום – למשל בינה מלאכותית ומחשוב קוואנטי – החלטה שכזו משפיעה לא רק על תעשיית החדשנות, אלא גם על מעמדה הגלובלי של ישראל. ההגבלה הנוכחית עלולה להוות תקדים למגבלות עתידיות בתחומים נוספים, ובחלקים נוספים של העולם. יתרה מכך, קשה לצפות בשלב זה את מהירות התפתחותה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית וקיימים תרחישים בהם היא תאיץ כה מהר שהמגבלות אשר נקבעו בתקנות אכן תהפוכנה לאפקטיביות.
לצד החששות, חשוב לציין גם את תרומתו המשמעותית של מגזר ההייטק הישראלי לארצות הברית עצמה ומכאן שקיים אינטרס אמריקאי בשימור שיתוף הפעולה הטכנולוגי העמוק בין המדינות. בין היתר מתבטאת תרומה זו ברווחים הגבוהים אשר רשמו קרנות ההשקעה האמריקאיות על השקעותיהן בחברות הישראליות לאורך השנים, ביכולתן של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות לשמור על מובילות עולמית על ידי רכש חברות הזנק ישראליות, בהיקף המיסים המשולמים בארה"ב על ידי חברות ופרטים, וביצירתן של משרות רבות בפריון גבוה עם התרחבותן של חברות ישראליות לארה"ב.
הלכה למעשה, אין כמעט חברה בהייטק הישראלי שאין לה לקוחות ומשקיעים אמריקנים או שהונפקה בארה"ב, כך שחלק משמעותי מהתרומה הכלכלית של ההייטק הישראלי, מתבטא בכלכלת ארה"ב. בפועל, המגבלות לא משקפות חוסר אמון מיידי בישראל, אלא זהירות מדינית וטכנולוגית שמטרתה להגן על האינטרסים האמריקאיים בזירה הגלובלית.
אז מה נדרש מאיתנו לעשות? ראשית, נפעל להעמיק את שיתופי הפעולה עם הממשל האמריקאי ולהבהיר עד כמה שותפות זו קריטית לשני הצדדים. ניזום שיח שמדגיש את התרומה הייחודית של ישראל לעולם הטכנולוגיה, נהיה קשובים לצרכים והחששות שמביע הממשל האמריקאי, ונפעל בצורה מהירה ומקצועית כדי להבטיח שאנו שומרים על מעמדנו כמדינה שניתן לפעול מולה ללא מגבלות.
שנית, ננצל את ההזדמנות הזו כדי להשקיע בתשתיות מקומיות, בידע וביכולות טכנולוגיות עצמאיות. פעמים רבות בעבר השכילה ישראל ליצור נכסים טכנולוגיים ייחודיים, להביאם לקדמת הבמה בזירה הבינלאומית ועל ידי כך לבסס את מעמדה כמעצמה טכנולוגית. כך נכון לעשות גם הפעם. אם נצליח להדגים חדשנות פורצת דרך בתחום השבבים והבינה המלאכותית, לא רק שנקטין את התלות במכסות חיצוניות, אלא גם נחזק את התעשייה ונהפוך לשותף ערכי ומוערך אשר לא נכון להגביל אותו.
ההחלטה הנוכחית, יותר משהיא משבר, היא הזדמנות להתארגן, לשפר ולהבטיח שאנחנו מוכנים לעתיד. ההיסטוריה כבר הראתה שתעשיית החדשנות הישראלית יודעת להפוך אתגר להזדמנות. כך נעשה גם הפעם.
בסופו של דבר, העתיד אינו תלוי רק בהחלטות שמתקבלות מעבר לים – אלא באופן שבו אנו בוחרים להתמודד איתן.
דרור בין הוא מנכ"ל רשות החדשנות
