סקר המשקיעים הגדול"החברות הישראליות הצליחו למרות הממשלה - לא בזכותה"
סקר המשקיעים הגדול
"החברות הישראליות הצליחו למרות הממשלה - לא בזכותה"
מחולשת מערכת החינוך, דרך הקפאת הטיסות וכלה בתדמית של המדינה בעולם: מנהלי קרנות ההון סיכון מסמנים את האתגרים שמאיימים על תעשיית ההייטק המקומית ב־2025. ומה עם הממשלה? "עדיף שלא תתערב באקוסיסטם ותתמקד בטיפול בבעיות הרחבות"
תעשיית ההייטק הישראלית שגשגה במידה רבה מכיוון שהממשלה שמרה על מרחק, ואיפשרה לסביבת השוק החופשי להניע חדשנות והצלחה. "הסטארט־אפים הישראליים הצליחו למרות פעולות הממשלה - ולא בזכותן", כך אמר שחר צפריר, שותף ב־TLV Partners, בהתייחסו לשאלה על תפקיד ממשלת ישראל בקידום תעשיית ההייטק. הוא הוסיף כי "לנוכח הדינמיקה הזאת, הדבר החשוב ביותר שהממשלה יכולה לעשות הוא להימנע מהתערבות באקוסיסטם הטכנולוגי. במקום זאת, על הממשלה להתמקד בטיפול בבעיות מערכתיות רחבות יותר שמציבות איומים בטווח הבינוני והארוך על התחום".
צפריר משקף בצורה המדויקת ביותר את התייחסות המשקיעים למעורבות הממשלה בענף ההייטק, כפי שעולה מממצאי הסקר. עם זאת, מנהלי הקרנות הצביעו בתשובותיהם על כמה בעיות בסיסיות שמטרידות אותם ולהערכתם אם הממשלה תמצא עבורם פתרונות, הם יוכלו להצעיד קדימה את האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי.
הראשונה היא בעיית המחסור בכוח אדם, שהיתה קיימת עוד לפני 2024, והחריפה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", נטל המילואים שהוכבד על עובדי התעשייה והחשש מהפיכה משטרית. כתוצאה מכך, הייטקיסטים מוכשרים מחפשים יותר ויותר הזדמנויות וסביבה יציבה יותר בחו"ל - תהליך שהוביל ל"בריחת מוחות" משמעותית.
בנוסף לכך, מערכת החינוך הישראלית אינה מייצרת מספיק בוגרים המצוידים בכישורים הנדרשים לענף ההייטק המתפתח במהירות, במיוחד בתחומים מתמחים כמו בינה מלאכותית ואבטחת סייבר.
בכל הקשור למצב מערכת החינוך הישראלית, הדוברים מצביעים על ירידתה של ישראל בדירוג הבינלאומי במתמטיקה כדוגמה מדאיגה לירידה באיכות החינוך. Key1 Capital מדגישים כי "אם לא נתחיל להשקיע מחדש בחינוך היום, לא תהיה לנו מערכת אקולוגית משגשגת של הייטק בעוד 10 ו־20 שנה מהיום".
אבנר הלפרין, משנה למנהל זרוע החדשנות ARC ומנכ"ל שיבא אימפקט, טוען כי "חינוך הוא הבסיס לכל התקדמות בחברה ובכלכלה". הוא ממליץ על "חיזוק מערכת החינוך - הפיכת ההוראה למקצוע הנחשב ביותר ומינוף טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית כדי לתת לכל תלמיד תוכנית חינוך אישית".
נדרשת הקלה בגיוס טאלנטים מחו"ל
המשתתפים בסקר מצביעים על כך שהביורוקרטיה סביב אישורי ההגירה מגבילה את יכולתן של חברות לגשת למאגר רחב של עובדים מחו"ל, ותהליך השגת האשרות עבור טאלנטים טכנולוגיים זרים הוא לרוב איטי ומורכב.
הבעיה מורגשת במיוחד בכל מה שקשור ל"מרוץ החימוש" העולמי על כישרונות בתחום הבינה המלאכותית, שבו ישראל צריכה להיות מסוגלת למשוך את הטובים והמבריקים ביותר מרחבי העולם כדי להישאר תחרותית. כך לדעת מרבית המשתתפים בסקר.
כמה ממנהלי הקרנות הציעו כי על הממשלה לתמרץ ישראלים מוכשרים העובדים בחו"ל לחזור הביתה, אולי באמצעות הקלות מס או הטבות כלכליות אחרות.
פתרון נוסף, לדעת המנהלים, שיכול להקל את מצוקת כוח האדם בתעשייה הוא תמיכה ממשלתית בחברות הדיפ־טק, מדעי החיים והביוטכנולוגיה, כיוון שהחברות בתחומים אלה זקוקות לתקופות השקעה ארוכות יותר לפני שהן יכולות להגיע לשוק.
ב־Pitango HealthTech קוראים לממשלה להגדיל את התקציבים המוקצים לחברות טכנולוגיה עמוקה, בריאות ומדעי החיים, כיוון שלטענתם, הקצאות ממשלתיות משמעותיות יותר, תוך הבנת השפעתן ארוכת הטווח, יתרמו תרומה משמעותית למדינה.
בקרן Peregrine Ventures קוראים לממשלה להתמקד בעידוד הקמת קרנות הון סיכון, בדגש על תחומי הטכנולוגיה העמוקה ושלבי פיתוח מוקדמים, כיוון שלדבריהם, הסתמכות על מימון בינלאומי בשלבים אלה אינה מספקת.
המשך ההפיכה המשטרית מבריח משקיעים
שיפור התדמית של ישראל בעולם, במיוחד לנוכח המלחמה המתמשכת והחשש מניסיונות ההפיכה המשטרית בשנתיים החולפות, הוא אחד התחומים שבהם לדעת בכירי תעשיית ההון סיכון הממשלה צריכה לפעול בצורה נחושה יותר כדי לאפשר משיכת יותר השקעות וכישרונות מחו"ל. בין היתר, הם מציעים להמשיך ולהדגיש את החוסן והחדשנות של ישראל, חיזוק שותפויות בינלאומיות, פיתוח טכנולוגיות ופתרונות המתמודדים עם אתגרים עולמיים וקידום הסכמי שלום ודיאלוג עם מדינות קרובות.
"השקיעו בהסברה על ישראל ובמערכת האקולוגית של ההייטק בפרט, עודדו חברות וקרנות זרות לחזור לישראל", מציעה סינתיה פיטוסי, מייסדת שותפה ושותפה מנהלת ב־SeedIL Ventures.
ב־F2 Venture Capital ציינו כי במהלך השנה החולפת, העולם היה גדוש ביחסי ציבור שליליים כלפי ישראל, וכעת "יש לשקם באופן אקטיבי את המוניטין של המדינה כמרכז חדשנות, תושייה וחוסן באמצעות השקעות אסטרטגיות בדיפלומטיה ציבורית והצגת המנהיגות הטכנולוגית שלנו על הבמה העולמית".
נגזרת של המלחמה היא הפסקת הטיסות של רוב חברות התעופה הבינלאומיות לישראל וממנה - בעיה שמכה בצורה קשה ביותר בהייטק הישראלי. מנהלי Qumra Capital מזהים את משבר התעופה כאתגר מרכזי בתעשיית ההייטק הישראלית. לטענתם, המצב מאיים בשני אופנים: הגירת חברות טכנולוגיה ישראליות לחו"ל ובריחת כישרונות מובילים. הקשיים בתנועה אל ישראל וממנה פוגעים, לטענתם, ביכולת למשוך ולשמר השקעות וטאלנטים.
בכירי הקרן קוראים לממשלה לפעול מיידית לפתרון המשבר על ידי עידוד חברות תעופה זרות לחדש את טיסותיהן לישראל, השעיה זמנית של "חוק טיבי" המגביל את פעילות חברות התעופה הישראליות במדינות מסוימות, וסבסוד פרמיות ביטוח לחברות תעופה בינלאומיות להפחתת סיכונים בהפעלת טיסות לישראל. ב־Red Dot אמרו כי לחופש התנועה של יזמים ומשקיעים ישראליים לחו"ל ולבואם של משקיעים לישראל יש השפעה עמוקה על עסקים ועל זרימת ההון.
