ברוכים הבאים לעידן ה-DefenseTech
בשנים האחרונות המתחים הגלובאליים עולים ותכיפות העימותים עם צבאות טרור, ארגוני טרור ובין מדינות עולה גם היא. מדינת ישראל, מיום הקמתה כמדינה עצמאית בה' באייר, 1948, להתמודד עם איומים ביטחוניים על גבולותיה. לצורך כך, בנתה המדינה תעשייה ביטחונית שהיא פאר היצירה ומאפשרת למדינה להתמודד במלחמות ומערכות ממושכות, סמוך לגבולותיה ובטווחים רחוקים מאוד. תעשיה שמאפשרת למדינה להכיל חרמות בינלאומיות (אמברגו) ומייצרת אורך נשימה לצה"ל ובניין כוח בחזית הטכנולוגיה העולמית.
מהתעשיה הזו נולד גם ההיי-טק הישראלי המהווה מנוע צמיחה לאומי ומרכיב מרכזי בחוסן הלאומי, מרכיב שמתבסס על הון אנושי מצוין ומצטיין שמשלב יכולות ביצועיות מהמעלה הראשונה לצד יכולות מחקריות שמתבססות על אוניברסיטאות ותשתיות מחקר ברמה הגבוהה ביותר. כאשר המאפיינים הללו, משתלבים ביחד עם אתגרים, פערים וניסיון מבצעי, נוצר מרקם נדיר שמניב Unfair advantage ישראלי. יתרון יחסי זה הוליד את הסייבר הישראלי, ובימים אלה, מוליד ומטפח את ה-Defense Tech הישראלי.
ניתן לייחס את ההגדרה DefenseTech לכל מוצר טכנולוגי שנמכר ללקוח ביטחוני, בו ניתן למנות: צבאות, שירותי ביטחון והגנת מולדת, סוכנויות מודיעין, הגנת גבולות, כוחות הגנה על הסדר האזרחי, משטרות, כוחות חילוץ והצלה ועוד. ככל שבוחנים את התחום לעומק, הגבולות הטכנולוגים מטשטשים וכך מתרבים הטכנולוגיות והמוצרים שניתן למכור לגורמים הפעילים בתחום. לדוגמה, בעולם הרחפנות, הרחפן יכול לשמש למשימות שילוח חבילות או לאספקת כוחות לוחמים. דוגמה אחרת היא הבינה המלאכותית שיכולה באמצעות אלגוריתמיקה מתקדמת לחזות התפרצות של מגיפה (ע"ע Covid) או פרוליפירציה של אמל"ח; כמובן שקיימות עוד דוגמאות רבות.
בעוד בעולם ההתעוררות בתחום מושכת יזמים מוכשרים מכל הקצוות, במדינת ישראל המצב שונה. כבר עשורים שמדינת ישראל מתבססת על ההיי-טק כמנוע צמיחה ובמלחמת חרבות ברזל, לוחמי מילואים רבים, שביום-יום עובדים בתעשיית ההיי-טק פגשו את הפערים המבצעיים והתובנות בשדה הקרב.
רוח היוזמה והיצירתיות גרמה ללא מעט מהם לאלתר ולפתח פתרונות תחת אש, פתרונות שנרצה לפתח באופן סדור שלא תחת אש. בד בבד, בשנים האחרונות, מאז כניסתו של תא"ל במיל' ד"ר דניאל גולד, לתפקידו כראש המנהל למחקר ופיתוח אמל"ח ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) במשהב"ט, הובילה מפא"ת עם כלל הגורמים הרלוונטיים, שלל יוזמות ותהליכים לאימוץ חדשנות פתוחה, מתוך דירקטיבה ברורה של ראש מפא"ת לייצר יותר חדשנות ואימוץ טכנולוגיות קצה, במחירים זולים ובקצב מהיר מאוד להגעה לקצה המבצעי.
יוזמות כדוגמת המסלול הירוק לעבודה עם סטארטאפים, תכניות האקסלרציה אינופנס ואינוטל, פתיחות ועבודה תקשורתית בכל ערוצי הניו-מדיה והרשתות החברתיות לצד שת"פ עם הסקטור הפרטי וקרנות הון סיכון. פעילות זו קיבלה דחיפה אמיצה וברורה בשנתיים האחרונות של מנכ"ל משהב"ט הקודם, והרמטכ"ל המיועד, האלוף במיל' אייל זמיר, דחיפה שהביאה אנרגיה נוספת ומשמעותית לקידום ה-DefenseTech הישראלי בסינרגיה עם תכניות עצמאות כחול לבן, העצמת בסיס תעשייתי ביטחוני איתן והטמעה אדירה של בינה מלאכותית ואוטונומיה, לרבות הקמת מנהלת ייעודית במפא"ת. כל אלה הביאו למצב שערב המלחמה מפא"ת עבדה עם כ-200 סטארטאפים, מספר שגדל ביותר מ-50% תוך כדי המלחמה כאשר למעלה מ-100 סטארטאפים מספקים מערכות ויכולות לכוחות הלוחמים בשטח. מדובר בנתונים פנומנאליים שאין להם אח ורע בקני מידה שכאלה.
הנתונים המדהימים הללו, אינם מהווים סוף דבר כי אם רק ראשית הדרך של עידן ה-DefenseTech הישראלי, עידן שבו הנכסים והיכולות הטכנולוגיות שנבנו לאורך שנים, על תשתיות מחקר ומדע, צפויים לצמוח בעזרת כספי הון סיכון, להתרחב ולשלב בין צרכים אזרחיים לביטחוניים, כדוגמת אתגרי התווך הימי, רציפות אנרגטית, בקרה וניטור על שטח וגבולות ועוד. החיבור עם מערכת הביטחון, המשלב מומחיות טכנלוגיות ושימוש מבצעי שמניב היזון חוזר מיידי, חיוני לאימות (ואלידציה) של המערכות ושיפור. עולם הטכנולוגיות העמוקות (Deeptech), יצמח ויחזק את הבסיס התעשייתי הישראלי, והבשלות בשטח תהווה "תו תקן" לאיכות שתפתח את אפשרויות הייצוא לשווקים הבינ"ל. העליונות הטכנולוגית והיתרון האיכותי אשר מטרתם לאפשר עליונות ביטחונית בכל תרחיש, ימצבו את מדינת ישראל לא רק כ-StartUp Nation אלא כ-DefenseTech Nation.
הכותב הוא אל״מ ניר וויינגולד ממפא״ת במשרד הביטחון
