AI עתיד לשנות את שוק התעסוקה – חקיקה תבטיח שהוא גם יהיה שיוויוני
למרות הישגים מרשימים של נשים במגזר הציבורי והפרטי, תקרת הזכוכית עדיין קיימת. אמנם יש הצלחות של נשים שהגיעו לעמדות בכירות, אך הנתונים מלמדים שהפערים המגדריים נותרו בעינם. גם מחקרים שהוכיחו שהנהלות עם נוכחות נשית מכובדת משפרות את הביצועים העסקיים, לא הביאו עדיין לשינוי המיוחל.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשים מהוות למעלה מ-50% מהאוכלוסייה בישראל, אך ייצוגן בתפקידי הנהגה והובלה רחוק מכך. בבדיקה שערכה הבורסה לניירות ערך, ברשימת המנכ"לים של מדד ת"א 125, יש היום רק ארבע נשים מנכ"ליות (פחות מ־3.5%), וזאת בעוד בחברות המרכיבות את מדד ה-S&P 500, נשים מאיישות 10% מתפקידי המנכ"ל. בדירקטוריונים המצב מעט טוב יותר, ולפי נתוני הרשות לניירות ערך, נשים מהוות 27% מהדירקטורים בחברות הציבוריות. בכנסת ישראל, מספר הנשים נותר יציב סביב 25% בלבד, כאשר נשים עדיין מהוות מיעוט בעמדות ניהול בכירות במשרדי ממשלה ובחברות פרטיות.
על אף מאמצים נקודתיים, ישראל עדיין מפגרת מאחור. נשים ניצבות מול חסמים מגדריים רבים: תפיסות חברתיות מיושנות, רשתות קשרים סגורות, פערי שכר משמעותיים והטיה בלתי מודעת של מקבלי ההחלטות, המעדיפים לקדם את הדומים להם.
מדינות שהובילו שינוי משמעותי עשו זאת באמצעות חקיקה ברורה ומנגנוני אכיפה. נורבגיה הייתה בין הראשונות לחוקק חוקים שמחייבים לפחות 40% נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, מה שהביא לזינוק במספרן של נשים בעמדות השפעה. צרפת הלכה צעד קדימה, עם חוק שמחייב 40% נשים בכל הדירקטוריונים של החברות הציבוריות והפרטיות הגדולות, ודיווחה על עלייה של 20% בייצוג נשים בהנהלות מאז שהחוק נכנס לתוקף. בגרמניה נחקק חוק המחייב לפחות אישה אחת בדירקטוריון של כל חברה ציבורית, ובסקנדינביה מנגנוני אכיפה מתקדמים מבטיחים שהתהליך אינו נותר על הנייר בלבד.
כאשר ראש ממשלת קנדה היוצא, ג'סטין טרודו, נשאל מדוע ממשלתו מורכבת משיעור שווה של גברים ונשים, הוא השיב: "כי זו כבר שנת 2015". אם זה היה ברור לפני עשור, כיום זה חייב להיות סטנדרט מחייב.
המציאות מוכיחה שהשוק אינו מתקן את עצמו. בזמן שהעולם התעסוקתי עובר טלטלה בעקבות הבינה המלאכותית, יש לנו הזדמנות היסטורית לוודא שהשוק החדש שנוצר לא ישכפל את הפערים של העבר. אם נפעל נכון באמצעות חקיקה ורגולציה על מנת לעצב את עולם העבודה החדש, נוכל לוודא שנשים לא רק משיגות שוויון זכויות פורמלי, אלא גם נמצאות בחזית ההובלה של הדור הבא של התעשייה.
ועד שהרגולציה תעמוד על כנה, מנכ"לים/יות ויו"ר דירקטוריונים חייבים לקחת אחריות ולייצר את השינוי בשטח בעצמם, דבר שגם יהווה תשתית להחלה חלקה ומהירה יותר של חוק מחייב בהמשך. עליכם/ן לקבוע יעדים להעסקת אחוז גבוה של נשים בדרגי הנהלה, בעיקר בתפקידים בכירים, ומוטב שזה ייעשה כבר מחר בבוקר. האחריות מוטלת עליכם/ן לא מפחות מאשר על קובעי המדיניות.
ללא חקיקה מחייבת ואכיפה קפדנית, לצד הירתמות של מנהלי התעשייה, הנשים ימשיכו להיות מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות. ישראל חייבת להצטרף למדינות המובילות ולוודא שהשוויון המגדרי אינו רק סיסמה ריקה, אלא עיקרון מחייב. תקרת הזכוכית לא תישבר לבד – הגיע הזמן לנפץ אותה אחת ולתמיד, באמצעות חקיקה מחייבת שתבטיח ייצוג נשי אמיתי בהנהלות ובמוקדי הכוח.
מירב פרץ בילינסקי היא סמנכ"לית בינה מלאכותית ודאטה במערך הדיגיטל הלאומי
