האקדמיה בישראל מצמיחה מהנדסים ברמה גבוהה, ה-AI לא יחליף אותם בקרוב
האקדמיה בישראל מצמיחה מהנדסים ברמה גבוהה, ה-AI לא יחליף אותם בקרוב
מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד הצהיר לאחרונה כי "כבר השנה נחליף מהנדסים ב–AI". האם הוא צודק? איך תהליך ההתפתחות של הבינה המלאכותית ישפיע על שוק העבודה בהנדסת תוכנה? איך זה משפיע על תוכניות הלימוד בהנדסת תוכנה ומדעי המחשב? האם אנחנו עתידים לראות תחומי לימוד שיעלמו מן המפה? בואו נעשה קצת סדר בדברים, בייחוד כאשר מדובר בתעשייה והאקדמיה בישראל.
לפני הכל, חשוב להבין כי הבינה המלאכותית היוצרת אכן מחוללת מהפכת ענק שמשנה את חיינו, לא פחות מהמהפכה התעשייתית, המחשב האישי, האינטרנט או הטלפון הנייד – אשר שינו את המציאות שבה אנחנו פועלים. מקצועות רבים נעלמו בעקבות מהפכות אלה (מישהו שוכר היום עגלון?) ובד בבד גם נולדו מקצועות חדשים (נהג אוטובוס או רכבת). כך עתידים להיות פני הדברים גם עם מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת.
האם מהנדסים יוחלפו ב-AI? התשובה מורכבת - ולא חד-משמעית. אכן, בהחלט ניתן להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת כבר היום כדי לתכנת - אך זאת בתנאי שיודעים מה לבקש ואיך לבדוק שהתוצאה שהתקבלה תואמת למה שנדרש. ללא ידע מספק, לא ניתן לבקר את איכות התשובות המתקבלות מן הבינה המלאכותית, ובוודאי שלא לעשות בו שימוש מועיל. אין לי ספק שבמהרה הגרסאות החדשות יוכלו לתת תשובות מדויקות ומועילות יותר לשאילתות רבות ומגוונות יותר. מתכנתים פשוטים שתפקידם היה עד עתה לספק קטעי קוד כאלה בהחלט יאבדו את פרנסתם, כי פשוט לא יהיה בהם צורך.
ומה לגבי מהנדסים? צריך להבין שבוגרי התארים בהנדסת תוכנה ומדעי המחשב בישראל זוכים להכשרה מעמיקה שמעמידה אותם בליגה שונה לחלוטין, לעומת בוגרי רוב המוסדות האקדמיים בארה"ב ומדינות מערביות רבות.. המהנדסים הישראלים לא לומדים לעסוק רק בתכנות אלא בעיקר בתכנון. הם לא רק מייצרים קוד שמבצע משימות שגרתיות ושכיחות, אלא מסוגלים לבצע משימות חדשות ולא שגרתיות. הם לא רק מייצרים פתרונות לבעיות על בסיס למידה של תבניות פתרון קיימות, אלא הוגים פתרונות לבעיות חדשות שצצות. הם גם אלה שמוצאים את האתגרים החדשים או ממציאים אותם.
מי יפתח וינהל פרויקטי תוכנה מבוססת AI? מי ינתח את דרישות הלקוח? מי ידע מה לבקש ממתכנתים מבוססי AI לכתוב? מי יתכנן את האלגוריתמים ש-AI ילמד לכתוב? מי יבקר את האיכות? מי יבטיח ללקוח שהמוצר עומד בדרישות? מערכת תוכנה היא מורכבת ויש בה פאזל מרתק של אבני בניין רבות ומגוונות. מהנדס תוכנה יהיה חיוני אפילו עוד יותר כדי להרכיב את הפאזל הזה, בעידן שבו נסתמך יותר ויותר על מתכנתים מבוססי AI.
האם אני חולקת על מארק צוקרברג? בסופו של דבר, אני סבורה שלא. אם נקרא היטב את דבריו נשים לב שהוא מדבר על מהנדסים בדרג ביניים בחברות טכנולוגיה. וזהו שורש העניין. לא לחינם ישראל, 'מדינת הסטארט-אפ', מתהדרת ביתרון ההון האנושי שלה.
תוכניות ההכשרה במקצועות הנדסת תוכנה ומדעי המחשב בישראל הן מהמובילות בעולם. מהיכרותי המעמיקה עם התוכנית לתואר בהנדסת תוכנה בשנקר אני יכולה לומר, כי מהנדסים שמסיימים תואר ראשון בישראל במקצועות אלה נמצאים הרבה מעל דרג הביניים שצוקרברג מדבר עליו. יתרה מזו, ישראל היא מדינה דינמית שמניעה ומעכלת שינויים במהירות רבה יחסית. בנוסף, האקדמיה הישראלית חזקה במחקר בתחומי בינה מלאכותית, והשפעתה כבר מחלחלת אל תכני הלימוד ושיטות ההוראה במוסדות השונים.
אסיים במסר לחובבי המקצוע שעדיין לא עלו על הרכבת לתואר: רוצו להירשם לתואר בהנדסת תוכנה. מהנדסים ותיקים? עדכנו ושדרגו את סל הכלים שלכם והתאימו אותו למהפכת ה AIבלימודים לתואר שני. מי שלא יצטרף למהפכה עכשיו, יתקשה להישאר רלוונטי בתעשייה של המחר.
פרופ' אביבית לוי היא ראש המחלקה להנדסת תוכנה, שנקר
