מיקרוסופט הכריזה, אך לא קיימה: אפס השקעות אקלים-טק בישראל
מיקרוסופט הכריזה, אך לא קיימה: אפס השקעות אקלים-טק בישראל
שנתיים וחצי לאחר שמיקרוסופט הודיעה על כניסתה לישראל של קרן החדשות האקלימית שלה, אף סטארט-אפ מקומי בתחום לא זכה להשקעה מצידה; ההשקעות העולמיות בטכנולוגיות אקלים בירידה, וגם מיקרוסופט עצמה מתקשה לעמוד ביעדי הקיימות שלה על רקע התפוצצות תחום הבינה המלאכותית
לא הבטיחה לקיים: לפני כשנתיים וחצי, הכריזה בחגיגיות ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט כי קרן החדשנות האקלימית העולמית של החברה תגיע לישראל, ותשקיע בסטארט-אפים מקומיים בתחום האקלים-טק.
מבדיקת כלכליסט עולה כי גם שנתיים וחצי לאחר אותה הכרזה, ולמרות שסטארט-אפים ישראלים אכן הגישו בקשות השקעה לקרן - הקרן לא מצאה לנכון להשקיע באף סטארט-אפ ישראלי, ואותה הבטחה נותרה ללא מימוש.
קרן CIF (ראשי תיבות של Climate Innovation Fund) של מיקרוסופט הוקמה בשנת 2020 כדי להאיץ פיתוח והבשלה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום האקלים, לצד מימון פרויקטים להרחבת פתרונות אקלים קיימים והשקעה ישירה בחברות תוך שיתוף פעולה עם משקיעים אחרים "להשגת יעדי האקלים העולמיים".
הקרן מתמקדת בפתרונות בתחומי הפחתת הפחמן, ייעול צריכת מים, פסולת והמערכות האקולוגיות, והשקעה בשווקים שבהם הצורך בהשקעה אינו מקבל מענה.
מטרת הקרן עם הקמתה הייתה להשקיע מיליארד דולר במיזמים שונים עד שנת 2024, בחברות מרחבי העולם. הקרן לא מפרסמת דוחות גלויים, אולם לפי פרסום ברשתות החברתיות של מנהלת הקיימות הראשית של מיקרוסופט, מלאני נאקאגאווה, עד ספטמבר 2024, הקצתה הקרן 761 מיליון דולר לטכנולוגיות אקלים, בהן טכנולוגיות ללכידת פחמן ודלק מטוסים בר קיימא.
באוגוסט 2022, הכריזה הקרן כי תפתח לראשונה נציגות מחוץ לארה"ב – בישראל. הקרן החליטה כי בראשה תעמוד מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח (קבוצת המחקר של מיקרוסופט בישראל).
ברוורמן בלומנשטיק אף הביעה אז אמון בשוק המקומי, ואמרה כי "לישראל יש הפוטנציאל להפוך למעצמת קליימטק". למרות המילים היפות, אף לא השקעה אחת השקעה טרם נמצאה – וההבטחה הגדולה התפוגגה.
ישראל משוועת להשקעות בתחום. למרות שכמות הסטרט-אפים העוסקים בטכנולוגיות אקלים הולכת וגדלה בהתמדה, בשנה החולפת – ההשקעות ירדו.
בששת החודשים הראשונים של 2024, הושקעו 551 מיליון דולר בחברות אקלים-טק בישראל – ירידה של 60% בהשוואה למחצית הראשונה של שנת 2023.
גם ההשקעות העולמיות בתחום הלכו ופחתו מהשיא שאליו הגיעו בשנת 2022. מימון טכנולוגיות אקלים ירד ב-29%, מ-79 מיליארד דולר בין הרבעון הרביעי של 2022 לרבעון השלישי של 2023, ל-56 מיליארד דולר בארבעת הרבעונים שלאחר מכן. תזרימי מימון הון סיכון (VC) והון פרטי (PE) ירדו גם הם על פני אותן מסגרות זמן, מ-799 מיליארד דולר ל-673 מיליארד דולר.
לפי דוח של חברת הייעוץ PWC מחודש דצמבר, ב-12 החודשים עד ספטמבר 2024, זרימת ההון ונפח העסקאות המשיכו במגמה כלפי מטה, וירדו מתחת לרמות שנרשמו ב-2019, לפני שהשוק המריא.
יחד עם זאת, בארה"ב שמרו ההשקעות על יציבות בשל החוק להפחתת האינפלציה אשר דרבן השקעות בשוק, וסטארט-אפים במגזר האנרגיה הגדילו את חלקם במימון הטכנולוגיות האקלימיות. מיזמי אקלים ממוקדי בינה מלאכותית גייסו מיליארד דולר יותר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 מאשר בכל 2023.
חברות טכנולוגיה רבות הגבירו בשנתיים האחרונות את צריכת המשאבים שלהן, ומעידות שבשל השקעותיהן ב-AI לא יעמדו ביעדי האקלים שהציבו.
השימוש של מיקרוסופט באנרגיה הגיע בשנת 2023 לשיא, על רקע ההתפוצצות של תחום ה-AI. לפי דוח הקיימות השנתי של החברה ל-2023, פליטות גזי החממה שלה עלו באותה השנה ב-29% בהשוואה לשנת 2020, והיא השתמשה ב-23% יותר מים (באמצעותם ניתן לקרר מרכזי נתונים), בעיקר בשל "טכנולוגיות חדשות, כולל בינה מלאכותית גנרטיבית". גם היא העידה שמרכזי הנתונים הזללניים מעיבים על יכולתה להשיג את יעדי הקיימות שהציבה רק לפני ארבע שנים.
בשנה שעברה, כינה מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, את שינויי האקלים "הנושא המכונן של הדור שלנו". אולם מירוץ החברות לבינה המלאכותית מאותת שיעדי האקלים הופכים חשובים הרבה פחות עבורן.
בדוח האחריות הסביבתית שלה לשנת 2023 כתבה מיקרוסופט "ראינו שינויים גדולים הן במגזר הטכנולוגיה והן בהבנה שלנו לגבי מה יידרש כדי לעמוד ביעדי האקלים שלנו.
"העולם אינו בדרך לעמוד ביעדי אקלים קריטיים, ואנו רואים רבים מהאתגרים של העולם משתקפים במצבנו שלנו".
לפי פרסום במגזין האטלנטיק, מיקרוסופט אף ביקשה לשווק את טכנולוגיות ה-AI שלה לחברות נפט ככלי רב עוצמה שיכול לסייע במציאת ופיתוח מאגרי נפט וגז חדשים, תוך מקסום ייצורם.
ממיקרוסופט נמסר: "עד היום, מיקרוסופט השקיעה למעלה מ-760 מיליון דולר מתוך קרן החדשנות האקלימית (CIF) שלנו, המסתכמת במיליארד דולר, בפיתוח והרחבת טכנולוגיות ירוקות ברחבי העולם, כגון לכידת פחמן, דלק תעופתי בר-קיימא (SAF), ויצירת חומרי בנייה בעלי פליטות פחמן נמוכות".
