המשחק האמיתי רק מתחיל: מה סעודיה תעשה עם פוקימון גו?
המשחק, שהושק ב־2016, הוציא מיליונים לרחובות והפך לכלי איסוף מידע חובק עולם. כעת, עם מכירתו לקרן השקעות סעודית, הוא מעורר שאלות קשות על פרטיות, שליטה בטכנולוגיה והשפעות גיאופוליטיות שמקורן בעולם הגיימינג
עם השקתו ב־2016 פוקימון גו שינה לחלוטין את הדרך שבה אנשים משחקים. היתה זו הפעם הראשונה שמשחק סלולרי לא ריתק אנשים רק למסכים אלא גם הוציא אותם החוצה – לרחובות, לפארקים ואפילו לאתרים היסטוריים – בחיפוש אחר פוקימונים.
בשבוע שעבר, תשע שנים אחרי, חזר המשחק לכותרות. על פי דיווחים, מפתחת המשחק, חברת ניאנטיק (Niantic), מוכרת את חטיבת משחקי המחשב שלה לחברת סקופלי (Scopely) ב־3.5 מיליארד דולר. סקופלי היא חברה אמריקאית במקור, אלא שב־2023 היא נרכשה על ידי תאגיד שנמצא בבעלות PIF – קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה. במילים אחרות, ממשלת סעודיה רכשה את פוקימון גו.
מדובר באחת מעסקאות הרכישה הגדולות שידעה תעשיית הגיימינג. העסקה כוללת את הבעלות על הכותרים פוקימון גו ופיקמין בלום, לצד הזכות להשתמש ולמכור את טכנולוגיית ה־AR (מציאות רבודה) של ניאנטיק. כמו כן העסקה כוללת את האפליקציות Campfire ו־Wayfarer.
נינטנדו במקום נפט
הרומן של סעודיה עם גיימינג אינו חדש. זהו אחד הסגמנטים שבהם בחרה המדינה להשקיע במסגרת "חזון 2030", תוכנית אסטרטגית שנועדה לנתק את הממלכה מתלות בנפט. פרט להשקעות בגיימינג, תחום לו הקצתה סעודיה לא פחות מ־38 מיליארד דולר, כוללת התוכנית השקעות עתק ב־AI ובסייבר וכן יעד שאפתני להפוך את סעודיה לבירת התיירות של העולם. כך, למשל, הפכה סעודיה לבעלת המניות החיצונית הגדולה ביותר בנינטנדו, לאחר שרכשה עד היום כ־8.3% ממניות החברה היפנית. עוד השקיעה כ־3.6 מיליארד דולר בחברה האמריקאית אקטיוויז'ן בליזארד, וכמיליארד דולר ב־8% ממניות ענקית הגיימינג השבדית אמברייסר גרופ.
למרות הדומיננטיות של סעודיה בשוק המשחקים, העסקה המסוימת עם פוקימון גו בכל זאת שונה, ומעוררות חששות כבדים. כדי להבין זאת צריך לחזור רגע אחורה לימי ההשקה העליזים של פוקימון גו. המשחק הציג לראשונה שילוב מהפכני של AR ושימוש ב־GPS של המכשיר כדי לאתר, לתפוס, לאמן ולהילחם בפוקימונים וירטואליים במיקום הפיזי האמיתי של השחקן.
זה היה משחק וידיאו מכונן, שהצליח לטשטש את הגבול בין העולם הפיזי לדיגיטלי, והוא הפך בן לילה לסנסציה גלובלית, עם כחצי מיליארד הורדות בתוך חצי שנה בלבד. על פי הערכות, מאז השקתו ב־2016 ועד היום הכניס פוקימון גו יותר מ־8 מיליארד דולר מרכישות בתוך המשחק, כמו פריטים וירטואליים.
מאז חלפו כמה שנים, וההיסטריה סביב המשחק שככה באופן טבעי – אך למרות הירידה בהשוואה לשיא של 2016 (232 מיליון שחקנים פעילים חודשית), פוקימון גו שומר על בסיס שחקנים יציב ומשמעותי. על פי הערכות, גם כיום יש למשחק כמה עשרות מיליוני שחקנים פעילים מדי חודש.
לצד ההצלחה המסחררת, השימוש הנרחב בנתוני המיקום של השחקן ובמידע אישי שלו עורר דאגות כמעט מיד עם ההשקה. המשחק עוקב אחר מיקומי המשתמשים באופן קבוע, מה שמאפשר לחברה לדעת היכן אנשים גרים, עובדים, מטיילים ומשחקים. ולא רק זאת, ניאנטיק יכולה ללמוד על הרגלי השינה, העבודה והפנאי של המשתמשים, וכן על האנשים שאיתם הם משחקים. בנוסף, המשחק ביקש הרשאות מורחבות למצלמה, מיקרופון, אחסון ואף סריקת קבצים - כדי לסרוק את כל הקבצים של המשתמש.
אבל זה רק קצה הקרחון. בסוף 2024 הכריזה ניאנטיק שהיא משתמשת במשחק כדי ליצור מודל בינה מלאכותית, שאומן ונבנה באמצעות יותר מ־30 מיליארד תמונות שנאספו מאפליקציות של ניאנטיק, ובראשן פוקימון גו. המודל, הנקרא LGM (המודל הגיאוספציאלי הגדול), הוא מערכת מבוססת AI שמטרתה לשפר את ההבנה של מחשבים את העולם הפיזי. המערכת משתמשת במיליוני תמונות וסריקות, כדי ליצור מפה דיגיטלית חכמה של המציאות.
המודל נועד לגשר בין העולם הפיזי לדיגיטלי, כך שמכשירים חכמים (כמו משקפי מציאות רבודה, רובוטים ומערכות ניווט) יוכלו "להבין" את העולם בצורה טובה יותר ולהגיב אליו באופן חכם. דמיינו את גוגל מפות - רק במקום מפות דו־ממדיות, שכפול וירטואלי תלת־ממדי של העולם, שמבין אילו מבנים קיימים, איפה נמצאים שבילים קטנים, מה הגובה של עצמים מסוימים, ואפילו איך מקומות משתנים עם הזמן.
כל תמונה או סרטון שמוזנים למערכת מסייעים לה ללמוד את המרחב. השחקנים מספקים תמונות מגובה הולכי רגל, מה שמאפשר למודל לקבל נתונים שאינם זמינים באמצעות רחפנים או מצלמות רכב (כמו ב־Google Street View). כך המשחק משמש בפועל כמעין פלטפורמת איסוף מידע גלובלית.
אז מה ניאנטיק עושה עם כל הנתונים הללו? עקרונית, הם מיועדים לשיפור חוויות מציאות רבודה (AR), פיתוח רובוטים, ניווט חכם ואפילו תכנון עירוני. אך מה לגבי הפרטיות? פוקימון גו אוסף נתוני מיקום של שחקנים כל הזמן. לטענת החברה, נתוני המיקום עוברים תהליך "אנונימיזציה" כדי לשמור על פרטיות המשתמשים. עם זאת היא אינה מספקת מידע מפורט על הטכניקות שבהן היא משתמשת, מה שמקשה על הערכה מלאה של יעילותן. בנוסף לכך תהליך האנונימיזציה אינו חסין לחלוטין. נתונים אנונימיים עשויים להיות ניתנים לזיהוי מחדש כשהם משולבים עם מאגרי נתונים אחרים.
פוקימון גו הוא הרבה יותר מסתם משחק - הוא מנוע איסוף נתונים חובק עולם, וניאנטיק הפכה את המידע הזה לנכס טכנולוגי וכלכלי ענק. כעת כל הטוב הזה עומד לעבור לידיה של סעודיה, שלא בדיוק נודעת בקידום זכויות אזרח.
בעוד המעבר של פוקימון גו לידיים סעודיות מעורר שאלות לגבי פרטיות ושליטה טכנולוגית, הוא גם חלק מגל רחב יותר של חששות מפני בעלות של ממשלות זרות על פלטפורמות דיגיטליות רגישות. דוגמה בולטת היא טיקטוק הסינית, שהעלתה חששות דומים במערב. סין וסעודיה מבינות את הערך העצום של מידע גאוגרפי ודיגיטלי – לא רק ככלי טכנולוגי, אלא גם כאמצעי שליטה גלובלית. כמו שטיקטוק נחשבת לסיכון בשל שליטת הממשל הסיני בנתונים, כך גם הרכישה של פוקימון גו עשויה להעניק לסעודיה גישה למאגר מידע עצום על תנועת משתמשים והרגלים דיגיטליים.
