ניתוח הביג טק התחנפו, טראמפ הסיר חסמים לפיתוחי AI מתקדמים
ניתוח
הביג טק התחנפו, טראמפ הסיר חסמים לפיתוחי AI מתקדמים
בכירי עמק הסיליקון מרוצים: בסוף השבוע חתם הנשיא על צו שיאפשר יד חופשית כמעט בפיתוח מודלים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית. המדיניות צפויה להוביל לעימות עם האיחוד האירופי, שבו הרגולציה מחמירה יותר גם מזו שהנהיג ביידן
כאשר כמה מבכירי עמק הסיליקון הצהירו על תמיכתם בדונלד טראמפ בחודשים שקדמו לבחירות, אחד ההסברים שסיפקו היה הגיבוי שהוא צפוי לתת לפיתוח בינה מלאכותית (AI), בדמות הסרת חסמים רגולטוריים שהציב הנשיא ג'ו ביידן ותעדוף של חדשנות וקדמה על פני זהירות יתר.
לטראמפ לא נדרש זמן רב על מנת להפוך את הציפייה הזו למציאות: בסוף השבוע האחרון חתם טראמפ על צו נשיאותי שכותרתו "הסרת חסמים למובילות אמריקאית בבינה מלאכותית" — הצעד הראשון בייצור סביבה רגולטורית שתיתן לחברות יד חופשית כמעט בפיתוח מודלי AI מתקדמים.
המדיניות של הנשיא הנכנס שונה לא רק מהקו שהוביל ביידן, אלא גם מהרגולציה שקבע האיחוד האירופי, וצפויה לייצר נקודות עימות נוספות בין ארצות הברית לאירופה. "הצו של טראמפ הופך לגמרי את סדרי העדיפויות של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית", אמרה ל"כלכליסט" ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "העימות לגבי מדיניות הבינה המלאכותית בין אירופה (וגם בריטניה) לבין ארצות הברית יהיה כואב וחזיתי".
עד כניסת טראמפ לבית הלבן, המסמך העיקרי שהגדיר את מדיניות ה־AI היה צו נשיאותי שעליו חתם ביידן באוקטובר 2023. ברמה ההצהרתית, הוא דיבר על קידום חדשנות ושימור מעמדה של ארצות הברית כמובילה עולמית בתחום. ברמה המעשית הדגיש הצו את הצורך להבטיח שמערכות AI לא יפגעו בפרטיות כמו גם בזכויות אזרחים, עובדים וצרכנים וחייב סוכנויות פדרליות לוודא שכלי AI שבהם הן משתמשות לא פוגעים בציבור. כמו כן, הצו הורה לפתח מערכות לסימון תכנים שנוצרו על ידי מודלי AI (דיפ פייק) ופתרונות לאתגרים שפיתוח של מודלי בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) מציב בפני הגנה על קניין רוחני.
מדובר באסדרה מוגבלת ביחס לחוק ה־AI של האיחוד האירופי, שנכנס לתוקף ביולי 2024. חוק זה מטיל מגבלות רחבות וקשיחות הרבה יותר בכל הנוגע לפיתוח ושימוש במערכות AI, ובין השאר אוסר כמעט לחלוטין על פיתוח מערכות שעושות מניפולציה על התנהגות אנושית ומסוגלות לזהות ולקטלג אנשים, ומטיל פיקוח ומגבלות עומק על מערכות AI בתחומי הבריאות, החינוך, החוק והמשפט ועוד.
הצו של טראמפ מייצג פניית פרסה לא רק ביחס לרגולציה המקיפה של האיחוד, אלא גם ביחס למדיניות המצומצמת יותר של ממשל ביידן. "במקום לדבר על חששות מפני נזקי בינה מלאכותית, על אמון, הוגנות או אפילו סימון תכנים יצירי מכונה והגנה מפגיעה בזכויות אזרח, התפיסה של טראמפ הפוכה", הסבירה שוורץ אלטשולר.
ראשית, הצו מורה על ביטול מדיניות AI "שמשמשת כחסם בפני חדשנות AI אמריקאית, ומפנה את הדרך לפעולה החלטית של ארצות הברית לשמור על מובילות עולמית בבינה מלאכותית". בפרט, הצו מורה ליועציו של טראמפ בתחומי הטכנולוגיה, ה־AI והביטחון הלאומי לבחון באופן מיידי "את כל המדיניות, ההוראות, הרגולציות הצווים ופעולות אחרות" שננקטו במענה לצו של ביידן שבוטל, ואז "להשהות, לשנות או לבטל" אותם. כן מורה הצו לפתח בתוך 180 יום תוכנית פעולה לשימור וחיזוק הדומיננטיות האמריקאית בתחום ה־AI "במטרה לקדם שגשוג אנושי, תחרות כלכלית וביטחון לאומי". תוכנית זו תפותח בשיתוף פעולה, בין השאר, בין עוזר הנשיא למדע וטכנולוגיה (APST) אלון מאסק, היועץ המיוחד ל־AI וקריפטו ועוזרי הנשיא לביטחון לאומי ולמדיניות כלכלית. הצו גם מבהיר, שכדי לשמר את המובילות של ארצות הברית בתחום, יש "לפתח מערכות AI משוחררות מהטיה אידיאולוגית או אג'נדות חברתיות מהונדסות".
"טראמפ לא מביא איתו רעיונות חדשים ויישומיים באשר למה לעשות ברמה הפוזיטיבית, אלא משדר נקם כלפי כל פעולה שעשה הממשל הקודם ומבטל הכל", אמרה שוורץ אלטשולר. "עם זאת, התפיסה שלו נכונה: כל מדינה אחראית חייבת ליצור תוכניות לאומיות לגבי התמודדות עם אתגרי הבינה המלאכותית, ברמה שתכלול את הבכירים ביותר במערכות הכלכלה, הביטחון וביטחון הפנים וגם הטכנולוגיה. זה לא קיים בישראל, כידוע לכל מי שעוקב אחר התחום. שאלה פתוחה היא מה יהיה עם יוזמות חקיקה מדינתיות בארצות הברית בנוגע לתחומים שונים של AI — מסימון תכנים, עובר בחקיקת אפליה בעבודה וכלה בזיהוי פנים על ידי רשויות אכיפת חוק, שלא לדבר על פרטיות במוצרים מבוססי AI".
הראשונות למנף את הצו הנשיאותי צפויות להיות ענקיות הטכנולוגיה. בהשראת טראמפ, חברות, ובראשן מטא, כבר הפגינו נכונות גדולה להפוך מדיניות ניהול תוכן ותיקה לטובת גישה מקלה יותר שתרצה את הממשל החדש. שוורץ אלטשולר מעריכה שנראה מגמה דומה גם בכל הנוגע למודלי GenAI של החברות. "אם לשפוט לפי יישור הקו של מטא וגוגל בנושא הורדת מנגנוני בקרה וניהול סיכונים ביחס לרשתות החברתיות — אנחנו צפויים לפעילות דומה מצד חברות הביג טק גם בהורדת מנגנוני בקרה על מודלים גנרטיביים, ובכלל זה סימון, השפעה על תוכן, איסורי ג'ינרוט של תכנים, וטיפול בהטיות של מודלים. זה יהיה רע מאוד", אמרה.
היבט נוסף של המדיניות החדשה הוא יצירת עימות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית AI, כשבתווך ענקיות הטכנו. "החקיקה של האיחוד מחייבת הטמעת עקרונות של שמירה על זכויות אדם בכל שרשרת הפיתוח והיישום של מערכות AI", אמרה שוורץ אלטשולר. "מערך האכיפה והקנסות אמור להתממש ממש בימים אלה אחרי שהחוק נכנס לתוקפו בקיץ האחרון. נכונותן של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות להכפיף את עצמן לרגולציה האירופית, כשהן יודעות שממשל טראמפ מבטא תפיסה אנטי־רגולטורית קיצונית, תרד ונראה יותר איומים לא להשיק מוצרים ופיצ'רים באירופה".
כבר עתה, ענקיות טכנו מעכבות או משהות השקת מוצרי AI באיחוד על רקע מה שהן מכנות חוסר ודאות סביב החקיקה החדשה. טראמפ כבר אותת שהוא בדרך לעימות עם האיחוד סביב רגולציית הטכנולוגיה המקיפה, שלתפיסתו נועדה לפגוע ביכולת הפעולה של חברות אמריקאיות ביבשת. מדיניות ה־AI החדשה צפויה לתת להן לגיטימציה רבה יותר להתנגח עם מוסדות האיחוד בנושא, בידיעה שיזכו לתמיכה מהבית הלבן, או לפחות יצליחו במהלכים אלו לשפר את מעמדן בעיני טראמפ.
