שגריר סין: “המלחמה אינה הנושא המרכזי ביחסים הבילטרליים בין ישראל לסין”
בריאיון מעמיק ראשון לתקשורת, דן שגרירה החדש של סין בישראל, שיאו ג’ונג’נג, בקשרים הכלכליים החזקים של בייג’ינג עם ישראל למרות המתחים הגיאופוליטיים, בחזונה של סין ליציבות אזורית, במלחמת המכסים של ממשל טראמפ החדש, ולמה סין רואה בחדשנות הישראלית מרכיב מרכזי במודרניזציה שלה
בריאיון נדיר ומקיף, שגריר סין בישראל, שיאו ג’ונג’נג, דן בקשרים הכלכליים החזקים של בייג’ינג עם ישראל למרות המתחים הגיאופוליטיים, בחזונה של סין ליציבות אזורית, במלחמת המכסים של ממשל טראמפ החדש, ולמה סין רואה בחדשנות הישראלית מרכיב מרכזי במודרניזציה שלה.
במיקום מוסתר ברחוב סואן בתל אביב, מבלי שהולכי הרגל השוטפים את העיר ישימו לב, שוכנת שגרירות סין. מאחורי החזית הסתמית, הקירות הגבוהים והכניסה הצנועה, מסתתרת מעין מבצר – חגיגי ומעורר יראה. כל פרט בבניין מזכיר באופן מכוון שמדובר באחת המעצמות האחרונות שנותרו בעולם – כזו שאין לה כוונה להאט.
בין פאנלים מעץ כהה, מגילות קליגרפיה מסודרות בקפידה, סמלי הרפובליקה העממית של סין וסט חרסינה של תה יסמין, יושב שגריר סין בישראל, שיאו ג’ונג’נג, לריאיון המעמיק הראשון שלו עם התקשורת הישראלית מאז שהחל את תפקידו לפני כשלושה חודשים. “אנו מקדמים בברכה וזקוקים לתמיכתן ולעזרתן של חברות טכנולוגיה ישראליות למודרניזציה”, הוא אומר כמעט מיד. “התמ”ג לנפש של סין עומד על 12,000 דולר. יש עוד מקום לצמיחה, במיוחד בהשוואה ל-53,000 דולר בישראל”.
לישראלים רבים, האמירה הזו עשויה להפתיע. מאז ה-7 באוקטובר, ישראל מוצאת את עצמה מבודדת יותר ויותר בזירה הבינלאומית. המתחים עם בעלות הברית המסורתיות במערב גברו, וההתקרבות של סין לאיראן ולרוסיה גרמה לרבים להניח שהיחסים הכלכליים עם ישראל ייפגעו.
לרבים נראה שזהו רגע מתוח ביחסי ישראל-סין. אך השגריר, היסטוריון שהפך לדיפלומט, נראה שאינו מתרגש. הוא בוחן את הדברים מנקודת מבט היסטורית רחבה יותר, ורואה בקשרים בין המדינות מערכת יחסים עתיקה. “שתי המדינות שלנו הן ציוויליזציות אסייתיות. אנו חולקים ערכים משותפים ושיתוף הפעולה בינינו הוא אינטרס הדדי”, אומר השגריר שיאו, ומדגיש את “הידידות המיוחדת בין העם היהודי לעם הסיני”. הוא מצביע על קשר היסטורי שקדם ליחסים הדיפלומטיים הרשמיים.
“לפני שמונים שנה, יותר מ-20,000 פליטים יהודים נמלטו לסין מהנאצים, בעיקר לשנגחאי”, הוא אומר. הוא מציין כי סין הייתה אחת המדינות הבודדות שלא דחו אותם בזמן שרוב המדינות הטילו מכסות מחמירות, ובכך קלטה מספר יהודים רב יותר מרוב מדינות המערב יחד. “סין מחויבת להמשך פיתוח הידידות ההיסטורית שלנו עם העם היהודי”, הוא ממשיך, למרות תמיכתה ההיסטורית של סין במדינות ערב במלחמותיהן נגד ישראל. “המלחמה נמשכת, אך המלחמה אינה הנושא המרכזי ביחסים הבילטרליים בין ישראל לסין. במשך יותר מ-33 שנים, יחסי ישראל-סין עמדו במבחן ההיסטוריה ושמרו תמיד על יציבות והתפתחות”.
ואכן, סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל באסיה והשנייה בגודלה בעולם. לפי נתוני המכס הסיני, היקף הסחר הבילטרלי עלה מכ-8 מיליארד דולר בשנת 2013 ל-25.45 מיליארד דולר בשנת 2022, לפני שירד ל-14.5 מיליארד דולר ב-2023. יחד עם זאת, בשנת 2024 היבוא הישראלי מסין הגיע לשיא של 13.53 מיליארד דולר – עלייה של כמעט 20% לעומת 2023. “חברות סיניות בישראל לא פינו עובדים ולא הפסיקו את פעילותן. הן נשארו במקומן וממשיכות למלא את החוזים”, מציין שיאו.
ההתמדה של הקשרים הכלכליים מנוגדת באופן חד למדיניות החוץ של סין. בעוד שבייג’ינג חיזקה את קשריה עם איראן ורוסיה ונמנעה מגינוי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, היא המשיכה להשקיע בטכנולוגיה ישראלית ולשמר יחסי סחר יציבים. עבור רבים בישראל, הגישה הזו – שילוב של יישור קו דיפלומטי עם יריבות לצד שיתוף פעולה כלכלי עם ישראל – נראית פרדוקסלית. אך מנקודת מבט סינית, היחסים הכלכליים והדיפלומטיים הם שני נושאים נפרדים.
בשנים האחרונות, היחסים בין ישראל לסין התפתחו במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והמסחר. “אנחנו רוצים לעודד יותר משקיעים סינים להגיע לישראל”, הוא מציין. עם זאת, משקיעים סינים נוטים להעדיף חברות בשלבים מתקדמים יותר, ומעדיפים לראות שהטכנולוגיה הבשילה לפני שהם משקיעים בהון. השגריר גם מדגיש את ההזדמנות מהכיוון ההפוך: “במקביל, אנחנו רוצים שחברות ומשקיעים ישראלים יגיעו לסין. זהו שוק עצום. היתרון הגדול ביותר של השוק הסיני הוא היכולת לקלוט טכנולוגיה חדשנית”.
ההשקעות הסיניות בטכנולוגיה הישראלית מתמקדות בנהיגה אוטונומית, בריאות, אנרגיה נקייה וחקלאות – תחומים שבהם החדשנות הישראלית יכולה לעזור לסין להתמודד עם אתגרים קריטיים. “ישראל נמצאת בחזית העולמית של נהיגה אוטונומית וטכנולוגיית V2X (Vehicle-to-Everything)”, מציין שיאו. אך מעבר לתחום הרכב, סין רואה במומחיות הישראלית מרכיב מרכזי בביטחון תזונתי ובניהול מים. “מערכות ההשקיה החכמות של ישראל והטכנולוגיה החקלאית המתקדמת שלה הן המפתח לפתרון בעיות ביטחון תזונתי ומחסור במים. ההון הסיני מתעניין גם בחדשנות הישראלית באנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה”.
ביחס לתפקידה של סין באזור, השגריר אומר כי סין מעוניינת לתווך בסכסוכים אזוריים. “אנו מברכים על הסכם הפסקת האש בעזה ומקווים שההסכם ייושם באופן אפקטיבי, שהחטופים הישראלים ישוחררו בבטחה, ושיושג שלום ויציבות באזור בהקדם האפשרי”. לדבריו, סין מוכנה לעבוד עם ישראל כדי לקדם שלום, יציבות ושגשוג אזורי.
נוכחותה הגוברת של סין במזרח התיכון ניכרת בהשקעות ענק בתשתיות חיוניות – כולל נמלים, מסילות ברזל, רשתות אנרגיה ותקשורת. השקעות אלו הן חלק מיוזמת “החגורה והדרך” (BRI) של סין, שמטרתה לשפר את נתיבי הסחר ולשלב כלכלות ברחבי אסיה, אירופה ואפריקה. היוזמה ספגה ביקורת מצד ארה”ב ומעצמות מערביות אחרות, שטוענות כי סין משתמשת בהשפעתה הכלכלית כמנוף גיאופוליטי.
בין אם מדובר ביחסים עם ישראל או בפוליטיקה הבינלאומית הרחבה יותר, השגריר מדגיש גישה ארוכת טווח – גישה המשקפת את תפיסת העולם של ציוויליזציה בת 5,000 שנה.
