המרוץ הקוונטי: הזדמנות גדולה לישראל והסכנה שנשאר מאחור
לאחרונה, באותו היום בדיוק, הכריזו גם בארצות הברית וגם בסין על פריצות דרך משמעותיות במחשוב קוונטי. במובן מסוים, מחשוב קוונטי הוא מה שהמרוץ לחלל היה במאה הקודמת. אם בעבר דיברנו על הנחיתה על הירח, היום מדובר בשליטה בכלכלה, בביטחון ובטכנולוגיה, והבינה המלאכותית. אין כאן מקום לאשליות: מי שיוביל את הפיתוח של המחשוב הקוונטי וישכיל לאמץ את הטכנולוגיה בזמן, יבנה את העוצמה הטכנולוגית, התעשייתית, הביטחונית והמדעית שלו לעתיד. מי שלא – ימצא את עצמו בפער שיהיה קשה מאוד לסגור.
הקרב על השליטה במחשוב הקוונטי – מרוץ אסטרטגי ולא רק מדעי
בשיח הציבורי, מחשוב קוונטי עדיין נתפס כנושא למעבדות מחקר. אבל בפועל, מדובר בטכנולוגיה עם השלכות דרמטיות על כל תחום שנוגע לחיינו ונראה שההתפתחויות האחרונות בתחום, לרבות הגדילה האקספונינצאלית ביכולות והכיוון הברור למסחור של הטכנולוגיה, מקרבות אותנו מעולם המחקר לעולם היישומי.
המהירות הקוונטית תשפיע על תחומים כמו רפואה, פיננסים ובינה מלאכותית. למעשה, מחשוב קוונטי יכול להפוך ל"מקפצה" שתאפשר לנו לפתור בעיות שנחשבו עד כה בלתי פתירות. הפוטנציאל הזה יאפשר לבנות מחדש את אבני היסוד של מדע החומרים והכימיה, וישפיע בצורה דרמטית על כל תחום תעשייתי.
בצד השני של המתרס, בתחום הקריפטוגרפיה, למשל, המחשבים הקוונטיים שיפותחו בעתיד הנראה לעין יוכלו לפצח הצפנות בהם אנחנו משתמשים היום במגוון שימושים טכנולוגיים בפרק זמן קצר להחריד. זה אומר שכל התשתיות הדיגיטליות יהיו בסכנה אם לא נתכונן כבר עכשיו. חברות מובילות משקיעות כבר היום ביצירת פתרונות הצפנה עמידים לקוונטום (Post-Quantum Cryptography), כדי להבטיח שהמעבר לעידן הקוונטי לא יסכן את מערכות המידע הקריטיות שלנו.
ההשקעות בסין ובארה"ב ממחישות עד כמה נושא זה נמצא בראש סדר העדיפויות שלהן. סין בונה אקוסיסטם שלם שמטרתו לשלוט בטכנולוגיות המפתח של המאה ה-21, והיא מבינה שמחשוב קוונטי הוא לא "עוד תחום" – זה הבסיס לעוצמה טכנולוגית עתידית. היא משקיעה במרכזי מחקר, מעודדת פיתוח שבבים קוונטיים משלה, ולפי דיווחים, כבר הצליחה להשיג יתרון מסוים בתחומים כמו פיתוח מעבדים קוונטיים מבוססי פוטונים ותקשורת קוונטית מאובטחת.
גם בארה"ב, הזירה הקוונטית מתפתחת בקצב חסר תקדים. חברות ענק כמו מיקרוסופט, IBM וגוגל מקדמות מחשוב קוונטי עם מעבדים עוצמתיים ומוליכי-על. במרוץ הזה המטרה היא ברורה, לשמר את היתרון הטכנולוגי של ארה"ב בעולם.
ישראל בין המעצמות – יתרון יחסי או פער מסוכן?
האם ישראל יכולה להפוך לשחקנית מרכזית במשחק הזה? התשובה היא כן, אבל רק אם נפעל עכשיו.
בשלב הזה, הפער שלנו מול המובילות הוא עדיין נסבל. הושקעו 1.25 מיליארד שקל בתוכנית הלאומית למחשוב קוונטי, וזה בהחלט צעד חיובי. אבל למול המיליארדים שארה"ב וסין משקיעות, הסכום הזה רחוק מלהספיק.
המציאות משתנה מהר מהצפוי – ובניגוד לעבר, מבינים היום שהמחשוב הקוונטי הוא עניין של שנים, לא עשורים. חברות גדולות כבר צופות כי אנו קרובים לעידן של מחשוב היברידי, שבו קוונטום, AI, ומחשוב עתיר ביצועים (HPC) יתמזגו יחד ויביאו לשינוי מהותי בעולם המחשוב.
לישראל יש כמה יתרונות משמעותיים שיכולים להפוך אותה לשחקנית רצינית במרוץ הזה. מעמדנו כמעצמת סייבר יכול להפוך אותנו למובילים בתחום האבטחה הקוונטית, שכן כשעולם האבטחה צפוי לעבור מהפכה בגלל המחשוב הקוונטי, ישראל יכולה להיות בין המדינות הראשונות שמפתחות פתרונות הגנה ברמה הגבוהה ביותר.
גם בתחום השבבים יש לנו יתרון. ישראל היא בית לכמה מהחברות החדשניות ביותר בתחום, עם מרכזי פיתוח של ענקיות כמו יצרניות שבבים בינלאומיות. הניסיון הזה יכול לשמש מקפצה גם למחשוב קוונטי, בעיקר בפיתוח החומרה שתאפשר להפוך את התחום הזה מפרויקט מחקרי לכלי מסחרי ושימושי.
יתרון נוסף של ישראל הוא תרבות החדשנות והסטארט-אפים שלה. המהפכה הקוונטית לא מתרחשת רק באקדמיה, אלא גם במגזר העסקי, שם נרשמות התקדמויות משמעותיות בתחום החומרה והאלגוריתמיקה הקוונטית. השקעה ביצירת קיוביטים עמידים יותר, בעלי יכולת ביצוע גבוהה, היא אחת הדרכים שבהן התעשייה מנסה להפוך את התחום הזה מרעיון תיאורטי לכלי מעשי ויישומי. בניגוד לארה"ב וסין, שנשענות על גופי ענק ממשלתיים ותאגידיים, ישראל יכולה לפתח אקוסיסטם של סטארט-אפים חדשניים שיביאו לפריצות דרך ממוקדות ומהירות יותר.
חלון ההזדמנויות לא יישאר פתוח לאורך זמן. כדי להיות שחקן מוביל, ישראל חייבת להגדיל השקעות, לחבר אקדמיה ותעשייה, ולהכשיר מומחים – אחרת נמצא את עצמנו בפער בלתי ניתן לגישור. ישראל הפכה בעבר טכנולוגיות ליתרון אסטרטגי, כמו בסייבר ובשבבים. ההחלטות שנקבל היום יכתיבו האם נהיה בחזית גם בעולם הקוונטי, או שנדרש להסתמך על פתרונות שיפותחו בשווקים אחרים.
בדיוק כמו שבעבר הבנו שהשקעה בסייבר היא השקעה בעוצמה הלאומית, הגיע הזמן להבין שמחשוב קוונטי הוא לא עוד "נושא למעבדות מחקר", אלא תחום אסטרטגי שבו חיוני שישראל תיקח חלק. כי בעיצוב העולם הטכנולוגי החדש, מי שיוביל את מרוץ הקוונטום והבינה המלאכותית – יוביל את העתיד.
בן חקלאי הוא סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל
