שפל בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024, אך הסטארט-אפים לא נפגעו
דוח המשקיעים השנתי לשנה שעברה מציג מצד אחד ירידה חדה בגיוסים של קרנות מקומיות, אולם הדבר לא פגע בפעילות ההשקעות בין היתר בזכות פעילותן של הקרנות הזרות. הבשורה החיובית לאקו סיסטם הישראלי: 2024 הייתה השנה הפעילה ביותר של אנדריסן הורוביץ, מקרנות הון הסיכון המובילות בעולם
דוח המשקיעים השנתי מציג תמונה מורכבת של תעשיית הון הסיכון המקומית. מצד אחד, גיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות הגיעו לשפל של עשור ב-2024 ועימם גם ההון הזמין להשקעות, אך הדבר לא פגע בפעילות ההשקעות בסטארט-אפים בין היתר בזכות פעילותן של הקרנות הזרות.
הדוח, שנכתב על ידי פירמת ראיית החשבון KPMG, חברת המידע IVC, משרד עורכי הדין גורניצקי (GNY) ורשות החדשנות, מתבסס על נתוני קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, משקיעים מוסדיים וקרנות הון סיכון תאגידיות (CVC).
חמש קרנות הון סיכון ישראליות בלבד הצליחו להשלים גיוס של יותר מ-100 מיליון דולר לקרן חדשה, לעומת תשע קרנות ב-2023. דווקא לקרנות החדשות והקטנות יותר היה קל יותר לגייס, בהשוואה לקרנות הוותיקות והגדולות.
מתוך 21 קרנות שהצליחו לגייס קרן חדשה במהלך השנה שעברה, 13 הוקמו בחמש השנים האחרונות, ביניהן קרן פרוטגו המתמחה בחברות דיפנס, Angular המתמחה בשלבים מוקדמים, ו-Swish של כדורסלן העבר עומרי כספי.
הגיוסים של הקרנות הישראליות הסתכם ב-1.1 מיליארד דולר, נפילה של כמעט 50% בהשוואה ל-2023. מדובר בשנה שנייה ברציפות של ירידות, כאשר לראשונה מאז 2015 הקרנות המקומיות גייסו פחות מ-2 מיליארד דולר. בשנה החולפת אף קרן ישראלית לא הצליחה לגייס יותר מ-200 מיליון דולר, וזאת לעומת גיוסים של 270-250 מיליון דולר על ידי קומרה, ויולה, פיטנגו וגרינפילד ב-2023.
הבשורה הרעה לתעשיית הסטארט-אפים הישראלית שעולה מתוך הדוח היא ירידה ניכרת בכמות ההון הזמין להשקעות (Dry Powder) בקרנות המקומיות כתוצאה מירידת קצב הגיוסים שלהן. מחישוב, שמבוסס על מתודולוגיה של מחברי הדוח, כעת נותרו 415 מיליון דולר בלבד להשקעות חדשות של הקרנות הישראליות ועוד כחצי מיליארד דולר להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו שלהן מתוך גיוסי 2024. בסך הכול מכלל הסכומים שגויסו מאז 2015, נותרו בקרנות הישראליות 11.8 מיליארד דולר להשקעות, מתוכם רק 3.5 מיליארד דולר להשקעות בחברות חדשות.
מה שמציל את האקוסיסטם הישראלי, שבכל זאת רשם שנה סבירה של גיוסי הון המסתכמים בכ-10 מיליארד דולר ב-2024, היא פעילות הקרנות הזרות בישראל. כמו בשנים קודמות, גם השנה הקרנות הזרות היו אחראיות ליותר ממחצית מההשקעות הראשונות בסטארט-אפים ישראליים והן גם נוהגות להשקיע סכומים גדולים יותר בכל סבב. הפער בין ההשקעה החציונית של קרן ישראלית לקרן זרה, לרוב אמריקאית, הגיע לשיא של עשור ב-2024 לאחר שלוש שנים של התרחבות.
במונחי פעילות השנה בולטת במיוחד אנדריסן הורוביץ, אחת הקרנות הגדולות והמשפיעות בסיליקון ואלי ובעולם, שהגבירה דרמטית את ההשקעות בישראל דווקא ב-2024 בעיצומה של המלחמה. הקרן היא היחידה מסיליקון ואלי שנכנסה לרשימת הקרנות הפעילות ביותר עם שבע השקעות חדשות, תוך שהיא מתמקדת בחברות בתחום הדיפנס-טק אותו הגדירה כאסטרטגי עבורה. גם קרן אייבקס האמריקאית, שיש לה סניף בישראל, בלטה בפעילות עם שמונה השקעות חדשות. קרנות הענק סקויה וגריילוק, שפתחו משרדים חדשים בישראל מאז פרוץ המלחמה, עדיין לא נכנסו לטבלת הפעילות.
הקרנות הפעילות ביותר היו Ourcrowd של ג'ון מדווד עם 34 סבבים ראשונים, קרן השלבים המוקדמים פיוז'ן של גיי קצוביץ' עם 24 השקעות, ואיירון ניישן, קרן שהוקמה בעקבות אסון 7 באוקטובר, עם 20 השקעות.
הקרנות המובילות בפעילות משקיעות סכומים נמוכים יחסית בשל התמקדותן בשלבים מוקדמים. קרנות ישראליות שבלטו בפעילות אקטיבית יחסית הן NFX של גיגי לוי, גרוב של דב מורן ואנטרה קפיטל של אבי אייל. קרן אינסייט, שהייתה הפעילה ביותר בישראל בשנות הבועה, הסתפקה בחמש השקעות בלבד ב-2024 בישראל. גם כמות ההשקעות הראשוניות מצד קרנות תאגידיות זרות (CVC) ירדה לשפל של עשור, מה שמעיד על ירידה בהתעניינות מצד תאגידים בינלאומיים.
תחומי אבטחת הסייבר ובינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) הובילו את היקפי ההשקעות ב-2024, בהתאם למגמות העולמיות וליתרון היחסי של ישראל בתחומים אלה. מנגד, בהשקעות בפינטק ובפודטק נרשם שפל מאז 2018, מגמה שתואמת גם את שינוי הטעמים ברמה הגלובלית.
באופן ייחודי יותר לישראל, הדוח מצביע על עלייה בהשקעות בביוטק ובריאות דיגיטלית, לצד עניין מתמשך בטכנולוגיות עמוקות (דיפטק) והעניין הגובר בחברות דיפנס-טק. המגמה האחרונה מתחזקת על רקע המלחמה בישראל והמתיחות בעולם, שרק גוברת לאחר העימות בין הנשיא טראמפ לנשיא אוקראינה זלנסקי בחדר הסגלגל ביום שישי האחרון.
מה שלא משתנה בתחום ההשקעות בהייטק בישראל היא הרתיעה של הגופים המוסדיים מתחום זה. למרות מאמצי רשות החדשנות ומשרד האוצר לעודד את מעורבותם, בשנת 2024 הם צמצמו עוד יותר את פעילותם. המוסדיים השקיעו 83 מיליון דולר בלבד ב-29 סבבים בחברות הייטק ישראליות, צניחה של 55% לעומת 2023 במונחים כספיים.
