משרד הביטחון: לא אישרנו את מכירת פאראגון, בוחנים את העסקה
משרד הביטחון: לא אישרנו את מכירת פאראגון, בוחנים את העסקה
לפי המשרד, מכירת חברת הסייבר ההתקפי לקרן ההשקעות האמריקאית AE נדונה רק באופן כללי, אך מעולם לא הוגשה בקשה רשמית לאישורה; בעלי המניות המרכזיים בחברה הם מפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון וראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק; מדובר בהודעה חריגה, אך במשרד הביטחון ציינו כי לא התקבלה אצלו "כל פנייה בעניין העסקה מגורם פוליטי או פרטי כלשהו"
האם הפוליטיקה נכנסת לעסקת המכירה של חברת הסייבר ההתקפי פאראגון בכמעט מיליארד דולר? שלושה ימים לאחר חשיפת עסקת המכירה, משרד הביטחון הוציא היום (ה') הודעה רשמית שמתייחסת לנושא. לפי המשרד, מכירת פאראגון לקרן ההשקעות האמריקאית AE נדונה רק באופן כללי, אך מעולם לא הוגשה בקשה רשמית לאישורה. מכיוון שהבקשה לא הוגשה, העסקה גם לא אושרה כנדרש על ידי האגף לפיקוח על הייצוא הבטחוני (אפ"י).
מדובר בהודעה חריגה עבור משרד הביטחון שעל פי רוב לא מתייחס באופן רשמי לנושאים אלה, ויש בתעשיית הסייבר מי שסבורים כי הדבר קשור לזהות בעלי המניות המרכזיים בפאראגון. החברה הוקמה על ידי קבוצת יוצאי 8200 ובראשם מפקד היחידה לשעבר אהוד שניאורסון, שמשמש כיו"ר פעיל ומחזיק ב-10% מהמניות. משקיע בולט נוסף שמכהן גם כדירקטור בחברה הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שלו כ-3.5% ממניות פאראגון. ביום שני השבוע נחשפה עסקת המכירה של פאראגון ב-500 מיליון דולר במזומן עם אופציה להגדלת השווי ל-900 מיליון דולר בהתאם לעמידה ביעדים. בסביבת החברה הובהר כי ההסכם נחתם לאחר המתנה ממושכת של חצי שנה עד לקבלת אישור משרד הבטחון שהתקבל לכאורה.
כעת, שלושה ימים אחרי הפרסומים בישראל ובעולם, מוציא משרד הביטחון הודעה בזו הלשון: "בניגוד לפרסומים, משרד הביטחון לא אישר את המכירה של חברת פאראגון. משרד הביטחון בוחן את הליך המכירה ומשמעויותיה.
"לאחרונה התקיים שיח בין חברת פאראגון לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י), בעניין שינוי צפוי בזהות בעל השליטה, אך דיווח רשמי בעניין לא התקבל באגף. חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני קובע כי כל שינוי בזהות בעל השליטה בחברה הרשומה כיצואנית ביטחונית, מחייב דיווח בדיעבד למשרד הביטחון. שינויים בבעלות החברה עשויים להשפיע על המשך רישום החברה במרשם היצואנים הביטחוניים. ביחס להעברת השליטה מחברת פאראגון לבעל שליטה אמריקאי, יש להדגיש כי העברת ידע ביטחוני ו/או טכנולוגי לגורמים זרים, לרבות לבעלי שליטה בחברות, מחייבת רישיון מתאים מאפ"י וכפופה לעמידה בתנאי הרישיון.
"עוד יודגש כי כל עסקת יצוא ביטחוני עם גורם זר מחייבת רישיון יצוא ספציפי. מתוקף חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, לאפ"י מוקנות סמכויות פיקוח ואכיפה לצורך הבטחת עמידה בהוראות החוק. בשנים האחרונות אפ"י הידק את הפיקוח על ייצוא מערכות סייבר התקפי וכל בקשה נבחנת באופן קפדני. כמו כן, אפ"י מקיים ביקורות אצל היצואנים הביטחוניים באופן תדיר".
מעניין במיוחד החלק האחרון של תגובת משרד הביטחון שבו נכתב: "נדגיש כי כלל ההחלטות המתקבלות במשרד הביטחון מבוססות על שיקולים מקצועיים בלבד, ולא התקבלה במשרד כל פנייה בעניין העסקה מגורם פוליטי או פרטי כלשהו". גורמים במשרד הביטחון אומרים כי אין משמעות הדבר שעסקת פאראגון לא תאושר, אך כן רומזים כי יכולים לחול שינויים ברישיון הייצוא שלה.
פאראגון, שהוקמה ב-2019, פיתחה רוגלה בשם GRAPHITE, כלומר תוכנה שיודעת לפרוץ למכשירי קצה ועל פי פרסומים זרים היא מסוגלת לשלוף תוכן גם מאפליקציות מוצפנות כגון ווטסטאפ, טלגרם וסיגנל. פאראגון רווחית עם הכנסות שכבר עברו את ה-100 מיליון דולר. בפאראגון אוהבים להדגיש שאת הדרך לרשימת הספקים המאושרת על ידי הממשל האמריקאי היא קיבלה בזכות כך שהיא מוכרת אך ורק למדינות דמוקרטיות, בסך הכל רק כ-10 מדינות, שאפילו מדינה כמו איטליה לא נכללת בהן. בכך מנסה פאראגון לעמוד בניגוד ל-NSO, המתחרה הגדולה שלה בהיבט הטכנולוגי וגם לחברות הישראליות קאנדירו ואינטלקסה של טל דיליאן, שנכנסו לרשימה השחורה שהוכנה בשנים האחרונות על ידי ממשל ביידן.
הרוכשת היא קרן השקעות אמריקאית שמתמחה בתשתיות וביטחון ואשר רכשה לפני שנתיים את חברת RED LATTICE האמריקאית שעל בסיסה היא רוצה לבנות פלטפורמה שתעבוד מול התעשיות הבטחוניות בארה"ב ובאירופה. העיתוי והאסטרטגיה נולדו אמנם בעקבות המלחמה שפרצה בין רוסיה לאוקראינה, אך התהפוכות במזרח התיכון מספקות לה דלק נוסף. רד לאטיס היא חברת ייעוץ בתחום הסייבר, חברת שירותים עתירת כוח אדם, שהיתרון שלה הוא דלת פתוחה אצל הגופים הביטחוניים בארה"ב החל מה-FBI ועד ה-NSA אך החיסרון הוא רווחיות מוגבלת לצד יכולת מועטה לצמוח במהירות. בקרן AE מתכננים לבנות באמצעות רכישת פאראגון ונוספות בהמשך, שחקנית ביטחונית גדולה מספיק, שאמנם לא תוכל להנפיק בוול סטריט מטבע פעילותה, אך תוכל להימכר בעוד כמה שנים לחברה כמו לוקהיד מרטין או ג'נרל דיינמיקס.
