מאסק נגד OpenAI - תביעה שלא תחזיק מים
מאסק נגד OpenAI - תביעה שלא תחזיק מים
עיון במסמכי ההליך שנפתח על ידי אילון מאסק נגד OpenAI לאחרונה מותיר את הקורא בתהייה: האם אילון מאסק באמת יוצא למאבק על ערכי האלטרואיזם והקוד הפתוח – או שמא מדובר בעוד מהלך שנועד להבטיח את שליטתו באחת הטכנולוגיות החמות בעולם?
המאבק המשפטי בין מאסק לבין ענקית הבינה המלאכותית OpenAI וספונסרית-העל מיקרוסופט טורף את הקלפים בתעשיית ההייטק ומציף שאלה מהותית: עד כמה "טובת הציבור" מוצאת את דרכה לתוך חוזים והשקעות במיזמים טכנולוגיים שעשויים להכניס מיליארדים? בניגוד לרושם שמאסק מבקש לייצר, נראה כי מאחורי המאבק עומדת תחרות עסקית בין OpenAI לבין חברת הבינה המלאכותית המתחרה שלו, xAI.
הרקע: מה בעצם קורה פה
OpenAI, שבזכות ChatGPT הפכה למעצמה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, נוסדה ב-2015 כארגון ללא מטרות רווח. מאסק השקיע אז מיליוני דולרים והתחייב לתמוך ברעיון המקורי – ארגון שעובד עבור טובת הכלל, עם קוד פתוח, חופש גישה וללא מניע רווח. אלא שמאז העניינים השתנו: פיתוח AI דורש תקציבי עתק וכוח אדם מהשורה הראשונה, וכדי לגייס משאבים נרחבים נכנסה לתמונה מיקרוסופט עם מיליארדי דולרים והשקעה אסטרטגית עמוקה. מכאן, OpenAI החלה לפעול כחברה עם זרועות רווחיות – מהלך שנראה כמעט בלתי נמנע בתעשייה עתירת טכנולוגיה.
הטענות – ומה עומד מאחוריהן
מאסק טוען כי המעבר של OpenAI מגוף פילנטרופי לחברה מסחרית מהווה הפרת "חוזה משתמע" כלפיו, וכי הובטחה לו היצמדות לערכים ציבוריים. אך הדגש שהוא שם על היבטים של הגבלים עסקיים ורמיזות לפגיעה ב-xAI שבבעלותו, מעלה חשד שהטיעון העקרוני על "טובת הציבור" הוא בפועל קלף משפטי במאבק על שליטה בשוק הבינה המלאכותית.
יתרה מכך, ההיעדר המוחלט של מסמכים כתובים או חוזים מפורשים בנושא הזה מפתיע מאוד כשמדובר באחד מאנשי העסקים העשירים בעולם. הטענה של מאסק, על בסיסה הוא מבקש לבסס זכויות חוזיות, נשענת בעיקר על התבטאויות בעל-פה של מנכ"ל OpenAI סם אלטמן. מטבע הדברים, ללא הסכם ברור, קשה מאוד יהיה למאסק להוכיח קיומו של "חוזה משתמע".
למה התביעה לא תחזיק מים
ההיסטוריה מלמדת שמיזמי טכנולוגיה רבים התחילו כפרויקטים ציבוריים-פילנטרופיים והתפתחו לחברות מסחריות; דוגמת Waze, שבתחילת דרכה התבססה על קהילה התנדבותית ולבסוף נמכרה לגוגל כמעט במיליארד דולר. הדרישה ש-OpenAI תישאר לנצח בגדר ארגון צדקה אינה מציאותית – בפרט על רקע היקפי ההשקעות והסיכון הכלכלי העצום שהמשקיעים לוקחים על עצמם, וכן קל וחומר על רקע התחרות הגוברת בתחום.
מבחינה משפטית, בהיעדר מסמכים או סעיפים ברורים המתנים את השקעתו של מאסק במטרות ללא כוונת רווח, נראה שהטענות שלו נסמכות יותר על רטוריקה ופחות על עוגן חוזי מוצק. גם הטיעון בדבר "נאמנות" מטעם החברה כלפיו – נדמה כאילו הוא תפאורה לניסיון למזער את התחרות ש-OpenAI יוצרת מול xAI.
מבט קדימה
החיבור המורכב בין מטרות חברתיות לרווחים מסחריים רחוקים מלהיות חד-ממדיים. ללא חקיקה הולמת או הסכמים קשיחים המכתיבים את אופי הפעילות של החברה, הדרך אל המרת הצהרות פילנטרופיות לרווחים היא קצרה – וכמעט בלתי נמנעת. לפיכך, המאבק של מאסק נדון מראש לכישלון משפטי, גם אם יש לו ערך תקשורתי ותחרותי. כמו תמיד, במאבקי עלית-הטכנולוגיה, השורה התחתונה היא שהאינטרסים של המשקיעים והחברות הדומיננטיות הם שיכתיבו בסופו של דבר את עתידו של הפרויקט. והעתיד הזה, כך נראה, מונע על ידי מנוע אחד גדול מאוד: רווחיות.
הכותב הוא בעלים ומייסד משרד עו"ד (רו"ח) גלעד פינקלשטיין; אוהד תלרז הוא שותף במשרד עורכי הדין תלרז-סמואל
