הפתרון לשמירה על סודות מסחריים? על הארגונים לחשוב כמו גופי מודיעין וצבא
הפתרון לשמירה על סודות מסחריים? על הארגונים לחשוב כמו גופי מודיעין וצבא
מקרים מפורסמים של גניבת סודות מסחריים ממחישים את הנזק העצום שנגרם לחברות - אבל האם פיצויים כספיים באמת פותרים את הבעיה כשהיתרון התחרותי כבר אבד? "אם כבר גנבו והרסו את היתרון התחרותי שלך, זה מאוחר מידי", מזהיר מאיר פנסטר מקבוצת ארליך. "פחות חשוב שהסוד יוגן בצורה חוקית נכונה, אלא שיוגן בצורה פרקטית נכונה, עם נהלים ברורים ויישום קפדני"
בעולם העסקים המודרני, היתרון התחרותי של חברות רבות מתבסס על סודות מסחריים. סודות אלה הם לעיתים קרובות הנכס היקר ביותר של החברה. אולם לצד ההשקעה של חברות בהגנה משפטית על הקניין הרוחני שלהן, לעתים קרובות הן שוכחות היבט חשוב לא פחות - למנוע את הדליפה של הסודות מלכתחילה.
"כשאנשים מדברים על סוד, הם מבלבלים בין שני ממדים שונים", אומר מאיר פנסטר, העומד בראש פעילות מכשור רפואי במשרד עורכי הפטנטים 'ארליך ופנסטר', קבוצת הקניין הרוחני הגדולה בישראל. "הממד הראשון הוא העובדה שאני יודע משהו שהאחרים לא יודעים, מה שנותן לי יתרון עליהם. בהיבט זה לא משנה האם זהו סוד מבחינה חוקית, אלא מה שאני יודע בפועל". הממד השני, לדבריו, "הוא משהו הנכלל תחת חוק עוולות מסחריות, אשר במסגרתו אם אתה גונב משהו שמוגדר סוד מסחרי, אפשר לתבוע אותך בבית משפט".
פיצויים משפטיים - תרופה שמגיעה מאוחר מדי
אחת הדוגמאות ליישום של חוקי סודות מסחריים מהתקופה האחרונה היא המקרה המפורסם שלWaymo , חברת הבת של גוגל המפתחת טכנולוגיית נהיגה אוטונומית. אנתוני לבנדובסקי, מהנדס בכיר לשעבר שעמד בראש חברת הבית Waymo שמפתחת טכנולוגיית נהיגה אוטומטית, נידון ב-2020 ל-18 חודשי מאסר ופיצויים של מיליוני דולרים, לאחר שגנב אלפי מסמכים סודיים בדרכו להקים סטארט-אפ שהקים לאחר עזיבת החברה, בשם Otto, אשר נמכר ל-UBER. למרות הפיצויים הגבוהים שגוגל קיבלה מ-Uber בהיקף של מאות מיליוני דולרים והעונש החמור שהוטל על לבנדובסקי, הנזק כבר נגרם - הסודות המסחריים נחשפו ואיתם אבד היתרון התחרותי.
לא מספיק לטעון שמדובר בסוד - צריך להוכיח שהגנת כחוק
לעומת זאת, במקרה של BOEING והסטארט-אפZunum , התגלה היבט אחר של חוק הסודות המסחריים. למרות שחבר מושבעים פסק פיצויים של 72 מיליון דולר לטובתZunum , בית המשפט בארצות הברית ביטל בחודש אוגוסט האחרון את הפסיקה בטענה שבואינג לא הוכיחה שהמידע שנגנב היה מוגן כראוי כסוד מסחרי. מקרה זה ממחיש את החשיבות של הגדרה וניהול נכון של סודות מסחריים עוד לפני שמגיעים לבית המשפט.
"בשורה התחתונה, המטרה היא לא לקבל פיצויים, אלא למנוע את זליגת הידע"
"השאלה המשפטית האם תקבל כסף היא תמיד באוויר, אבל בשורה התחתונה, אם כבר גנבו והרסו את היתרון התחרותי שלך, זה מאוחר מידי", אומר פנסטר. "קבלת פיצוי היא לא המטרה של החברה. אף אחד לא רוצה שיגנבו ממנו". דבריו של פנסטר מדגישים את הפער המהותי בין ההגנה המשפטית על סודות מסחריים לבין ההגנה המעשית עליהם ביום-יום של הארגון.
"אני גוזר מכך שמה שחשוב הוא שהסוד לא יזלוג", מסביר פנסטר. "פחות חשוב שהוא יוגן בצורה חוקית נכונה, אלא שיוגן בצורה פרקטית נכונה. אני רוצה שהנהלים שלי מראש יהיו הדוקים, כדי שיהיה פחות סיכוי שיזלוג". גישה זו מדגישה את הצורך במעבר מחשיבה משפטית בלבד לחשיבה מערכתית כוללת.
הבעיה: הסוד נמצא בין האוזניים של העובדים
אחת הבעיות המרכזיות בשמירה על סודות מסחריים היא שחלק גדול מהם נמצא בראשם של העובדים. "כשאדם עוזב את החברה, הוא יכול תיאורטית לספר את הסוד ואתה לא תדע", אומר פנסטר. ויש עוד בעיות, שהוא מדגים באמצעות דוגמה פשוטה: "למשל, יש מישהו בחברה לשטיפת מכוניות שיודע לשטוף מכוניות, שיטה סודית רק שלו. כשהוא עוזב, החברה מאבדת את היתרון התחרותי". לדבריו, זוהי בעיה שדורשת פתרון מערכתי.
הפתרון, לדברי פנסטר, עובר דרך ניהול ידע מסודר. "כשמדברים על סוד, 'בן-הדוד' של סוד מסחרי זה ניהול הידע. המטרה חשובה של ניהול ידע היא להשאיר את הידע בחברה כדי למנוע מצב בו העובד יעזוב ולחברה לא יישאר כלום". ניהול ידע צריך לכלול תפיסה המשלבת בין הצורך בשמירה על סודיות לבין הצורך בשימור הידע הארגוני.
על ההבדל המהותי בין סוד לפטנט
בכל הנוגע להתנהלות סביב קניין רוחני והשמירה עליו, פנסטר מבהיר כי יש הבדל מהותי בין סוד לפטנט. "את הפטנט אתה מגלה במסמכי הבקשה לקבלת הגנה, בעוד שעל סוד מסחרי אתה שומר ומסתיר", הוא מסביר. "אם יש לך פטנט, אף אחד אחר לא יכול להמציא משהו זהה. אם מישהו אחר מפר את הפטנט, אפשר לתבוע אותו, אבל אי אפשר למנוע ממנו להפר". לעומת זאת, בכל הנוגע לסוד מסחרי, "אם הצלחתי לשמור אותו בסוד, הצד השני לא יוכל לייצר משהו זהה. אם רק אני יודע איך עושים במבה בטעם המדויק ובמרקם המנצח, הצד השני לא יוכל לשחזר את המוצר בלי הנוסחה הסודית". וכמובן, לפטנט יש תאריך תפוגה בחוק, לסוד אין. יש גם עניין כלכלי – על פטנט צריך לשלם בכל מדינה בה רוצים הגנה. סוד נשאר סוד גם ללא תשלומים.
2 צפייה בגלריה
הפתרון לשמירה על סודות מסחריים? על הארגונים לחשוב כמו גופי מודיעין וצבא
(shutterstock)
מהצבא לעסקים: ניהול מידע כמו ביחידה סודית
דוגמה מעניינת לגישה נכונה מגיעה מתניה אטיאס, מייסדת-שותפה ומנכ"לית מדינט, שהביאה את ניסיונה מעולם המודיעין והסייבר לעולם העסקי. החברה אותה מובילה אטיאס, המספקת מידע קליני מותאם אישית לרופאים, בנויה על עקרונות של מידור מידע וגישה מבוקרת למידע רגיש. "שוחחנו איתה לפודקאסט של ארליך, 'פטנט רשום'", מספר פנסטר, "שם שמענו על כך שהיא מיישמת את העקרונות שלמדה בשירותה הצבאי בעולם העסקי, כולל הפרדת מאגרי מידע ומתן גישה מדורגת לעובדים על בסיס הצורך לדעת".
בין היתר, אטיאס סיפרה כיצד הציגה דאטה בייס ומתודה ייחודית למשקיעים על אף שהם לא היו רשומים כפטנטים, וכיצד מיושם מידור של מידע בתוך החברה ושיתוף מידע רק עם מי שצריך לדעת, על בסיס הניסיון שלה בעולמות המודיעין.
"צריך לשלב יותר מהחשיבה הביטחוניסטית לשמירה על סודות בתעשייה"
"אנחנו רוצים לראות חשיבה דומה יותר לחשיבה הביטחוניסטית בכל הנוגע לסודות מסחריים בתעשייה", אומר פנסטר. "הסכנות ברורות וקיימות. יש סכנה שאנשים ידעו מה אתה עושה, ואז יעקפו או יחסמו או יעתיקו". לדבריו, חברות צריכות להגדיר בבירור לעובדיהן מה סודי ומה לא, ולוודא שהעובדים מבינים את המשמעות של שמירת סודיות. כשעובד עוזב, חשוב להזכיר לו את התחייבויותיו לשמירת סודיות.
לדברי פנסטר, חשוב גם לוודא תיאום בין כל מחלקות החברה בנושא שמירת סודיות. "יש חברות שהמנהל שמר על הסוד אבל מחלקת שיווק שמה באתר", מזהיר פנסטר. הפתרון אינו בהסתרת כל מידע, אלא בניהול מושכל של המידע הרגיש. "הפתרון הוא לא 'לא לספר כלום לאף אחד', אלא להגדיר וליישם נהלים. העובדים צריכים לדעת מה סודי, ובהתאם לשמור על סודיות".
לסיכום, פנסטר אומר כי ההבנה שפיצויים משפטיים הם פתרון חלקי בלבד מחדדת את הצורך באימוץ גישה פרו-אקטיבית לשמירה על סודות מסחריים. "גישה כזו, המבוססת על עקרונות מעולם המודיעין והביטחון, יכולה להיות ההבדל בין חברה ששומרת על יתרונה התחרותי לבין חברה שמאבדת אותו."
