ניתוחפרויקט סטארגייט יוצא לדרך: מה עומד מאחורי מיזם ה-AI השאפתני של טראמפ
ניתוח
פרויקט סטארגייט יוצא לדרך: מה עומד מאחורי מיזם ה-AI השאפתני של טראמפ
ההכרזה של טראמפ על המיזם השאפתני בהיקף של חצי טריליון דולר מבקשת להבטיח את עליונות ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית, תוך מאבק על עתיד הטכנולוגיה העולמית. השקעה מאסיבית בבינה מלאכותית משתלבת בחזון ה-America First של טראמפ, שבמרכזו שאיפה נוסטלגית להחזיר את ארה"ב לעמדת ההובלה והדומיננטיות העולמית
ב-9 באוקטובר 1941 נתן נשיא ארה"ב, פרנקלין רוזוולט, אישור ראשוני למיזם מחקר חדש ושאפתני לפיתוח משהו שאף אחד לא היה בטוח לחלוטין שניתן להפוך למציאות: פצצה שתשחרר אנרגיה לא באמצעות הצתה של חומר נפץ, אלא באמצעות ביקוע גרעין האטום העצמו. המיזם, שפעל תחת שם הקוד כפרויקט מנהטן, הצליח להשיג את מטרתו בתוך פחות מארבע שנים, ויצר מציאות פוליטית, ביטחונית ותרבותית חדשה שמעצבת את עולמנו עד היום.
ב-21 בינואר 2025 התייצב דונלד טראמפ, בחדר רוזוולט של הבית הלבן, וחשף את מה שיכול להתברר לימים כמקבילה שלו לפרויקט מנהטן: פרויקט סטארגייט (Stargate), מיזם שאפתני בהיקף של עד חצי טריליון דולר שאם יזכה להצלחה, השפעתו הפוליטית, הביטחונית והתרבותית תהיה לא פחותה מזו של פרויקט מנהטן. במקום פצצת אטום או נשק אחר יתמקד המיזם בבינה מלאכותית (AI); ובמקום שיוביל אותו מדען יהודי בשם רוברט אופנהיימר, מוביל אותו יזם יהודי בשם סם אלטמן.
1 צפייה בגלריה
סם אלטמן, מאסיושי סון, לארי אליסון ודונלד טראמפ בהכרזה על סטארגייט
(צילום: Jim WATSON / AFP)
פרויקט סטארגייט, למעשה שם של חברה חדשה בבעלות משותפת של OpenAI, סופטבנק היפנית ואחרים, מתעד להשקיע עד 500 מיליארד דולר בארה"ב לאורך ארבע שנים, בהקמת דאטה-סנטרים ותשתיות אחרות שנחוצות על מנת ליצור את פריצות הדרך הבאות בפיתוח AI, ובכלל זה גם בינה מלאכותית כללית (general artifical intelligence, AGI). הוא יוצא לדרך עם השקעה מיידית של 100 מיליארד דולר, כאשר OpenAI וסופטבנק מתעדות להשקיע 19 מיליארד דולר כל אחת, ויחזיקו ביחד ב-40% מהמיזם. אורקל וקרן ההשקעות של איחוד האמירויות MGX ישקיעו 7 מיליארד דולר כל אחת, ושאר הסכום יגוייס ממשקיעים וקרנות ובאמצעות גיוס חוב.
"המהלך המונומנטלי הזה הוא הכרזה מהדהדת על הביטחון בפוטנציאל של אמריקה", אמר טראמפ במסיבת העיתונאים, כשלצדו ניצבים אלטמן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן, ומייסד ומנכ"ל אורקל לארי אליסון. "זה פרויקט תשתית ה-AI הגדול בהיסטוריה”.
אלטמן הבטיח שהמיזם ייצור מאות אלפי משרות חדשות בארה"ב. "אני נרגש לעשות את זה למען ארה"ב. אני חושב שזה הפרויקט החשוב ביותר של העידן הזה", אמר. מאוחר יותר, בראיון לפוקס ניוז, הוא הוסיף: "אני חושב שעם נשיא אחר זה לא היה אפשרי. אבל אנחנו נרגשים לעשות את זה, ואני חושב שזה יהיה נהדר לאמריקאים ונהדר לעולם כולו".
השקעה מאסיבית בבינה מלאכותית משתלבת באופן מדויק בחזון ה-Amercia First של טראמפ, שבמרכזו שאיפה נוסטלגית להחזיר את ארה"ב לעמדת ההובלה והדומיננטיות העולמית שממנה נהנתה בעשורים הראשונים שאחרי מלחמת העולם השנייה. וכמו שרוזוולט זיהה את חקר האטום כמפתח לשליטה בעתיד האנושות, כך טראמפ מזהה עתה את הבינה המלאכותית כמפתח לשימור וחיזוק הדומיננטיות של ארה"ב.
טראמפ הוא לא הראשון בבית הלבן להבין זאת. קודמו בתפקיד, ג'ו ביידן, גם הוא זיהה היטב את החשיבות של AI. ואולם, בשעה שהאסטרטגיה של ביידן התמקדה יותר בהערמת קשיים על היריבה המרכזית בתחום, סין, באמצעות חסימת הגישה שלה לשבבים עתירי-ביצועים שקריטיים לפיתוח מערכות AI מתקדמות (אסטרטגיה שטראמפ לא מתעד כנראה לזנוח), והשארת הפיתוח לחברות הטכנולוגיה האמריקאיות, טרמאפ סבור שיש צורך ביוזמה ממשלתית גם כלפי השוק המקומי, על מנת לעודד ולטפח את המחקר בתחום.
פרויקט סטארגייט, בהקשר זה, הוא ניצחון טראמפי קלאסי: קבלת קרדיט על השקעה מאסיבית בכלכלת ארה"ב, שתיצור משרות חדשות בהיקף רחב, ומבלי שהממשלה תיאלץ להוציא סנט. עם זאת, טראמפ כן מספק תמיכה ממשלתית בדמות הסרת הרוגלציה (המעטה והוולנטרית) של ממשל ביידן על פיתוח ופרישת מערכות AI, ויצירת סביבה שמעודדת חברות לבצע את פעילות המו"פ שלהן בארה"ב. במהלכים מסוג זה, טראמפ מחדד את הבידול של ארה"ב מול מדינות האיחוד האירופי.
בשנים האחרונות, הגביר והרחיב האיחוד את הרגולציה על חברות טכנולוגיה, דרך שורה של חקיקות נרחבות שנועדו להסדיר סוגיות כמו הגבלים עסקיים ופיתוח בינה מלאכותית. היה זה מענה נחוץ לכוח והדומיננטיות של ענקיות טכנו, שהתנהגותן פגעה בצרכנים ובתחרות, ולחשש מההשלכות הלא צפויות של פיתוח לא זהיר ומהיר מדי של AI. אבל התוצאה של רוגלציות אלו היתה, בין השאר, פגיעה בנכונות של חברות טכנולוגיה לפתח ואפילו להשיק מוצרי AIבמדינות האיחוד.
ביסודו, לא מדובר ברעיון שלילי. יש מקום לפתח בזהירות טכנולוגיות חדשות שיכולות להשפיע באופן מעמיק על האנושות, ולוודא שהפיתוח נעשה תחת מנגנוני בטיחות מספקים. אבל לא כל המדינות חולקות תפיסה זו, וכשמדובר במדינות שאינן מחזיקות בערכים דמוקרטים וליברלים, דוגמת סין, יש חשש אמיתי מכך שהן יגיעו לפריצות דרך משמעותיות לפני מדינות מערביות. כמו שלא היינו רוצים לחיות בעולם שבו גרמניה הנאצית ניצחה במרוץ לפיתוח פצצת אטום, כך אנו לא רוצים לחיות בעולם שבו המנצחת במירוץ ה-AI, ובפרט במירוץ לפיתוח בינה מלאכותית כללית (artificial general intelligence, AGI) היא סין.
AGI נחשבת לגביע הקדוש של בינה מלאכותית. מדובר במערכת, תיאורטית בלבד, שיכולה לפתור בעיות, לחשוב בצורה יצירתית, ולפתח רעיונות חדשים ומקוריים בדומה לבני אדם – אבל במהירות ובקנה מידה גדולים הרבה יותר. בתיאוריה, מערכת שכזו תוכל לעשות כל מה שבני אדם עושים, אך תהיה בעלת יכולות ללמוד, להבין, ליישם וליצור מהר יותר מבני אדם ותהיה בעלת אינטליגנציה גדולה בכמה וכמה סדרי גודל מזו של כל פרט או אפילו האנושות כמכלול.
במשך זמן רב, הפיתוח של AGI נחשב מחוץ להישג ידה של האנושות בטווח הזמן הנראה לעין. ואולם, מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) של השנים האחרונות, שאלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI הוא מחוללה המרכזי, הפכה את חלום ה-AGI למציאותי הרבה יותר. אף אחד אמנם לא סבור שמדובר בפיתוח שנמצא ממש מעבר לפינה, אך בהשקעה גדולה מספיק, עם מפתחים מוכשרים מספיק וכוח מחשוב גדול מספיק, לא מדובר בחלום באספמיה, הגם כזה שנמצא במרחק עשור או שניים מהתגשמות.
לחוקרים בתחום יש חששות רבים מפיתוח AGI והשפעותיה השליליות האפשריות – כולל אבדן שליטה אנושית במערכת, ניצולה למטרות מסוכנות או לא בטוחות, פיתוח מערכות AGI שמקבלות החלטות על בסיס מוסר או אתיקה שגויים, ואפילו סיכון קיומי לאנושות. ואולם, חששות אלו לא ימנעו פיתוח AGI על ידי מדינות כמו סין. ואם מישהו ינצח בסופו של דבר במרוץ הזה, טראמפ והיזמים שחברו אליו סבורים שכדאי שזו תהיה ארה"ב.
פרויקט סטארגייט אמנם לא עוסק ישירות בפיתוח AGI, אבל הוא ייצור את תשתיות המחשוב שנחוצות על מנת להפוך פיתוח כזה למציאות, ובוודאי שנחוצות על מנת להבטיח שארה"ב תשמור את הדומיננטיות שלה בתחום הבינה המלאכותית לא רק מבחינת החברות והחוקרים שמובילים את הפיתוח, אלא גם מבחינת השליטה בתשתיות המחשוב ובכוח העיבוד דרושים על מנת לייצר את פריצות הדרך הבאות, ולפרוש את התוצרים שלהם בקנה מידה גדול.
