ההייטק הישראלי: ממצב חירום לפילנתרופיה חכמה ומתוכננת
מאז ה-7 באוקטובר, אקוסיסטם ההייטק הישראלי הציג התגייסות מרשימה למען החברה הישראלית. התעשייה כולה נרתמה במהירות וביעילות למאמץ הלאומי, עם זינוק חסר תקדים בהיקף התרומות הכספיות וההתנדבות מחברות ויחידים בתעשייה. תמיכה ביתומי המלחמה, קבוצות שהתארגנו יחד להקמת מסלולי תרומה ייעודיים לשיקום יישובי עוטף עזה והצפון, וגיוס משמעותי לטיפול בנפגעי חרדה וטראומה. כעת, כשהמשק עובר בהדרגה ממצב חירום להתמודדות ארוכת טווח, נשאלת השאלה: כיצד ממשיכים את המומנטום ומנתבים את רוח ההתנדבות והנתינה לפילנתרופיה אסטרטגית ומשפיעה?
ממומחי אקזיט למומחי אימפקט
מדינת ישראל זקוקה למעורבות ארוכת הטווח של סקטור ההייטק והמשאבים אותם הם מביאים לחברה האזרחית בישראל (כספיים ואנושיים) מהו התהליך שיכול לשמר את המעורבות מימי המלחמה גם בעתיד?
אנשי ההייטק מורגלים לחשיבה אנליטית ומבוססת נתונים, ואותם עקרונות בדיוק יכולים להפוך גם את הפילנתרופיה שלהם ליעילה יותר. התעשייה שמפתחת פתרונות טכנולוגיים מורכבים ומגייסת מיליארדים דרך השקעות והנפקות, יכולה לרתום את אותן המיומנויות למיקסום אימפקט חברתי. ניהול פיננסי, ניתוח מבוסס נתונים וחשיבה ארוכת הטווח המאפיינים את מנהלי ויזמי הטכנולוגיה, הם נכסים אדירים בזירה הפילנתרופית. במעבר לפעילות פילנתרופית חכמה יש לזכור כי קיימים שחקנים רבים שפועלים שנים רבות בתחומי הנתינה השונים ואפשר ונכון לקבל החלטות על המשך מעורבות תוך למידה ושיח מתמיד עם השטח.
ארכיטקטורה מתקדמת לנתינה
בניגוד לתפיסה המסורתית של תרומות כפעולה חד-פעמית, מודל ה-DAF (Donor-Advised Fund) מאפשר למשקיעים מתעשיית ההייטק לנהל את הפילנתרופיה שלהם כפורטפוליו השקעות. פלטפורמות פילנתרופיות מודרניות מהוות תשתית יעילה לעולם הנתינה – הן מסירות חסמים בירוקרטיים, מאפשרות גמישות מקסימלית, ומספקות שקיפות מלאה. ובכך מאפשרות למי שרוצה להמשיך את מעורבותו לעשות זאת תוך מקסום המשאבים המגיעים לשטח ותוך למידה של הקיים על מנת לא לייצר כפילויות.
חלק מהמעבר לנתינה ארוכת טווח הוא גם חשיבה ותכנון של הנתינה כך שרמת המעורבות תשמר לאורך שנים ללא תלות ברמת ההכנסה.
תכנון הנתינה - ניהול משאבים אופטימלי
קיימים מספר יתרונות מרכזיים לתכנון הנתינה הפילנתרופית:
אופטימיזציה מיסויית: תרומת נכסים כמו מניות פרטיות או ציבוריות (לפני מכירתן), חוסכת מס רווחי הון ומגדילה משמעותית את היקף התרומה האפקטיבי.
ניהול השקעות חכם: כספים שטרם הועברו לעמותות מנוהלים בהשקעות שמניבות תשואה ובכך מגדילים את המשאבים הקיימים לתרומה.
סקלביליות: פלטפורמות דיגיטליות מתקדמות מאפשרות ניהול תרומות בכל היקף, מאלפי שקלים ועד למיליונים, ללא צורך בהקמת תשתית ייעודית לתרומה שמקטינה את הכספים המגיעים לשטח.
הפיבוט הבא של ההייטק הישראלי
בעוד המשק הישראלי ממשיך בהתאוששות, אני מאמינה שקהילת ההייטק צריכה לחשוב על הפילנתרופיה כעל חלק אינטגרלי מהמודל העסקי שלה – לא כפעילות צדדית אלא כאסטרטגיה ארוכת טווח ובעיקר להמשיך את המעורבות והנתינה הכספית תוך למידה של השדות הפילנתרופים השונים, השחקנים הפעילים בהם וההשפעה ארוכת הטווח הנדרשת.
בחירה בפלטפורמות פילנתרופיות מתקדמות יאפשר לאנשי ונשות ההייטק להישאר מעורבים חברתית גם בימים שאחרי המלחמה, בלי שזה יהפוך לנטל לוגיסטי. הם יכולים להפקיד את הכספים עכשיו, ליהנות מהטבות המס המידיות, ולהחליט בהמשך לאילו מטרות להקצות אותם ובכל רגע נתון לקבל מידע אודות הכספים שהופקדו.
המשימה שלנו היא לחבר בין העוצמות של תעשיית ההייטק – המשאבים, הכישרון והחשיבה האסטרטגית – לבין הצרכים המורכבים של החברה הישראלית. אם נצליח לעשות זאת נכון, נראה את אותה רמה של מצוינות והשפעה שמאפיינת את ההייטק הישראלי, מיושמת גם בתהליך לשיפור האתגרים החברתיים הגדולים של ישראל.
מאיה נתן מוזר היא מייסדת ומנכ"לית קשת, קרן שיתוף תורמים
