האם 2025 תהיה שנת ההנפקות של ההייטק הישראלי?
האם 2025 תהיה שנת ההנפקות של ההייטק הישראלי?
מה רבו המילים וההערכות, הציטוטים והדעות על מצב השוק, וענף ההייטק בו. בעולם מקביל ירידת דירוג האשראי של ישראל הייתה מעסיקה אותנו בכל רגע נתון, אבל בתקופה שבה אי הוודאות היא מרכז חיינו והמלחמה עוד רחוקה מלהסתיים, השבויים והמפונים עוד לא בבית, הדיון על ההשלכות האפשריות על הסקטור הטכנולוגי מפנים מקומם לכותרות אחרות.
ואף על פי זאת, יש מקום לאופטימיות זהירה, לפחות בכל מה שמדובר בתנאי השוק עבור חברות טכנולוגיות. בעוד אנחנו טרודים במלחמה מול כמה זירות טרור, זירת הטכנולוגיה הבינ״ל דווקא מתחילה להראות סימני התאוששות לאחר סטגנציה ארוכה, וזאת לאור הורדות הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, והציפייה שטראמפ יתעדף האצה של המגזר העסקי. מורגן וסטנלי דיברו על שנת 2025 שצפויה להיות אופטימית בכל קשור להנפקות, שכן לטענתם אחרי שנתיים וחצי שקטות, השוק מוכן להעריך שוב חברות בשלבי גדילה.
באופן לא בלתי צפוי, גם כאן להתקדמות המהירה של חברות ה-AI יש משמעות אדירה, והן משמשות קטליזטור לסקטור הטכנולוגי לקראת הנפקות וגיוסי הון מהסוג שזכורים לנו מ-2021, לפי נשיא נאסד״ק נלסון גריגס, כפי שצוטט בקוורץ. לא צריך להרחיק מבט הרבה מעבר למניית NVIDIA כדי להבין למה גריגס מתכוון.
אנליסטים צופים ירידה הדרגתית של הריבית עד שנת 2026, אך הריבית לא צריכה לצנוח לשפל שהכרנו במשך שנים ארוכות, רק כדי שהשוק יראה הזדמנויות חיוביות למשקיעים. עם תחילת המגמה לכסף זול משקיעים מתחילים להעביר את ההון שלהם מהשקעות נטולות סיכון כגון קרנות כספיות, להשקעות יותר מסוכנות כגון שוק המניות וכמובן גם השקעות בחברות הזנק. תחזיות מקרו כלכליות מראות אינדיקציה לעוד 2 הפחתות ריבית נוספות עד הרבעון הראשון של 2025, עם זאת, ההחלטה על הורדת הריבית בארץ תלויה בהמשך הלחימה ובתחזית הסיכון והאשראי של ישראל, כך שמדובר על גורם שמשפיע בצורה מסוימת אבל לא כמו ההשפעה של הריבית בארה״ב כיוון שגם השוק וגם הכספים המגוייסים לפני הנפקות מקורם בארה״ב.
מעבר לתנועות השוק בעולם, חברות ישראליות מושפעות מאוד ממצב השוק בארץ, גם אם כלל אינן מוכרות ללקוחות ישראלים. מעצם היותן חברות שמשלמות בארץ משכורות ומיסים, הן חשופות לסיכונים שונים החל מהשפעות אינפלציה על עובדים ושכר, ועד לאמון המשקיעים הגלובאליים, בין אם בהנפקה, השקעה, או אופציית רכישה, שמושפעים מתפיסת הסיכון של ישראל בעקבות ירידת דירוג האשראי והמשך המלחמה.
החיים בארץ הפכו ליקרים מדי, ומתייקרים מרגע לרגע. רוב החברות מתמודדות עם העדר נזילות משנת 2021, הסטארטאפיסטים יצטרכו גישה למזומנים בקרוב. אם אנחנו חוזרים לתקופה שבה סטארטאפיסטים לא יכולים לעמוד בעלויות המחייה, הלחץ על נזילות רק הולך וגדל, וכאן נדרשת יצירתיות מסוימת כדי להשיג נזילות עבור כל מיני חברות שלא בשלות עדיין להנפקה. חלקן יפנו לשוק סקנדרי ואחרות יתמודדו מול לחץ רב יותר למכור מוקדם יותר, שזה המשך של טרנד שראינו בסטארטאפים ישראלים בעבר היותר רחוק, וגם ב2024.
חושדים שהרוח של חברה מסויימת נושבת לכיוון הנפקה?
הסבו את תשומת לבכם לאיוש של משרות בכירות בארגון, במיוחד לבכירים שמגיעים עם נסיון עשיר מחברות ציבוריות וחברות שעברו הנפקה ונועדו להתאים את השדרה הניהולית לקראת המעבר של החברה מפרטית לציבורית. איוש בכירים יבוא לרוב לצד או לאחר סממנים של גדילה מואצת, לכן משרות רבות שנפתחות בחברות נחשבות יכולות גם הן לסמן לבאות.
דרך נוספת שתוכלו לבחון, היא התייחסות המנכ״ל/ית לנושא בראיונות. אתם יכולים לסמוך על העיתונאים המקצועיים בתחומי הטכנולוגיה ועסקים בארץ ובעולם שגם הם מזהים את האינדיקטורים הללו, למרות שיש הבנה כללית בשוק שאף חברה לא יכול לדבר באופן ציבורי על תוכניותיה לצאת להנפקה, תוכלו לקרוא בין השורות אם תשובות הופכות להיות מתחמקות והססניות יותר משהיו לפני כן.
גורלה של 2025 כשנת ההנפקות של ההייטק הישראלי תלוי בעיקר בגורמים שהם חיצוניים לסקטור ומשפיעים עליו. בתור התחלה המלחמה, המשך הקיום שלה, ולאחר מכן גם כוחות השוק הגלובאליים. נקלענו למלחמה נוראית, עם מחיר נוראי, שלא אנחנו רצינו בה, לא פתחנו בה, וגם לא היינו מוכנים אליה, והתוצאה ידועה וברורה. אבל כרגע, יותר משנה אחרי, אנחנו נמצאים מול הזדמנות היסטורית לשנות את זה, ולייצר מזרח תיכון חדש.
משה זילברשטיין הוא שותף בקרן Next47
