השקל הדיגיטלי צריך כיוון – ולא רק מערכת גבייה
השקל הדיגיטלי, כפי שמוצג במחקר בנק ישראל משבוע שעבר בו נבדקה מוכנות הציבור לאמצו, נושא עמו בשורה כלכלית חשובה, אך גם סיכונים להגדלת הפערים בחברה הישראלית. הבנק מציג את השקל הדיגיטלי ככלי שיביא ביטחון, נוחות וגיבוי מלא מצד המדינה, תוך שהוא מדגיש יתרונות כמו הגנה מפני הונאות, חדשנות ויציבות פיננסית. עם זאת, מאחורי ההבטחות עומדים פערים משמעותיים שעלולים להכשיל את המיזם. לשקל הדיגיטלי יש פוטנציאל לשפר את ביזור הכוח הפיננסי, אך ללא מדיניות רגולטורית ברורה שתתווה את יעדיו, הוא עלול להפוך לכלי שמשרת בעיקר אוכלוסיות מבוססות, תוך השארת חלקים רבים מהאוכלוסייה מאחור.
מחקר בנק ישראל חושף עניין ציבורי ניכר – 51% מהישראלים מוכנים לאמץ את השקל הדיגיטלי, ועושה רושם שהציבור הישראלי כבר מבין היטב את יתרונותיו של נכס דיגיטלי. מעניין לראות כי בניגוד למגמות עולמיות, מהדו"ח עולה שדווקא ישראלים מבוגרים (מעל גיל 40) מביעים יותר עניין בשקל הדיגיטלי. עם זאת, עולה גם נקודה שאין להתעלם ממנה: רמת עניין נמוכה בקרב אוכלוסיות כמו חרדים ואלה עם אוריינות דיגיטלית נמוכה. המשמעות ברורה – השקל הדיגיטלי יהפוך לכלי בו ישתמשו בעיקר אנשים בעלי מיומנויות טכנולוגיות, תוך השארת שוליים חברתיים מאחור. בנק ישראל הכיר באתגר הנגישות כמרכזי להצלחת המיזם, ואף רמז כי בהיעדר פתרון מתאים, השקל הדיגיטלי עשוי להיתפס יותר כפתרון טכנולוגי מאשר כלי כלכלי-חברתי.
אך אתגר הנגישות אינו האתגר היחיד בפני השקל הדיגיטלי. היעדר התקדמות רגולטורית מעלה שאלות ממשיות בנוגע ליכולתה של ישראל לממש את חזון המטבע הדיגיטלי, במיוחד כאשר משווים את ההתקדמויות שנעשו לרגולציות מקבילות בעולם, כמו למשל ה-GDPR, התקן האירופי להגנת נתונים. חוק הגנת הפרטיות הישראלי מ-1981, שמסדיר את ניהול הנתונים של משתמשי השקל הדיגיטלי, נותר מסגרת מוגבלת שאינה עומדת בקצב המורכבות של הכלכלה הדיגיטלית. בעוד ה-GDPR דורש אמצעי אבטחה מחמירים, דיווח על הפרות נתונים תוך 72 שעות וזכויות נרחבות כמו מחיקה, החוק הישראלי, גם לאחר התיקונים האחרונים, מספק בעיקר זכויות בסיסיות כמו גישה ותיקון ואינו מעניק מענה ייעודי למטבעות דיגיטליים.
אכן, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לשיפור הרגולציה – תיקון לחוק הגנת הפרטיות שאושר בכנסת ב-2024 ותזכיר חוק להסדרת תחום הקריפטו שהתפרסם לאחרונה – אך אלו עדיין רחוקים מהסטנדרטים האירופיים. התיקון לחוק הגנת הפרטיות מחזק את כלי האכיפה ומרחיב חובות מסוימות על גופים שמנהלים מידע אישי, אך אינו מספק מסגרת הגנה מותאמת למשקיעים ולמשתמשים במטבעות דיגיטליים. תזכיר החוק להסדרת הקריפטו מציע לראשונה רגולציה בתחום זה, אך הוא עדיין נמצא בשלבי גיבוש ואינו כולל אמצעי הגנה מספקים.
במציאות שבה מטבעות דיגיטליים רגישים במיוחד לפרצות מידע ושימוש לרעה, ישראל ממשיכה להסתפק ברגולציה חלקית ולא מספקת. במקום להתאים את המסגרת החוקית לקצב השינויים בעולם הפיננסי, תיקוני החקיקה הנקודתיים נותרים הרחק מאחור, משאירים את המשקיעים והמשתמשים חשופים ופוגעים ביכולת של ישראל להפוך לשחקן משמעותי בשוק המטבעות הדיגיטליים.
השקל הדיגיטלי אכן יכול להיות מהפכה פיננסית, אך מהפכה ללא תכנון רגולטורי היא מתכון לכישלון. בלי רגולציה שמגדירה חזון ברור, המיזם עלול להחמיץ את מטרתו ולהפוך לכלי שמגדיל פערים חברתיים במקום לצמצמם. חוקי פרטיות מיושנים, תיקונים חלקיים ומיקוד במיסוי במקום בהגנה על הצרכנים והמשקיעים – כל אלה מסמנים גישה חסרת כיוון. אם המדינה לא תקבע מראש לאן היא רוצה להגיע עם השקל הדיגיטלי, הוא יהפוך במהרה לכישלון חברתי וכלכלי.
אבי סלמה הוא מנהל נציגות בנק היפוסוויס בישראל
