משרד המשפטים משיק: "ארגז החול הרגולטורי" להקל על חדשנות סטארט אפים
משרד המשפטים משיק: "ארגז החול הרגולטורי" להקל על חדשנות סטארט אפים
התכנית החדשה מאפשרת לחברות לפתח מודלים טכנולוגיים חדשניים בתנאים רגולטוריים גמישים ומבוקרים, במטרה להתגבר על חסמי הביורוקרטיה ולעודד פעילות טכנולוגית בישראל. במקביל מקודם מהלך ממשלתי רחב לעידוד נסיינות רגולטורית בשותפות עם רשות החדשנות
משרד המשפטים משיק את תכנית "ארגז החול הרגולטורי" (Regulatory Sandbox ) ככלי נסיינות רגולטורית להתמודדות עם חדשנות טכנולוגית. ארגז החול הרגולטורי הוא כלי ליצירת תכנית המסמיכה את הרגולטור לתת הקלות או התאמות רגולטוריות לפרק זמן קצוב לחברות המבקשות לפתח מודלים חדשניים תחת מעטפת מלווה ומפקחת של הרגולטור.
חברות הייטק ישראליות ובעיקר חברות סטארט אפ רבות נתקלות בקירות של ביורוקרטיה ורגולציה עד כדי כך שרבות לא בוחנות בכלל התחלה של פעילות בישראל. למרות שעבור הרבה חברות האפשרות להשיק כאן מוצרים לפחות ברמה הראשונית היא אופציה זולה משמעותית מחו"ל וגם מאפשרת ביקורת ופיקוח צמוד וקרוב.
כיום הרגולציה בישראל של חברות הטכנולוגיה עובדת בארבע חלופות שונות. האופציה הראשונה היא לחסום את הטכנולוגיה כדי ללמוד אותה או כי החוק לא מאפשר, אופציה שניה היא פס ירוק ולא להחיל עליה רגולציה, אופציה שלישית היא להחיל את הדין הקיים על הטכנולוגיה והרביעית היא לקבוע רגולציה חדשה. ארגז החול הוא אופציה חמישית המאפשרת לייצר רגולציה גמישה שבודקת במעבדה את הטכנולוגיה ולייצר רגולציה און ליין, וזו האופציה הנכונה ביותר לטיפול באירועים טכנולוגיים כדי שהרגולטור לא יחכה.
הרגולציה כיום היא בעיקר מכבידה, ובמקרים מעטים היא רגולציה מאפשרת שעוזרת לחברות ולא מנסה לחסום אותן. הצורך במערכת רגולטורית גמישה נולד מהקצב המהיר של ההתפתחויות הטכנולוגיות, אשר לרגולציה הקיימת היום אין סיכוי לעמוד בקצב שלהן. התוצאה היא שבמקרים רבים מדינת ישראל מפסידה חברות רבות בתחומי תחבורה, אנרגיה, בריאות ופיננסים אשר נמנעות מעבודה בישראל בשל החסמים.
עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי): "בעידן הנוכחי של "המהפכה התעשייתית הרביעית", ישראל נדרשת לייצר מערכת רגולטורית דינמית ולומדת שתדע להתאים את עצמה למציאות המשתנה תוך עידוד חדשנות טכנולוגית. המדריך שכתבנו נועד לסייע לקידום מדיניות הממשלה בנושא. הוא מניח את התשתית המשפטית שתאפשר ותעודד את המהלך, באמצעות כלי ארגז החול הרגולטורי שמאפשר לקדם חדשנות מבלי לוותר על ההגנה על האינטרס הציבורי".
עו"ד יובל רויטמן, ראש אשכול רגולציה ועו"ד ד"ר יעל קריב-טייטלבאום ממונה רגולציה במחלקת יעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) הובילו את כתיבת המדריך. במקביל לפרסום המדריך, מקודם מהלך ממשלתי רחב לעידוד נסיינות רגולטורית והקמת ארגזי חול רגולטוריים בשותפות עם רשות החדשנות, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המדע.
על פי ה-OECD ארגז החול הרגולטורי הוא כלי ספציפי של רגולציה גמישה, שבמסגרתו נעשה שינוי ברגולציה הקיימת בדרך של הקלה בתנאי רגולטורי או הגמשתו לטובת המשתתפים בארגז החול הרגולטורי. באופן זה מתאפשר למשתתפים שבו לבחון מודלים חדשניים תחת דרישות רגולטוריות פחותות או מותאמות ותוך קבלת מעטפת מלווה מצד הרגולטורים. בד בבד, הוא מאפשר לרגולטורים ללמוד על מאפייניה של הטכנולוגיה החדשה ועל השפעת דפוסי רגולציה שונים על אופן פעילותה ועל הסיכונים שהיא מבטאת.
תחומים רבים נמצאים כיום על סף שינויים משמעותיים שדורשים רגולציה חדשה שאינה קיימת. כך תחום המזון החדש דוגמת מזון המופק מרקמות בשר ואחרים. היכולת להתאים רגולציה במהירות למוצרים אלו משמעותית אם רוצים שתתאפשר מכירה שלהם בישראל. תחום הרכב משתנה אף הוא כיום החל ברכבים אוטונומיים שלשם הכנסתם לניסויים בישראל נדרשו התאמות של הרגולציה , דרך רמזורים אשר הפעלה כיום של רמזור מבוסס בינה מלאכותית שמתאים עצמו לתנועה דורש שינויים רגולטוריים משמעותיים.
