האם צינור החמצן של הסטארטאפים הצעירים יתחדש ב-2025?
האם צינור החמצן של הסטארטאפים הצעירים יתחדש ב-2025?
ההתאוששות הכלכלית והורדת הריבית בארה"ב יתרמו לחזרת גיוסי החוב, שהם מרכיב חשוב במימון הסטארטאפים, אבל עם התאמות לתנאי השוק החדשים
בשנות הגאות בהייטק הפך גיוס החוב לפופולרי בקרב חברות סטארט-אפ. היזמים אהבו את האפשרות לקבל קו אשראי ארוך טווח בסמוך למועד גיוס ההון ולאפשר לעצמם להאריך את ה-Runway, בלי לשלם את המחיר של דילול משמעותי באחזקותיהם. באותם שנים ראינו מקרים רבים בהם שיעור החוב בחברות צעירות הגיע ל-40% ואף יותר מהיקף גיוס ההון.
המשבר בהייטק, שהביא בעקבותיו גם למשבר בבנקים מתמחי ההייטק, הביא לנסיגה חדה בהיקפי הגיוסים. מאז, לכאורה, שוק החוב התאושש, אך לא בצורה דומה. עיון בנתוני PitchBook לרבעון השלישי לשנת 2024, מצביעים על תמונה מעניינת: היקף עסקאות החוב אשתקד נותר יציב והסתכם ב- 34.7 מיליארד דולר. יחד עם זאת, כ-75% מהחוב בשוק האמריקאי הופנה לחברות בוגרות, אלו אשר ממתינות להזדמנות הנכונה להנפקה ופונות לחוב כפתרון ביניים, המקנה נזילות בצד דילול מופחת בהשוואה לגיוס הון. לדוגמה, גיוס ההון והחוב של חברת DataBricks שהיה אחד הבולטים אשתקד, כלל על פי פרסומים, רכיב חוב בסך 4.5 מיליארד דולר בצד גיוס הון של כ-10 מיליארד דולר.
לחששות של הגופים הפיננסיים הצטרפה גם הקשחה של עמדת הרגולטורים האמריקאים ביחס למימון חברות טק צעירות. חוסר אחידות בין הרגולטורים בעולם הבנקאות האמריקאי, ה-OCC לעומת ה-FDIC, יצרו מציאות שבה הגישה לחוב מושפעת לא רק מאיכות חברת הסטארטאפ והמשקיעים המגבים אותה, כי אם גם מזהות הרגולטור אליו כפוף הבנק המלווה.
ההתאוששות ההדרגתית בגיוסי ההון בהייטק תביא בשנה הקרובה למגמה דומה גם בתחום גיוסי החוב המשלימים. הורדת הריבית על ידי הפד, על אף שהיתה בשיעור נמוך מהציפיות, משפיעה אף היא על הביקוש לחוב ועל כדאיותו. להערכתי נראה השנה המשך ריבוי שחקנים חוץ בנקאיים בעולם החוב האמריקאי, כגון קרנות המשלבות יכולות מימון בחוב ובהון ואינן כפופות לרגולציה בנקאית. מבחינת הבנקים, תמשך העליה בהיקפי מימון לחברות מגובות קרנות הון סיכון, סמוך למועד הגיוס. יחד עם זאת, אינני צופה חזרה לעולם שבו חברות בתחילת דרכן יגייסו כעניין שבשגרה, חוב בשיעורים העולים על 30% מהיקפי גיוס ההון.
מרבית הבנקים האמריקאיים הפעילים בעולם הטק יתמקדו,להערכתי, במספר פרמטרים אשר יתמכו בניהול סיכונים מושכל. בין היתר, יבחנו בנקים את הסמיכות לגיוס ההון ויתנו את המימון בכספי גיוס מספקים ל-12-18 חודשים כאשר החוב יאפשר הארכה פוטנציאלית של כשישה חודשים. בנוסף, מרבית המלווים ימליצו ששיעור החוב לא יעלה על 25-30% מסבב הגיוס האחרון וכן על כ- 8% משווי החברה בגיוס האחרון.
היבט משמעותי נוסף הינו נטל החוב. אי הוודאות המאפיינת את עולם הטק והתלות במימון חיצוני, מחייבת ניהול תזרימי קפדני. בשנה הנוכחית, כלל האצבע השכיח יהיה להערכתי נטל חוב שאינו עולה על 20-25% משריפת המוזמנים החודשית. שיעור גבוה מזה עלול להוות נטל כבד על החברה, בפרט מקום בו ישנה סטיה משמעותית מתחזית עסקית. מנסיוני, חוב גבוה מדי עלול אף להרתיע משקיע עתידי אשר ירצה להקצות את ההון לטובת צמיחת החברה ולא למטרת פרעון חוב.
לסיכום - ישנם שחקני חוב רלבנטיים בעולם הבנקאי האמריקאי אבל ניסיון השנים האחרונות בצד הרגולציה הבנקאית האמריקאית אשר חוותה זעזוע עמוק לפני פחות משנתיים, ימשיכו להתוות קריטריונים הדוקים. מבעבר. להערכתי התאוששות הגיוסים, תמשיך להוביל לעליה בהיקף המימון לחברות צעירות, כשילוב מקור נזילות ואמצעי להארכת ה- Runway .
ליווי פיננסי מקצועי, תוך הבנת היתרון שבשכבת חוב, בהיקף שלא יהווה משקולת עתידית על החברה ויכולתה לגייס הון, מהווה, אמצעי יעיל וזמין לתמיכה בחברה ובצמיחתה.
אורי קאופמן גפטר היא מנהלת טק ובנקאות בינלאומית Valley National Bank
