למרות המלחמה: שנת שיא בהייטק הישראלי - גיוסי הון של 12 מיליארד דולר ב-2024
למרות המלחמה: שנת שיא בהייטק הישראלי - גיוסי הון של 12 מיליארד דולר ב-2024
על פי דו"ח של Startup Nation Central, היקף האקזיטים זינק בתוך שנה ב-49% ל-15.8 מיליארד דולר, והגיוסים - ב-31%; תעשיית הסייבר בלטה עם גיוסים של 3.8 מיליארד דולר, 36% מסך המימון; המנכ"ל אבי חסון: "המדינה שלנו היא הדומיננטית בעולם בתחום הסייבר"
ענף ההייטק גייס 12 מיליארד דולר ורשם אקזיטים בהיקף שיא של 15.8 מיליארד דולר, כך עולה מהדו"ח של ארגון Startup Nation Central, המסכם את שנת 2024. מספרים אלו הניעו את הצמיחה הכלכלית הישראלית, כאשר התמ"ג בענף ההייטק עלה ב-2.2% גם כשהכלכלה הישראלית התכווצה.
מהדו"ח עולה שחברות הייטק ישראליות גייסו 10.6 מיליארד דולר בגיוסים מדווחים – עלייה של 28% לעומת 8.3 מיליארד דולר ב-2023. בהתחשב בסבבים שטרם דווחו, וסבבים בסכומים שלא פורסמו, סך הגיוס השנתי מוערך ב-12.2 מיליארד דולר, המשקף עלייה של 31% בהשוואה לנתון המתואם של השנה שעברה. הצמיחה תואמת את מגמות קרנות ההון סיכון בארה"ב ועולה על אלו של אירופה ואסיה, למרות ירידה גלובלית חדה יותר במספר סבבי ההשקעה באזורים הללו. סבבי המימון המוקדמים (Pre-Seed ועד סבב A) היוו 82% מכלל העסקאות, בעוד המימון בשלבים המאוחרים הגיע לשיא בסכומים בדולרים, והתקרב לרמות של שנת 2021.
בשיחה עם כלכליסט אמר אבי חסון, מנכ"ל Startup Nation Central כי "אם לפני שנה היית אומר לי שזה יהיו הנתונים בסוף השנה הייתי מופתע לטובה וזה קורה למרות ישראל, בשנה מאוד מורכבת עם 20% מילואימניקים, בלי טיסות נכנסות לישראל המספרים מאוד מרשימים". לדבריו, "יש הבדל בין חברת סייבר לחברת דפוס טק כשלכל אחת יש תעשיית הייטק משלה. כשרואים את האחוזים הגדולים בסייבר הם מאוד משמעותיים. מספר עובדי המו"פ עלה אבל מספר העובדים שאינם מו"פ לא עלה ואף ירד. לירידה בעובדים שאינם מו"פ יש מספר סיבות: היה גידול בעובדים מחוץ לישראל; יש עדיין המשך של ההנגאובר של מה שקרה ב-2021 וההשפעה של AI שמייעל ומייתר את הצורך בעובדים שאינם הייטק".
עוד עולה, שתחום אבטחת הסייבר שומר על מגמת צמיחה, ועל אף שהוא מייצג רק 7% מחברות הטכנולוגיה בישראל, הצליח לגייס 36% מכלל המימון, בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. זוהי עלייה של 90% במימון וסבבי מימון חציוניים של 18 מיליון דולר, נתונים המדגישים את חשיבות התחום באקו-סיסטם.
חסון אמר עוד כי "אני לא חושב שהסייבר פוגע בתעשיות אחרות והגענו לדרגה שהמדינה שלנו היא הדומיננטית בעולם בתחום הסייבר. חלק גדול מחברות הסייבר הגדולות בעולם נוסדו על ידי ישראלים. יש לנו כאן אקוסיסטם מאוד מסודר בתחום שעובד מאוד, והוא נשען על ההון האנושי של היחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין. יש מירוץ חימוש בין החברות השונות שמעצימים את התעשיה המקומית. חשוב להצמיח גם את האחרים. מה שרואים בישראל לא רואים בעולם. הפיזור הענפי בישראל וארצות הברית שונה. אנחנו מאוד ממוקדים סייבר פינטק ואנטרפרייז ופחות מושקעים במקומות שבולטים בעולם כמו קליימטק. הסייבר הוא תופעה ייחודית לישראל כי יש לנו סוס מנצח שהוא נהדר ואסור לדכא אותו אבל חייבים לבנות מקומות אחרים שצומחים בראייה בינלאומית"
נתון מרשים נוסף שעולה מהדו"ח הוא שבשנת 2024 נרשמו 15 "מגה-סבבים" בהיקף כולל של 4 מיליארד דולר, המהווים 41% מכלל הגיוסים. מדובר בעלייה חדה לעומת תשעה סבבים ו-2 מיליארד דולר (22% מכלל הגיוסים) בשנת 2023. 2024 הייתה השנה החזקה ביותר של ישראל באקזיטים מבוססי רכישה, עם שווי עסקאות כולל של 15.8 מיליארד דולר – עלייה של 49% בהשוואה לשנת 2023.
כותבי הדו"ח מעלים מספר אתגרים וסכנות להייטק הישראלי. מגמת הירידה העולמית בהקמת סטארט-אפים חדשים משפיעה גם על ישראל, ומצמצמת את מגוון ההזדמנויות העתידיות. אמנם איכות החברות הקיימות גבוהה, אך הכמות הפוחתת של חברות חדשות פוגעת בגיוון ובהזדמנויות המחר. צמצום במספר סבבי ההשקעה העולמיים מגביל את החדשנות בשלבים מוקדמים, וכך מכווץ את מאגר הטכנולוגיות והיוזמות העתידיות. מענקים ותמריצים מאוזנים יכולים לסייע בקידום יזמות ובחשיפה של חברות בשלבים מוקדמים להזדמנויות מימון. אי-ודאות משפטית וכלכלית, לצד אי-יציבות אזורית, מסכנת את התחרותיות של ישראל ומערערת את אמון המשקיעים.
