הפצת ידע ברשתות החברתיות: מהפכה מעריכית מתרחשת מול עינינו
הפצת ידע ברשתות החברתיות: מהפכה מעריכית מתרחשת מול עינינו
כיצד הרשתות החברתיות מאיצות את קצב הפצת הידע והיצירתיות בעולם? "ידע שהיה נחשב סודי ושמור עד לאחרונה, או ידע שלא הייתה פלטפורמה מתאימה להפצתו, מופץ בימינו ברשתות החברתיות כדי לקבל בגינו את התמורה הנובעת מהפרסום והחשיפה," מסביר ד"ר גל ארליך, ראש קבוצת ארליך, החברה המובילה בישראל בתחום הפטנטים
הפצת ידע היא הבסיס להתפתחות האנושות. לאורך ההיסטוריה, התקדמות טכנולוגית ומדעית הייתה תלויה ביכולת שלנו לייצר, לצבור, לתעד, לשתף ולהעביר ידע תוך ובין דורי. עם התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, אנו עדים לשלב חדש ומעניין בתחום הפצת הידע ופרץ יצירתיות בעקבותיו.
ד"ר גל ארליך, ראש קבוצת ארליך, החברה המובילה בישראל בתחום הפטנטים, מספר על תופעה מרתקת המתרחשת מול עינינו: מהפכת הפצת הידע ברשתות החברתיות. כיצד תופעה זו משנה את פני העולם ומאיצה את קצב היצירה והחדשנות? ומהי הסיבה לכך שעולם הפטנטים עדיין לא צריך לחשוש ממהפכת שיתוף הידע הזו?
הבסיס לצמיחה המעריכית
"כאשר מסתכלים על גודל האוכלוסייה בעולם באלפי השנים האחרונות," אומר ד"ר ארליך, "מתגלה גרף מעריכי. גם התוצר העולמי לנפש באותה תקופת זמן הוא גרף מעריכי. כלומר, סך כל הסחורות והשירותים המיוצרים בשנה בעולם צומחים בקצב מעריכי שהוא תוצאת מכפלת שני גרפים מעריכים כשלעצמם, קצב ששואף מהר מאוד לאינסוף. יש מי שטוען שהגרף יכול להמשיך לאינסוף ויש, ויש מי שתוהה מתי הוא ישתנה. אבל זו שאלה בפני עצמה בה לא אדון כעת."
מה עומד מאחורי צמיחה מואצת זו? "המהפכה התעשייתית שינתה את מצב העניינים, ללא ספק", מתאר ד"ר ארליך, "כאשר במקום 100 פועלים שמייצרים מוצר, יש מספר עובדים מועט שמפקח על המכונות שעושות את עבודת הייצור הצמיחה מואצת. עם זאת, זהו תהליך ליניארי לכל היותר. בוודאי שלא מעריכי."
המקור לעלייה המעריכית, אומר ד"ר ארליך "נובע מהאלמנט של יצירת ידע והפצתו ברבים באופן יעיל יותר ויותר. לא רק ידע מקורי אלא גם ידע מהעבר. מערכת הידע העולמי מבוססת על ידע קודם, שמוביל ליצירת ידע חדש. כשאתה יודע A ו-B ממישהו אחר," אומר ד"ר ארליך, "קל יותר להמציא את C. ידע ועוד ידע יוצר עוד ועוד ידע. וזה כבר תהליך מעריכי, והיחיד שיכול להסביר את התופעה המעריכית המתוארת כאן".
ד"ר ארליך מדגיש את חשיבות שיתוף הידע ואומר כי "החשיבות של הפצת ידע ברורה. פרופסורים באוניברסיטאות מקבלים מענקים, תקציבים, פרסים כבוד ויקר, על מנת שיחקרו ויפרסמו את תוצאות המחקרים שלהם בכתבי עת, כדי שכל העולם יוכל לקרוא, לקחת את הידע ולהשתמש בו להעמקת ההיכרות שלנו עם העולם ועל מנת לקדם את המשך המחקר בתחום." עוד אומר ד"ר ארליך, "קידומם תלוי בכמות ואיכות פרסומיהם. תמריץ ניתן גם לממציאים על מנת שישקיעו בפיתוח טכנולוגיות חדשות ויפרסמו אותן (כמוצר ו/או בקשה לפטנט), בצורה של מונופול (פטנט), כשהתמריץ הוא מכירות ורווח בכמות מונופול ובמחיר מונופול."
אם כן, לדברי ד"ר ארליך, היכולת ליצר ולהפיץ ידע היא המפתח. "בעבר הרחוק, ידע נוצר ונשאר בידי בודדים, כך שהעולם לא השתנה באופן משמעותי בעקבות זאת. למשל, בעת העתיקה רק קומץ קטן של חכמים ידעו איך לנתח את גוף האדם, ולכן הדבר לא הוביל לשינוי גדול בקרב האוכלוסייה הכוללת."
ההתפתחות באמצעי הפצת הידע, בין היתר, "קרתה בהמצאת הדפוס, פיתוח דפוס המוני שאפשרה יצירת כתבי עת, וגם יצירת אינדקסים מודפסים שסיפקו דרך לחפש ולמצוא ידע", מספר ד"ר ארליך. "בנוסף, ארכוב בספריות שהפכו מקום להפצת ידע תרם את חלקו. זה היה נכון עד העידן הדיגיטלי שפרץ לחיינו לפני כ 30 שנה, בו כל המידע פרוש לפנינו בלחיצת כפתור. ולאחרונה בינה מלאכותית עוזרת לנו להגיע עוד מהר יותר לידע ומידע."
הרשתות החברתיות כזרז להפצת ידע באופן מעריכי
ד"ר ארליך מצביע על תופעה חדשה אותה זיהה ברשתות החברתיות, אחת מהדרכים המובילות להפצת ידע מסוג מסויים שלפני כן לא הופץ, בעידן המודרני. "היום אנחנו רואים התפרצות ידע בתחומי דעת חדשים, ידע שבעבר נשמר בסוד, או שלא היו כלים יעילים להפצתו, שכן לא נפל לקטגוריה של מחקר או טכנולוגיה, או שפשוט הומצא ופותח על ידי אנשים פרטיים שעשו בו שימוש עצמי", הוא אומר. "אפשר לקחת בתור דוגמה את עולם המתכונים. חישבו על הסבתא הפולניה שנותנת מתכון לעוגה ומשמיטה את אבקת האפייה, כדי שהמתכון לא יצלח למי שקיבל אותו. או על המתכון של החומוס או הפלאפל המצליח בעיר. מתכונים נחשבו תמיד סוד כמוס שעובר רק מדור לדור 'בתוך המשפחה'".
"בעידן של הרשתות החברתיות, יש לבעלי הידע הקולינרי תמריץ לשתף את הידע שלהם, על מנת לזכות בפרסום ובהטבות שבאות בצידו: חשיפה לעסק, יצירת שיתופי פעולה מסחריים, וגם צבירת כבוד ותגמול הנמדד במספר עוקבים, לייקים, שיתופים, הטבות, תקבולים וכיוב'." אומר ד"ר ארליך.
אחת הדוגמאות שד"ר ארליך נותן מעולם הקולינריה "היום, המוני אנשים יודעים את 'הסוד' שמאחורי מנה מוצלחת במיוחד, מה שמעודד אותם להכין אוכל, לייצר מנות חדשות ולהמשיך להפיץ את המידע. כמות הידע שאנשים חולקים אחד עם השני הביאה לפרץ יצירתיות מעריכי שנובע מהטמעה של הידע הקולינרי המופץ ברשתות החברתיות בעוד ועוד כיוונים חדשים וטעימים."
מעבר לכך, אומר ד"ר ארליך, "הצורה שבה הידע מוצג, בפוסטים ובסרטונים, הרבה יותר נוחה לצריכה בהשוואה לצורה הנוקשה והארכאית בה הידע מוצג בפלטפורמות המסורתיות, כגון פרסומים מדעיים ופטנטים".
ד"ר ארליך מוסיף כי "המגמה הזו מתרחשת ממש מול עינינו. אם מסתכלים על כמות הפוסטים שקשורים במזון והכנתו בעשור האחרון, מוצאים גידול מעריכי. כמו בתחום האוכל, התופעה קיימת גם בתחומים אחרים - בתחום הכושר, למשל, או הפיזיותרפיה. עד כה, כל מטפל לאחר שסיים את חוק לימודיו, פיתח על 'בשר מטופליו' שיטות טיפול חדשות. עד עידן הרשתות החברתיות ידע זה לא היה מופץ למטפלים אחרים והיה נעלם מן העולם בדיוק כמו שנוצר. ברם, מאז עידן הרשתות, הידע הזה מפורסם בהן ברבים לכולם שיוכלו ללמוד. תחומים נוספים, אומרת בתי, הם עשיית ציפורניים ואיפור. ניתן לחשוב על תחומים רבים נוספים."
מודלים חדשים של שיתוף ידע
כאמור, המודלים המסורתיים של יצירת ידע ושיתופו, מסביר ד"ר ארליך, "היו מונופול שמעניקה המדינה על פיתוחים טכנולוגיים בצורת פטנט, ושכר ויקר לחוקרים באוניברסיטה ומענקים שונים למחקר, על בסיס יצירת ידע ופרסומו במאמרים מדעיים, בעיקר".
לדבריו, "חלק משמעותי בהגשת בקשה להגנה על פטנט הוא פרסום המידע על ההמצאה, עוד לפני שהמדינה בכלל מתחייבת שיתקבל בגינה מונופול (פטנט). כלומר, יש במערכת חלק מובנה של שיתוף ידע עוד בשלב ההגשה של בקשות לפטנט".
היום, אומר ד"ר ארליך, "אפשר לזהות מודל שלישי: שיתוף ידע מקצועי עבור התועלות של החשיפה, בין אם למטרות פרנסה ובין אם לצבירת כבוד ובדרך כלל שניהם."
ד"ר ארליך מתייחס לנושא הסודות המסחריים ואומר כי "יש למותגים כמו קוקה קולה, אסם, שטראוס, תנובה וכד', מוצרים שהמתכונים לייצורם נשמרים בקפדנות בסוד, וימשיכו להישמר בסוד, מתוך אינטרס מסחרי". בעולם הרשתות החברתיות, לעומת זאת, "אנשים מוכנים לוותר על הסודיות המסחרית כדי לקבל את התועלות שהרשת מציעה."
האם המודל החדש מאיים על מודל הפטנטים והמחקר?
האם מודל זה מאיים על המודל המסורתי של מחקר וחדשנות שמובילים להגנה באמצעות פטנטים? "הסיבה לכך שהמונופול של מודל הפטנטים אינו בסכנה לעת עתה, היא שהפרץ הזה קורה במקום שלא ניתן להרוויח ממנו כסף ו/או כבוד בדרך אחרת", אומר ד"ר ארליך. לדבריו, "מדובר על פיסות ידע שהמערכת הפורמלית לא נותנת להן שום הגנה ועד היום הם פשוט לא התפרסמו בשום צורה. היום, בעידן הרשתות החברתיות, הידע נגיש הרבה יותר, ובעצם מלמדים בהן איך לעשות הכל מהכל."
לדוגמה, אומר ד"ר ארליך, "אם פותחה צורת חיתוך מלפפון מיוחדת בצורת סליל שגורם לו לספוח יותר רוטב – לא סביר שעקרת הבית שפיתחה את החיתוך המיוחד תבקש עליו פטנט כי לא ניתן יהיה לאכוף את הפטנט, גם אם היה כזה, שכן מדובר בחיתוך לשימוש ביתי ולא ניתן לייצר מזה הכנסה במודל של פטנטים ואכיפתם. פרסום הידע ברשתות עקב ההטבות בגין כך מביאות לכך שמחזיק הידע מפיץ אותו והידע מגיע למיליונים ברחבי העולם תוך זמן קצר. יתר כל כן, הידע מגיע בעיקר לאלו המעוניינים בו עקב האלגוריתמים החכמים של הרשתות להפצת הידע".
האתגרים והסיכונים
למרות היתרונות הברורים, ד"ר ארליך מזהיר גם מפני סיכונים פוטנציאליים בשימוש לא אחראי ברשתות: "הסכנה ברשתות החברתיות עבור חוקרים וממציאים, דומה לדעתי לסכנות של חוקרים שמספרים על המחקרים שלהם בכנסים, בפגישות ובשיחות או מפרסמים את מאמריהם ברשת לפני הפרסום הרישמי."
היום, אם חוקר ו/או ממציא פעיל בפורום מדעי ברשת חברתית ומספר על ההמצאות שלו בפורום, הפעולה גורמת לנזק משמעותי. ד"ר ארליך מוסיף כי "בנוגע למאמרים שעולים במגזינים, מדענים משתפים את הבשורה בפייסבוק בגאווה רבה כדי לספר לעולם ברגע שהמאמר אושר, עם התקציר המלא של המאמר, עוד לפני שהמאמר פורסם ולפני בדיקה עם עורך הפטנטים לגבי הגנה על קניין רוחני. לכן, חשוב לפנות לעורך הפטנטים גם בנוגע לפעילות ברשת ובאשר לכל שיתוף של ידע מדעי."
ד"ר ארליך מסכם כי "מדובר בפרץ מדהים ומקסים המהווה הוכחה נוספת לגבי חשיבות יצירת ידע והפצתו בתור הגורם המעריכי בהתפתחות האנושות. וזה קורה שוב מול עינינו ברגעים אלו ממש."
