הגיוון בהייטק הוא משימה לאומית, לא גחמה ליברלית
הגיוון בהייטק הוא משימה לאומית, לא גחמה ליברלית
בחירתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית הפיחה רוח חדשה בעולם ההייטק, בארצות הברית וגם בישראל. טראמפ מביא עימו לתפקיד לא מעט רעיונות חדשים ומסקרנים שעשויים לעצב את עולם הטכנולוגיה בשנים הקרובות. הציפייה להסרת רגולציות שמעכבות חדשנות, כמו למשל בתחום הרכב האוטונומי, הגישה הפתוחה יותר לעולם הקריפטו והבלוקצ'יין, הדגש על בינה מאלכותית, השילוב של אושיות טק מובילות כמו אילון מאסק בניסיון לייעל את עבודת הממשל, ובכלל אימוץ גישה "משבשת" יותר בהשוואה לממשלים מסורתיים.
שינוי הכיוון שטראמפ מביא עימו להייטק אינו רק טכנולוגי, הוא גם תרבותי וארגוני. מארק צוקרברג הגדיר את נצחון טראמפ "טלטלה תרבותית". ניצחונו של טראמפ נתפס, ברמה התרבותית, גם כניצחון על רוח ה-woke ופוליטיקת הזהויות האמריקאית, שחדרה בשנים האחרונות גם אל חברות ההייטק, אל השפה הארגונית ואל תהליכי הגיוס. בשבוע שעבר הודיעה פייסבוק על סגירת כמה תוכניות ארגוניות בתחום ה-DEI (ראשי תיבות של "גיוון, שיוויון והכללה").
תוכניות אלה, שמרבית חברות ההייטק בארצות הברית אימצו בעשור האחרון, נועדו להגדיל את הייצוג של אוכלוסיות מיעוט בארגון ולהפוך את מקום העבודה לסובלני יותר לאנשים מרקעים תרבותיים שונים. בשנים האחרונות התוכניות הללו עוררו גם לא מעט ביקורת, בין אם על כך שהן אינן יעילות, ובין אם על כך שהן מייצרות "משטר" של פוליטיקת זהויות שמכבידה על קבלת החלטות עסקית קרה. חלק מהחברות הללו אף נתבעו על כך שהאפליה המתקנת שהם מנהיגים יוצרת אפליה כנגד אוכלוסיות אחרות.
כמי שכן מאמינה בגיוון, אני חושבת שלפחות בהיבט זה חשוב להיזהר לא "לשפוך את התינוק עם המים". בישראל, מדיניות הגיוון בקרב חברות ההייטק ממלאת תפקיד חברתי ראשון במעלה. בכל מקום המושג "גיוון" חל על אוכלוסיות שונות. כאשר אנחנו מקדמים גיוון בארגונים בישראל, המטרה היא לקדם את השילוב בהייטק של אוכלוסיות כמו חרדים, ערבים ודרוזים, אתיופים, אמהות חד-הוריות ונשים בכלל, בעלי מוגבלויות וכדומה. מדובר באוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג מאוד משמעותי בהייטק.
קידום האוכלוסיות הללו בשוק העבודה אינו איזו "גחמה ווקית" של הייטקיסטים "יפי נפש" - זהו אינטרס לאומי. כל נייר עמדה של משרד האוצר מדבר על החשיבות העצומה לעתיד הכלכלי של המדינה של הגדלת שיעור המועסקים מקרב אוכלוסיות אלה במשרות מכניסות במשק. להייטק יש משאבים וכלים ארגוניים לסייע בשילוב האוכלוסיות הללו, בין אם זה קורסי הכשרה שנועדו להשלים פערים, יצירת חלל מותאם לנשים חרדיות, התחשבות בצרכים המיוחדים של אמהות חד-הוריות, וכדומה. אנחנו למשל בקבוצת CodeValue הולכים להרים תוכנית הכשרה ותעסוקה בעולם הפיתוח למועמדים דרוזים
אף שמדובר בתהליך איטי ורצוף אתגרים, הוא מניב תוצאות. לפי דו"ח של משרד העבודה מלפני מספר חודשים, יותר מ-60% מבין החרדים שמחזיקים בתואר במקצוע טכנולוגי, הצליחו למצוא עבודה בהייטק, וכי אין פערי שכר בינם לבין גברים שאינם חרדים. גם בקרב גברים ונשים ערבים ישנה מגמה עלייה, הן בהיקף הסטודנטים במקצועות טכנולוגיים, והן בהיקף השתלבותם בהייטק לאחר גמר התואר - אף ששיעורם עדיין נמוך משמעותית משיעורם באוכלוסיה. גם שיעורן הכללי של נשים עולה בהתמדה, ומתקרב ל-40%.
לקידום הגיוון יש חשיבות גדולה, בשיפור רמת החיים באוכלוסיות מוחלשות ובכלל בקירוב לבבות בין מגזרים שונים, שהרי אין כור היתוך יותר טוב מאשר מקום העבודה. ייתכן שבארצות הברית חלק מהתוכניות הללו נוצלו לרעה על ידי קבוצות לחץ, או שמו דגש על הטפל ולא על העיקר, אך בישראל מדובר במשימה לאומית, של המדינה, של מערכת החינוך ושל חברות ההייטק עצמן.
טלי שם טובהיא הבעלים ומנכ"לית של חברת CodeValue
