ניתוחהעולם רוצה לחסום את טיקטוק. השאלה היא איך עושים את זה
ניתוח
העולם רוצה לחסום את טיקטוק. השאלה היא איך עושים את זה
אוסטרליה הניעה את הצעד הראשון מסוגו בעולם כשקבעה איסור על צעירים מתחת לגיל 16 להשתמש במדיה החברתית. אלבניה מוציאה את טיקטוק מחוץ לחוק לשנה, לאחר שבן 14 נרצח, וגם בקוויבק שוקלים מהלך דומה. המבחן יהיה ביישום כל המגבלות הללו
עוד ועוד מדינות וערים בעולם פועלות להגביל את השימוש ברשתות חברתיות, ובעיקר טיקטוק, על רקע מחקרים המצביעים על הסכנות הטמונות בשימוש ברשתות החברתיות עבור ילדים, וכן מקרי אלימות מתועדים שנבעו משימוש בפלטפורמות הללו. אוסטרליה השיתה איסור כלל־ארצי ראשון מסוגו בעולם לשימוש ברשתות חברתיות לצעירים מתחת לגיל 16, כאשר חברות הטכנולוגיה אמורות להציג בפברואר קוד שיאפשר את אימות גיל המשתמשים.
באלבניה הודיעו השבוע כי יאסרו את השימוש בטיקטוק לצעירים מתחת לגיל 16 למשך שנה. בפלורידה עברה במרץ האחרון חקיקה שתיכנס לתוקפה ב־1 בינואר, האוסרת על ילדים מתחת לגיל 14 להחזיק בחשבון ברשת חברתית, ובקוויבק שוקלים להעביר חקיקה דומה לאוסטרלית. המדינות הללו מצטרפות לצרפת שהציגה ב־2023 חוק האוסר על ילדים מתחת לגיל 15 להירשם לחשבונות מדיה חברתית ללא הסכמת ההורים, אף שטרם נאכף. נורבגיה הודיעה באוקטובר על תוכנית להעלות את הגיל המינימלי לשימוש במדיה חברתית מ־13 ל־15.
המגבלות הללו מושתות ברקע ניסיונות ענקיות הטכנולוגיה לטעון לבטיחות השימוש בפלטפורמות. כך, בשימוע שנערך בקונגרס ב־2022 טען מייסד פייסבוק מארק צוקרברג כי רשתות חברתיות הן "חיוביות בדרך כלל" לבריאות הנפשית של בני נוער. זאת בניגוד לממצאי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, שלפיהם השימוש ברשתות חברתיות, במיוחד בקרב ילדים, קשור לעלייה בחרדה ובדיכאון, תורם להפרעות בדימוי הגוף, מפריע לשינה וגורם להפרעות אכילה.
למעשה, הבעיות מתועדות כל כך בהרחבה, עד כי מרבית הבכירים בעולם הרשתות החברתיות מגבילים את השימוש בהם לילדיהם. צוקרברג, למשל, עקב אחרי זמן המסך של ילדיו, מנכ"ל טיקטוק שו זי צ'ו לא מאפשר להם להשתמש בטיקטוק, ביל גייטס נתן לילדיו טלפון רק כשהגיעו לגיל 14 ומנכ"ל סנאפ, אוון שפיגל, הגביל את השימוש בטכנולוגיה לילדו ל־90 דקות בשבוע. מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי כלל לא נתן לילדו טלפון.
באותה רוח, ממשלות ברחבי העולם טענו לאורך השנים כי הפגיעות שגילו מחקרים, לצד בריונות רשת, הונאות וחשיפה לתוכן למבוגרים, דורשות התערבות ממשלתית. אך בעוד הורים רבים רואים בצעדי החקיקה סימן חיובי, התנגדויות מגיעות משלל כיוונים.
המתנגדות העיקריות, כאמור, הן חברות הטכנולוגיה, בראשן מטא, שמחזיקה בפלטפורמות פייסבוק ואינסטגרם. מטא לא חוששת מהמהלך הנקודתי באוסטרליה, אף כי אולי מדובר בסנונית ראשונה למהלכים דומים שינקטו מדינות רבות בעולם. מניעת צעירים מהצטרפות לרשתות החברתיות עשויה לייבש את צינורות הצמיחה שלהן. בהתאם, מה שהן יעדיפו לראות זו גישה גמישה יותר, כזו שתאפשר לצעירים להצטרף בכפוף להסכמה הורית, לצד הענקת כלים יעילים שיאפשרו בקרת הורים.
אך גם אם יוצגו כלים לאכיפת מגבלת הגיל, טוענים גורמים בתחום, הסיכוי שיהיו יעילים הוא נמוך. דו"ח משנת 2022 של משרד התקשורת הבריטי מצא כי 60% מבני 11-8 מתחזקים פרופילים ברשתות חברתיות, למרות מגבלת גיל של 13. לא רק זאת, לעתים הם משתמשים בפרופילים של הוריהם. לפיכך, קבוצות פרטיות מעלות חששות כי מגבלת הגיל היא זו שמייצרת סכנות.
הציפייה של ממשלות היא שחברות הטכנולוגיה ייצרו מנגנונים לאימות גיל בתהליך ההתחברות. ההצעות הקיימות כוללות שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים, בדיקת גיל באמצעות כרטיס אשראי או אימות באמצעות פלטפורמת צד שלישי שתאשש זהות בעזרת תעודה ממשלתית — אם כי החקיקה האוסטרלית אוסרת להישען באופן מוחלט על תעודות ממשלתיות. כל הפתרונות הקיימים נסמכים על איסוף נוסף של מידע, בין שביומטרי ובין שמבוסס על בינה מלאכותית.
אף שקיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרים בנוגע לסכנות האפשריות שמציבות הרשתות החברתיות בפני ילדים, איסורים גורפים והגבלות גיל, הם טוענים, לא מטפלים בבעיות האינהרנטיות הקיימות בפלטפורמות. במקום זאת, יש לדחוק בחברות הטכנולוגיה לאמץ אמות מידה חדשות של שקיפות ולחזק את מערכות הדיווח שלהן. ההמלצות הן לתקן את הרשתות החברתיות, כך שמפרסמים לא יוכלו לתמרן את רגשות המשתמשים ולמכור להם מוצרים שמזיקים לרווחתם. במקביל, יש להפוך אותן למרחב בריא של ביטוי והחלפת רעיונות, לא רק כזה שמבוסס על ריתוק תשומת הלב והקצנת השיח באמצעות אלגוריתמים.
חקיקה שתחייב חברות טכנולוגיה לפתח גרסה בריאה עבור ילדים יכולה לעזור. זו תכלול איסור על פרסום מכוון ילדים, תחייב כי פיד ברירת המחדל יהיה מורכב מפוסטים מחשבונות שהמשתמש עוקב אחריהם, ולא הצעות של האלגוריתם — מה שיעניק שליטה רבה יותר על התכנים. במקביל, חוקרים הציעו חובה לצמצם היתכנות של פגיעות פוטנציאליות כמו ניצול מיני ובריונות רשת. אבל גם להצעות כאלה התנגדו רשתות חברתיות לאורך שנים. קבוצת לובי של התעשייה טענה ב־2023, אז הונחה חקיקה מסוג זה בבית הנבחרים האמריקאי, כי צעדים כאלה עשויים להביא ל"הקטנת היצע השירותים החינמיים לילדים, מה שיתברר כמזיק לבעלי הכנסה נמוכה".
