Tech TLV"אם פשיעת הסייבר הייתה מדינה, היא הייתה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם"
Tech TLV
"אם פשיעת הסייבר הייתה מדינה, היא הייתה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם"
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ״לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח אמרה בוועידת Tech TLV של כלכליסט ולאומי טק: "בשנה האחרונה רואים יותר מתקפות מדינתיות. התקפות הסייבר של האיראנים מאז פרוץ המלחמה גדלו פי חמישה"
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ״לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח השתתפה בוועידת Tech TLV של כלכליסט ולאומי-טק, בשיחה עם כתב כלכליסט עומר כביר.
"מיכל, אנחנו נדבר על סייבר ובינה מלאכותית ג׳נרטיבית ועבורך הפריצה של תחום ה-Gen ai שכולנו חווים בשנתיים האחרונות היא לא רק אירוע מקצועי אלא גם קצת אישי, נכון"?
מיכל: "אכן. לפני כמעט שלושים שנה התחלתי דוקטורט באוניברסיטת קולומביה במדעי המחשב אז אפילו לא קראו לזה Generative ai, אלא עיבוד שפה טבעית. זה היה מאוד תיאורטי ובדיעבד גם לא היינו בכיוון הנכון בין היתר בגלל היעדר יכולות מחשוב. למגינת לבם של הוריי לא סיימתי את הדוקטורט, יצאתי לתעשייה, לשוק הפרטי וכל מה שמתרחש בתחום היום הוא בגדר סגירת מעגל עבורי, התחום עובר מתיאוריה למעשה. ולא ציפיתי שזה יפרוץ כל כך מהר ויביא כל כך הרבה פרודוקטיביות ודברים מדהימים לעולם".
ועכשיו את בחוד החנית של המהפכה - פרס ניחומים לא רע.
מיכל: "אכן, אנחנו עוסקים במיקרוסופט היום הרבה בתחום וזה תופס חלק מאוד מרכזי גם בסייבר וגם בתחומים אחרים. ה-Gen ai היא המהפכה הטכנולוגית המשמעותית ביותר שנחווה בימי חיינו".
לפני שנעבור לבינה המלאכותית בואי נדבר קודם על מצב הסייבר העולמי.
מיכל: "גופי הסייבר כל הזמן מתפתחים ומשתמשים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. התוקפים הם ארגונים גדולים ואלה כבר לא חבורות של ילדים עם קפושון. יש המון שחקנים גם פרטיים וגם ברמות המדינות. אם תעשיית הסייבר הייתה מדינה היא הייתה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, רק אחרי ארה״ב וסין. עם נזקים של 8 טריליון דולר, זו 'אנטי כלכלה' אם תרצו וזה סכום דמיוני והיא גם צומחת הכי הרבה".
"חשוב לציין גם כי בשנה האחרונה רואים יותר מתקפות מדינתיות, זה התחיל עוד במלחמה באוקראינה וגם בישראל רואים את ההשלכות מאז המלחמה - התקפות הסייבר של האיראנים מאז פרוץ המלחמה גדלו פי חמישה ממה שהיה לפני פרוץ המלחמה".
ההתקפות הן בעיקר תשתיות קריטיות או על עסקים?
מיכל: ״התוקפים מצידם מנסים התקפות על הכל, גם על תשתיות קריטיות אבל לא כל כך מצליחים. וזו לא רק איראן גם הסינים, גם צפון קוריאה וגם רוסיה. ב-2024 יותר מ-50% מאוכלוסיית העולם הלכו לבחירות וזה תמיד כר נרחב להתקפות".
ואיך מחברים את כל העולם הזה של הסייבר ל-Gen ai?
מיכל: ״ההתפתחויות בבינה המלאכותית משפיעות על סייבר בשני הכיוונים, התוקפים גם מנסים להתקיף מערכת של בינה מלאכותית אבל זה משפיע מהצד השני עם שיפור הכלים של התקיפה. קודם כל אפשר להשתמש ב-Gen ai כדי לעשות את המערכות יותר יעילות. הדבר השני הוא אבטחה ל-AI , יש צונאמי של פיתוחים בתחומי ה-llm ולכן צריך לפתח עוד את הפתרונות. הגזרה השלישית היא התקפות של בינה מלאכותית נגד בינה מלאכותית. יש למשל התקפות מבוססות AI כמו דיפ פייק או מה שנקרא סופר פישינג, שנוצרות ב-AI, והדרך היחידה לטפל בהן היא גם באמצעות AI".
מה חשיבותה של ישראל כמעצמת סייבר ששואפת להיות גם מעצמת בינה מלאכותית, ואיך זה מורגש במיקרוסופט ישראל?
מיכל: "מיקרוסופט משקיעה בתחום המון בישראל, זה לא רק בסייבר, אלא כמעט 80% מהקבוצות מתעסקות בבינה מלאכותית. אם אני מסתכלת אחורה על השנה האחרונה גדלנו בכוח אדם ביותר מ-10% ויש עוד הרבה משרות פתוחות".
ומה מצבה של ישראל בכל בנוגע לבינה מלאכותית?
מיכל : "ולגבי מדינת ישראל - השוק של הבינה המלאכותית יגיע ליותר מ-20 טריליון דולר ב-2030 וזה 3.5% מהתוצר העולמי. ישראל יכולה להיות שחקן משמעותי כאן. ישראל יכולה לעשות ב-AI בדיוק מה שעשתה בסייבר, לשכפל את ההצלחה. יש לנו טאלנט, גם היחידות הביטחוניות, יש כאן את האקו סיסטם של הסטארט-אפים, אפשר לעשות בדיוק את אותו הדבר אבל צריך להשקיע בחינוך".
"יש לנו את כל הפוטנציאל אבל זה מצריך עבודה. להייטק יש תפקיד מאוד חשוב, הוא צריך לקחת על עצמו הרבה מהחינוך הזה ואנחנו למשל משקיעים המון בהכשרות לאנשים טכנולוגיים ולא רק, עובדים עם משרד החינוך בהכשרת מורים ותלמידים. ברמה הלאומית חשוב שתהיה תוכנית לאומית אסטרטגית למימוש הפוטנציאל".
