Work After Work"טראמפ ניצח בענק? בפועל הוא נשיא חלש"
Work After Work
"טראמפ ניצח בענק? בפועל הוא נשיא חלש"
כך אמר באירוע Work After Work של כלכליסט ו-KPMG ישראל פרופ' אמנון כוורי מאוניברסיטת רייכמן שהתמקד בחולשה הפוליטית של הנשיא הנבחר בקונגרס שתצר את צעדיו. דפנה קנטור, מנכ"לית מורגן סטנלי ישראל: "השווקים הגיבו חזק למובהקות תוצאות הבחירות בארצות הברית, אבל יש גם חשש שהמדיניות הכלכלית עליה מצהיר טראמפ תיקח אותנו לאינפלציה"
"מקובל להגיד שטראמפ ניצח בענק. הוא ניצח גם באלקטורים וגם בקולות הציבור וסחף את כל שבע המדינות המתנדנדות, אבל בפועל הניצחון שלו מאוד קטן, ובסופו של דבר טראמפ הוא נשיא חלש בהרבה מאוד מובנים", כך אמר באירוע Work After Work של כלכליסט ו-KPMG פרופ' אמנון כוורי, ראש המכון לחירות ואחריות מאוניברסיטת רייכמן.
פרופ' כוורי אמר את הדברים בפאנל שהנחתה סופי שולמן מכלכליסט, שנערך במסגרת האירוע. פרט אליו, השתתפו בפאנל גם דפנה קנטור, מנכ"לית מורגן סטנלי ישראל; גיל ארזי, מייסד משותף ומנכ"ל FinTlv וענת כץ הנספחת הכלכלית של ישראל בניו יורק.
אמנון, טראמפ נבחר כרוח סערה, הבטיח הרבה מאוד הבטחות ועושה הרבה מאוד מינויים שלא מחליקים בגרון. עד כמה הוא יכול באמת להוביל לשינוי פניה של ארה"ב?
פרופ' אמנון כוורי: "כאשר מסתכלים על הניצחון של טראמפ הוא אולי ניצח בקולות הציבור ב-2.5 מיליון מצביעים שזה מרשים מאוד, אבל בפועל הוא חלש מאוד פוליטית. בבית הנבחרים הוא בקושי ניצח. יש לו 220 חברי קונגרס מול 215 חברי קונגרס דמוקרטים. הוא כל כך חושש מאותם חברי קונגרס שהוא מנסה להימנע ממהלכי חקיקה.
"הוא כל כך חושש מהתמיכה של הרפובליקנים, שניסה להעביר את המינויים בהחלטה במהלך חופשה. מה זה אומר? שהנשיא יודע שדרך הקונגרס האפשרות שלו להעביר דברים היא לא פשוטה. עכשיו רואים שהנשיא מארגן הסכם כלכלי כדי להרחיק את התקציב למרץ. הרפובליקאים למרות הניצחון של טראמפ מחויבים לו מעט מאוד. שורה תחתונה, הוא חלש פוליטית ויעשה שימוש בצווים נשיאותיים בעיקר, שאותם הוא יכול להטיל בעצמו".
דפנה, את ממורגן סנטלי. אני רוצה לשאול אותך איך בשטח בוול סטריט מתרגמת התוכנית של טראמפ. ראינו ראלי מדהים מאז שהוא נבחר. האם זה יימשך?
דפנה קנטור: "השווקים הגיבו מאוד חזק למובהקות תוצאות הבחירות עם ניצחונו של טראמפ, אבל יש גם חשש מאוד גדול לגבי הבאות. טראמפ דיבר בקמפיין שלו הרבה על יוקר המחייה, אבל המדיניות הכלכלית שהוא מצהיר עליה יכולה לקחת אותנו לאינפלציה, וברור שצריך יהיה לעקוב כמה מהר הוא מצליח להעביר את המדיניות שלו. לדוגמא, זה שהוא מדבר על העלאת המכסים – זה הולך להשפיע על הכיס של האזרח הקטן, ויכול לגרום לעליות מחירים. הפד יעקוב אחרי המהלכים באדיקות".
הפד הוריד ביום רביעי בערב את הריבית, אבל מה יקרה בשנה הבאה?
דפנה קנטור: "הפד ככל הנראה ימשיך בהורדות ריבית מתונות עד אמצע השנה הבאה ואז יעצור על סביבת ריבית מעל 3.5%. לא נחזור לעולמות של ריבית אפסית".
בסוף מה אפשר להגיד לחברים פה שאולי מתכננים לגייס כסף לסטארט-אפים שלהם?
דפנה קנטור: "צריך לשקף להם מה היה ב-2024, ולהגיד מה אנחנו מעריכים שיהיה בוול סטריט ב-2025. חשוב להגיד שב-2024 הפעילות הייתה חזקה. היו יותר הנפקות בעולם ובארה"ב בשנה החולפת מאשר ב-2023. השוק חזר לתפקוד. אנחנו צופים שיפור במספר ההנפקות שיהיו ב-2025, ושיפור בהיקף פעילות המיזוגים ורכישות".
לדברי קנטור, טראמפ מדבר על הסרת רגולציה, מה שיעודד את השווקים: "ברור שהסרת חוסר הוודאות שהייתה סביב הגבלים עסקיים תסייע בהעלאת מספר העסקאות שחברות יבחנו, וול סטריט מאוד אופטימית בנושא הזה. ישראל התנהגה ב-2024 בקורלציה לארה"ב".
ענת, אני רוצה לשאול אותך על סנטימנט המשקיעים בארה"ב כלפי חברות ישראליות. סטארט-אפים רבים אמרו שיש פחות זמינות ונכונות להשקעות מבעבר. הרגשתם בשנה האחרונה וייב שונה?
ענת כץ: "ישבתי הבוקר באירוע עם נספחים כלכליים אחרים של ישראל מכל מדינות העולם, והדיון היה מאוד עגמומי. אנשים סיפרו על חברות שלא מגיעות, על סין שנמצאת מחוץ לתחום בגלל ההתפתחויות הפוליטיות, ואני זזתי בחוסר נוחות בכיסא ואמרתי שלא נעים לי להגיד שאנחנו נופלים מהרגליים מרוב עבודה.
"כולכם מכירים את זה – אתם האקוסיסטם הרלוונטי. ניו יורק היא העיר היהודית הגדולה בעולם – אין עוד עיר בעולם שיש בה מיליון יהודים חוץ מבישראל. מדובר באוכלוסייה חזקה מאוד מבחינה כלכלית, ואם בהרבה מקומות בעולם ראינו איזושהי נגטיביות כלפי חברות ישראליות, בניו יורק באקוסיסטם שעוטף אותנו – הוא התלכד עוד יותר סביבנו. אנשים הגיעו ואמרו מה עוד אני יכול לעשות למען ישראל.
"עכשיו השאלה מה זה אומר לתמוך", ממשיכה כץ. "הנתונים קצת פחות אופטימיים. היו השקעות זרות בישראל. הנתונים פלוס מינוס ברמה של לפני הקורונה, ואם אנחנו נחשוב על זה שהקורונה היתה אירוע יוצא דופן מבחינת זמינות הכסף – אז אם מנקים אותה ומבינים שאנחנו ברמות של לפני הקורונה מבחינת השקעות VC בישראל – מצבנו מצוין אל מול הנסיבות".
"אז מצד אחד, האקוסיסטם מאוד מחבק אותנו ותומך בנו, ומצד שני התמיכה לא בהכרח מיתרגמת להשקעות. מבחינת העניין בנו ממשיכים להתעניין. האם זה מיתרגם להשקעות? גישה אחת אומרת זה זמן מצוין, הערכות השווי ירדו, ועכשיו הזמן להשקיע, ואנחנו מכירים משקיעים שניצלו את 2024 כדי להשקיע בחברות ישראליות. אחרים באים ואומרים, הכל נכון יש לי אחריות, המצב עוד לא יציב, מספיק הלב שלי איתכם, אבל מתקשים לשחרר את הארנק. אבל הרצון קיים. המוניטין חזק, ויש הרבה עם מה לעבוד".
גיל, אתה עובד עם משקיעים אירופים, אסייתיים שב-8 באוקטובר ארזו את כל הדברים וחתכו. השאלה אם הם חוזרים לפה. אני שומעת שהמשקיעים אומרים שזה הזמן לחזור לישראל, אבל אז קופץ יריב לוין עם אמירה חדשה, ופתאום הם אומרים שזה עוד לא הזמן. מה אתה רואה?
גיל ארזי: "המבחן הראשון של טראמפ, יום לפני שהוא נכנס לבית הלבן הוא בנושא טיקטוק. שם מאוד מעניין איך ייגמר האירוע. הדבר השני – מדד 500 P&S משפיע על כולם כי חלק גדול מהפנסיות וביטוחי המנהלים של כולנו שם. כדאי מאוד ש-500 P&S יצליח.
"אני לא פוליטיקאי, אבל יודע דבר אחד בהשקעות – משקיעים לא אוהבים חוסר יציבות, וכשאתה מסתכל על מדינת ישראל, אם נשים בצד את המלחמה, כשאתה מסתכל אתה רואה מדינה בחוסר יציבות פוליטית דרמטית שמנסה לעשות המון מהלכים שפוגעים בשיווי המשקל בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. משקיעים מאוד לא אוהבים את זה.
"היום הרבה מאד משקיעים בעולם מסתכלים על ה-Reputation Risk שלנו (מוניטין הסיכון – ח"ג), ולא רוצים להיחשף אליו. באסיה מאוד אוהבים אותנו, חושבים שהטכנולוגיות שלנו נפלאות, אבל חוששים מהסיכון הזה. אותו דבר עם הנורדים. כדי שזה ייפתר, צריכה להיגמר המלחמה וחוסר הוודאות. המצב במדינה פה חייב לחזור למצב שמקדם חדשנות ומפסיק את קידום החוסר דמוקרטיה.
אמנון, ראינו מעורבות משמעותית של אנשי הטק בקמפיין הנשיאותי, אלון מאסק, פיטר ת'יל ואחרים. האם תהיה לכך השפעה על הממשל או שזה היה ניצול הדדי רגעי?
פרופ' אמנון כוורי: "לא רק מאסק. אנחנו רואים עלייה לרגל, ותרומות משמעותיות של חברות הטק. יש פה ניסיון מאוד חזק להתקרב לטראמפ. הם מבינים את טראמפ כמו שלמדו אותו בארבע השנים שהיה נשיא. יש הרבה דברים שרוצים להשיג כמו הורדת מיסוי. מדברים המון על הגירה, ואת חברות הטק מעניין לאפשר הגירה איכותית. על זה עובדים מאוד קשה. טראמפ אמר שהוא רוצה לעשות את זה, וזה טוב לישראלים שרוצים לעבוד שם".
דווקא בקדנציה הקודמת טראמפ הקשיח את היכולת לקבל ויזה.
פרופ' אמנון כוורי: "הוא עושה את ההפרדה. הוא מדבר בפירוש על כך שהם רוצים לעודד הגירה איכותית והוא יעשה את זה לצד העובדה שעובדים פחות מיומנים, כמו המקסיקנים, הוא יפעל לגרש".
דפנה, בשנים האחרונות ראינו שהרבה חברות גדולות חששו לצאת למהלכי רכישה גדולים בגלל הרגולציה. את חושבת שתהיה התעוררות בעניין שישנו לרכוש חברות ישראליות או שנראה יותר הנפקות?
דפנה קנטור: במיזוגים ורכישות בישראל ראינו פעילות מוגברת ב-2024. היקף עסקאות הרכישה של חברות טכנולוגיה פרטיות ישראליות ב-2024 היה גדול אף מהפיק של 2021. בנוסף ראינו התבגרות של חברות ישראליות בנושא הזה, כשגם חברות ישראליות רכשו חברות אחרות, כמו למשל הרכישה של סופרפליי על ידי פלייטיקה והדוגמא של סייברארק שרכשה את Venafi האמריקאית ב-1.5 מיליארד דולר. יש התבגרות של החברות הישראליות. ב-2025 אני מעריכה שנמשיך לקבל הצלחות, ונראה יזמים שמקימים חברות, נראה הנפקות ונראה רכישות. אני יותר מודאגת מהטווח הארוך".
ענת, מדברים הרבה על סטארט-אפים, אבל אם קצת חופרים בנתונים רוב חברות הסטארט-אפ החדשות לא נרשמות בכלל בישראל אלא בארה"ב. איך את רואה את ההשפעה של זה? יש לכם מנדט לשכנע אותם לחזור?
ענת כץ: "בהחלט רואים הרבה מאוד יזמים ישראלים שעוברים לארה"ב ומקימים חברות אמריקאיות. מה שעוד רואים הוא מעבר של מייסדים של חברות ישראליות שמקימים חברות-בנות בארה"ב. מבחינת התופעה, הראשונה נתפסת על ידינו כבריחת מוחות, ישראל לא מרוויחה מכך מיסים או תעסוקה וזה חבל.
"בתופעה השנייה אנחנו לא מנסים להיאבק. זו צורה של גדילה אורגנית של חברה בשוק המטרה. אם לחברה לא תהיה נוכחות משמעותית בשוק כל כך משמעותי כמו אמריקה, היכולת שלה לעשות את זה בגדול לא תהיה קיימת. אנחנו לא ממליצים על זה, אבל בהחלט עובדים עם החברות האלה ותומכים בהן.
"שר הכלכלה ניר ברקת ביקר אצלנו והפגשנו אותו עם יזמים ישראלים בניו יורק. אני חייבת להגיד שהמסר שהוא עצמו אמר ליזמים היה – קודם כל תצליחו. אנחנו רוצים בהצלחה שלכם. לנו המסר פנימה במשרד היה שאם הם יצליחו – הם ישאירו אופרציה משמעותית בישראל".
