ועידת התחזיות"המס על הבנקים זה ספין של הממשלה, שאבו 2.5 מיליארד שקל מחסכונות הציבור"
ועידת התחזיות
"המס על הבנקים זה ספין של הממשלה, שאבו 2.5 מיליארד שקל מחסכונות הציבור"
את הדברים אמר מנכ"ל בנק הפועלים ידין ענתבי בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. לדבריו: "רוב הבנקים מוחזקים ע"י החוסכים בישראל. מיתגו את זה כאילו לקחו מהבנקים, אבל זה פייק, כי לקחו מהחסכונות"
"המס שהוטל על הבנקים זה אחד הספינים הגדולים של משרד האוצר והממשלה, זה לא מס שהוטל על הבנקים אלא על החסכונות של הציבור", כך אמר מנכ"ל בנק הפועלים ידין ענתבי בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בשיחה עם עורכת כלכליסט גלית חמי, אמר ענתבי כי "בסוף רוב הבנקים הישראלים מוחזקים ע"י החוסכים בישראל, קרנות נאמנות פנסיה ועוד, הם בעלי המניות המרכזיים ברוב הבנקים. נכנסו לחסכונות שלנו ושאבו 2.5 מיליארד שקל, מיתגו את זה כאילו לקחו מהבנקים, אבל זה פייק, כי לקחו מהחסכונות", אמר ענתבי.
ענתבי נשאל מתי הבנקים יתחילו לשלם ריבית על יתרות העו"ש, שעומדות אצל משקי הבית על קרוב לרבע טריליון שקל, ואמר בנושא זה כי מדובר בעצם באחריות של הלקוחות: "גם בעולם לא משלמים ריבית על העו"ש. היום בשתי לחיצות אפשר להעביר כסף מהעו"ש למגוון פיקדונות הצוברים ריבית. אצלנו בבנק הפועלים מעל ל-90% מכספי העו"ש הם בחשבונות עם יתרה של 25 אלף שקל ומעלה. כלומר מדובר בעיקר באנשים עם מודעות פיננסית, ובכל זאת משאירים במודע את הכסף בעו"ש".
איך מגבירים את התחרות? למה אין פה בנקים זרים?
"בנק ישראל עושה הרבה עבודה בהרחבת התחרות. המגמה הזו של מתן רישיונות בנקאיים צריכה להימשך. יש המון גופי פינטק שהמשק הישראלי לא נחשף אליהם עדיין. לא יודע אם נראה פה בנקים מסורתיים זרים בישראל, אבל משרד האוצר ובנק ישראל צריכים לחתור לכך שיהיו עוד גופים שיתחרו בנו".
התקציב שאמור לעבור בקרוב כולל גזירות, לאן התקציב לוקח אותנו, האם אפשר היה לעשות אחרת?
"נקודת המוצא היא שאנחנו בסיטואציה לא קלה עם תקציב ביטחון ענק. המלחמה יקרה וחוזרת לכיס של כולנו, זה כואב ואין ברירה. הממשלה פועלת בצעדים נכונים, אין דרך אחרת עם הסיטואציה שהגענו אליה למלחמה ממושכת בשבע חזיתות.
"הצד הפחות טוב זה איך היא עושה את זה. הממשלה מחמיצה הזדמנות להגדיל את נטל המס. אמנם נעשתה עבודה על רווחים כלואים, אבל היה צריך צעדים כמו מיסוי שכר דירה וקרנות השתלמות. זה לא פופולרי אבל נכון. טעות נוספת של הממשלה, זה עניין הכספים הקואליציוניים. בתקופה כזו אחרי מלחמה ממושכת, הממשלה לא יכולה להרשות לעצמה לקחת מעל 5 מיליארד שקל למטרות שאינן מקדמות צמיחה. הסכום הזה הוא לא רק ה-5-6 מיליארד, אלא דברים שנגזרים מזה. פחות אנשים מצטרפים למעגל העבודה כתוצאה מאותם כספים, והצמיחה נפגעת מכך.
"יש גם את נושא ההשתמטות מצה"ל. זה לא רק נושא חברתי של שיוויון בנטל, אלא זהה גם אירוע כלכלי, השתמטות כזו מקטינה את הסיכוי שאותם אנשים יצטרפו למעגל העבודה, ויש בכך פגיעה בפריון ובצמיחה".
בהינתן המצב הזה מה התחזית שלכם בבנק לשנה הבאה?
"אתמול אישרנו את תוכניות העבודה לשנה הבאה. אנחנו רואים ב-2025 שנה אופטימית עם שיעורי צמיחה סביב 3.5%-4%, זה הסתכלות יותר חיובית, אבל מצד שני אנחנו לא רואים בום כלכלי וחזרה לשגרה. זה גם מתקשר לאחריות הממשלה ומעבר לתקציב של צמיחה, שיכול להביא לחזרה לשגרה".
בנק ישראל מוטרד מהחשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הנדל"ן, ממה נובעת הדאגה הזו ואיך אתם רוצים את המצב בענף?
"ענף הנדל"ן זה ענף מאוד מרכזי במשק, וצרכן אשראי גדול. הוא חטף כמה מכות, העלאת הריבית שעלתה מהר והשפיעה על צרכני האשראי ובראשם הנדל"ן. גם המלחמה השפיעה ביכולת של הקבלנים להביא פועלים. בינתיים למרות זאת ענף הנדל"ן נראה בסדר גמור. הענף נכנס כמו כלל המשק לאירועים האלה מאוד חזק, שכן כמעט כל קבלן שהתחיל לבנות בעשור האחרון הצליח מאוד. הקבלנים והיזמים הגיעו עם עודפים לתקופה הזו, ולכן שורדים טוב. בהסתכלות קדימה, זה גם תלוי בכמה נחזור לצמיחה, וכך לבנק ישראל יהיה יותר קל להוריד את הריבית כמו בעולם ולקבלנים יהיה קל יותר גם כן".
פרסמתם אתמול תוכנית התייעלות, ואמרתם שהיא נעשית כהכנה לעולם החדש, למה הכוונה?
"הבנקים עוברים למודלים דיגיטליים. פעם היינו מגיעים יותר לסניפים, היום מבצעים יותר בדיגיטל. ההתייעלות והשינוי בודל ההפעלה הבנקאי, יש יותר תהליכים אוטומטיים, וזה משפיע גם על כמות העובדים שצריך כדי לנהל את הבנק. רואים זה בצמצום בכמות העובדים, וגם בפרופורציה של עובדי הטכנולוגיה בבנקים שהולך וגדל".
