Tech TLV"נערכנו ליירוט כטב"מים באמצעות כיפת ברזל כבר לפני 5 שנים"
Tech TLV
"נערכנו ליירוט כטב"מים באמצעות כיפת ברזל כבר לפני 5 שנים"
עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, שותף מנהל Ace Capital, אמר בוועידת Tech TLV של כלכליסט ולאומי טק: "את מרבית הכטב"מים מיירטת כיפת ברזל. יש פה הרבה הסברים של גילוי וזיהוי אבל ללא ספק זה פותח מימד חדש בשדה הקרב, שצריך לקחת אותו בפרופורציות"
"המצב האסטרטגי של ישראל השתנה בחצי השנה האחרונה. יהיו לנו אתגרים ביטחוניים וצריך לסדר את סדר העדיפויות והמשאבים, לפרוס את המשאבים לאורך עשור על מנת לייצר וודאות ויציבות שמייעלת את ההתקשרויות הביטחונית, כך אמר עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, שותף מנהל Ace Capital, בשיחה עם סופי שולמן, כלכליסט במסגרת ועידת Tech TLV של כלכליסט ולאומי טק. את הדברים אמר בתשובה לשאלה מדוע צריך תוספות אדירות לתקציב הביטחון כפי שהומלץ על ידי ועדת נגל בה היה חבר.
"כולנו מבינים שתקציב הביטחון משפיע, שהוא פרמטר מוביל, על החיים ועל הכלכלה הישראלית. בדיעבד עשו נכון שהקציבו זמן שהוועדה תגיש את מסקנותיה כך שישפיעו כבר על תקציב 2025. מה שקרה פה בחצי שנה האחרונה למרות שאנחנו כבר מתרגלים לקצב שינויים מטורף הוא שינוי עצום מבחינה אסטרטגית. לפני חצי שנה הצבא לחם בעזה על הקרקע, מה שראינו זה שפגענו קשות בחיזבאללה, בסוריה עכשיו אנחנו בטוחים שלא תחזור להיות מה שהייתה, השמדנו את הצבא הסורי, התחלנו מלחמה ישירה עם איראן פעלנו פעמיים באופן ישיר באיראן, ואנחנו בתקיפות חזרתיות לתימן. הוועדה קבעה את סדר העדיפויות לתקציב הביטחון את הפריסה שלו לאורך עשור, ביחס למדרגה הנמוכה שדרשה מערכת הביטחון התקציב שעליו המליצה הוועדה הוא חצי".
האם אתה חושב שהפרדיגמות הצבאיות השתנו אחרי שראינו שגם כטב"ם פחות או יותר מעלי אקספרס יכול לאיים על חיל האוויר החזק בעולם, איך זה ישנה את המערכת?
"הלחימה שאנחנו מנהלים היא במנעד מאוד רחב של תרחישים והשונות בין עזה ללבנון לתימן ואיראן היא מאוד גדולה. נכון שרואים יותר ויותר את המימד האווירי, מה שצה"ל עשה בעזה זה אירוע מתקדם ביותר של שילוב של כוח יבשתי ואווירי בשילוב מודיעין איכותי וזה בא לידי ביטוי בקצב ההשמדה של האויב. מה שראינו בלבנון זו מערכה אווירית ברובה, שהכריעה צבאית את חיזבאללה ואנחנו רואים כוח אווירי שפועל גם בתימן וגם ומאידך אנחנו רואים את הרחפנים, את טילי השיוט, הכטב"מים. ידענו שזה יגיע, זה מאוד האיץ במלחמת רוסיה אוקראינה. נערכנו, למשל בהתאמה של כיפת ברזל ליירוט כטב"מים, זה משהו שעשינו כבר לפני חמש שנים ואת מרבית הכטב"מים מיירטת כיפת ברזל. יש פה הרבה הסברים של גילוי וזיהוי אבל ללא ספק זה פותח מימד חדש בשדה הקרב, שצריך לקחת אותו בפרופורציות, הנזק הוא לא גבוה, היו כמה אירועים טראגיים במבנים רכים אבל כל עוד המלחמה היא בתווך אורבני, זקוקים לפצצות כבדות, לעוצמת אש כבדה. המימד האווירי והשילוב שלו בין אם זה כטב"מים חכמים או כוח אווירי, כל הצבאות בעולם עוסקים בנושא של לחימה רב מימדית".
הנושא הוא דיפנס טק? זה הדבר העיקרי או שיש עוד דברים?
"יש מתיחות באיזורים רבים בעולם, לא רק כאן במזה"ת, שגורמת לממשלות להעלות את תקציבי הביטחון. יותר תקציב הולך לביטחון ולתעשיות הביטחוניות. אנחנו גאים גם בתעשיות הביטחוניות שהיא חלק מהחוסן הלאומי שלנו. אבל גם תהליך של רצון להאיץ את הפיתוח להביא יותר מהר טכנולוגיה לשדה הקרב ולעיתים לתעשייה מסורתית זה לוקח יותר זמן. בעניין הזה ישראל היא דוגמא טובה, כי אנחנו במעגל די קצר בין הצורך המבצעי למענה המבצעי, המערכת האמריקאית הרבה יותר כבדה ומסורבלת. הממשלות, משרדי ההגנה, משרדי ביטחון וצבאות מתחילים לשלב סטארט-אפים בפיתוח של הביטחון. רואים את זה בארץ בפעילות של מפא"ת של משרד הביטחון".
האם זה יכול להחזיק לאורך זמן?
"משתלבים פה כמה וקטורים, גם הצורך ביותר ביטחון גם הצורך לעשות את זה יותר מהר ויותר בזול וגם ההבנה של משקיעים שחייבים להשקיע בשוק המקומי, הגו טו מרקט משתנה. יש יותר לקוחות ויש כמה מרכיבים במשוואה שלדעתי הדיפנס הוא לא הייטק. ראשית חברות טובות שמראות עלייה במכירות לצה"ל בגלל המלחמה, אנחנו צריכים לראות חברות שמצליחות לצאת ולמכור בעולם אחרת יש פה את ההייפ של 2024 ואנחנו חושבים ששההייפ העולמי יימשך עוד שנים ארוכות, ישקיעו יותר בביטחון והתעשייה תלך ותתפתח. אבל התעשייה הזו מצריכה מקצוענות, להשקיע בדיפנס מצריך ידע ומקצוענות ומי שלא יידע להבין את התהליכים, הצורך המבצעי של שדה הקרב, איך מטפחים מוצר מבצעי, עושים גו טו מרקט מול ממשלות".
יש מספיק סטארטאפים שמחזיקים טכנולוגיה מעניינת?
"זו הייתה הדילמה שלנו, כשיצאנו לדרך חשבנו להתמקד בספייס, כל הנושא של החלל והאוויר ילווה אותנו לכל תחומי החיים כמעט. ראינו שאין מספיק חברות ספייס בעיקר בדגש על הצד האזרחי ולכן אנחנו היום מסתכלים על תעופה וחלל, ראינו כבר מעל 100 חברות בחמישה חודשים האחרונים ורוצים להשפיע ליזום על אירוספייס ודיפנס יש לאנשים בארץ המון מה להביא, גם בתחום הטכנולוגי וגם ביידע המבצעי, מרביתנו משרתים, מבינים מה צריך, רוצים לעודד אקוסיסטם לצד החברות הגדולות שפועלות".
זה יכול להיות גדול כמו סייבר?
"זה יכול לגדול אבל יש פה מאפיינים שונים בכל מה שקשור לשימושים בסייבר ואירוספייס אבל הייתי רוצה לראות את המדינה יותר מעודדת את ההתפתחות הטכנולוגית בחלל אנחנו מתקדמים בחלל בצד הביטחוני לא מספיק מתקדמים בחלל ביישומים האזרחיים, אם לא נעשה יותר ישיגו אותנו".
