עסקים - הדור הבא"התקופה הכי קשה בעסק הייתה דווקא שנה לתוך המלחמה"
עסקים - הדור הבא
"התקופה הכי קשה בעסק הייתה דווקא שנה לתוך המלחמה"
בפאנל בכנס "עסקים - הדור הבא" של כלכליסט בשיתוף ישראכרט, אמרה נעמי הימיין רייש, מ"מ מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שקצב ההתאוששות במגזר העסקי הוא פלא; שי תירם, בעל בר שביצע יותר מ-200 ימי מילואים: "בתחילת המלחמה קיבלתי סיוע, אבל לאורך כל שנת 2024 זה לא קרה, ואני במאבקים מתמשכים. זה כמו לצאת לעוד לחימה"
"המגזר העסקי גילה עוצמות מדהימות במהלך המלחמה. מפעלים המשיכו לעבוד תחת אש, ועובדים רבים המשיכו להגיע בתנאים קשים. קצב ההתאוששות שלהם הוא פלא", כך אמרה נעמי היימין רייש, ממלאת מקום מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בכנס "עסקים - הדור הבא" של כלכליסט בשיתוף ישראכרט שנערך הבוקר (ב') במרכז יצחק רבין בתל אביב.
היימין רייש אמרה את הדברים בפאנל שהתקיים במסגרת הכנס ונערך בהנחיית אורנה יפת מכלכליסט. פרט אליה, השתתפו בפאנל גם מייסדת יוזמת "מחבקים מילואימניקים" אפרת דאום וסיון לדר שמתנדבת יחד איתה; שי תירם, מילואימניק שגויס ליותר מ-200 ימי מילואים ובעלי הבר השכונתי שולי לוצי; וסיון פריאנטה, תושבת שדרות שנכנסה לנהל את עסק השילוט של בעלה קובי לאחר שנרצח בשבעה באוקטובר.
עסקים קטנים מתמודדים בשנה האחרונה עם לא מעט קשיים. שי, אתה הבעלים של בר שכונתי ונקראת למילואים בפעם השלישית. היתה התלבטות האם לעשות עוד פעם מילואים או להישאר לנהל את העסק?
שי תירם: "היתה אפס התלבטות מצידי. אני חי את המציאות לצד המילואים. הייתי בעזה, מטולה ורפיח. עשיתי בסך הכל יותר מ-200 ימי מילואים, ואני עם הפנים קדימה לעוד סבב השנה. בהתחלה לא היה אכפת לי מהעסק, הלכתי All In, והיום למדתי לשלב את המילואים ביחד עם הפעלת העסק".
איך אתה מצליח לנהל את העסק מרחוק?
שי תירם: "זה השתנה והתפתח במהלך הזמן. בהתחלה לא היה לי קשר לעולם החיצון, והעסק עבד על אש קטנה. ניהלתי את הדברים מתוך הרצועה בטלפון אדום דרך אחותי".
היתה ירידה בהכנסות בשנה האחרונה?
שי תירם: "היתה ירידה משמעותית. כל ענף המסעדנות והברים ספג ירידה של 35%-40% בשנה האחרונה. אבל באופן מפתיע – התקופה הכי קשה שחווינו התרחשה דווקא שנה לתוך המלחמה. קיבלנו חתיכת כאפה".
קיבלת סיוע מהמדינה?
שי תירם: "בהתחלה כן, עם פרוץ המלחמה היתה פעימה ראשונית שהיתה חיונית, אבל לצערי לאורך כל שנת 2024 לא קיבלתי סיוע ואני במאבקים מתמשכים. זה כמו עוד לחימה. אני לא מוותר ומפעיל את כל הקשרים שיש לי".
סיון, את תושבת שדרות ולאחר שאיבדת את בעלך בשבעה באוקטובר החלטת להמשיך את העסקים שלו בתחום הפרסום ובתחום הנדל"ן במקביל להיותך אדריכלית ואמא לארבעה ילדים. איך קיבלת את ההחלטה להמשיך את העסקים שלו?
סיון פריאנטה: ביום שהודיעו לי שבעלי קובי נרצח, ידעתי שאני מוותרת על עצמי וחיה בשבילו, והדרך הכי טובה להנציח אותו תהיה דרך העסקים. תמיד אני אומרת שלהנציח זה להשאיר בן אדם מת חי וזה מה שהחלטתי לעשות. אמרתי שאני לא מוותרת ומנסה להרחיב את העסק שלו. ככה אני מנציחה אותו".
אפרת, אתן הקמתם את מיזם מחבקים מילואימניקים. זה אתר שבו את מפרסמת עסקים של אנשי מילואים ומנסה למצוא פתרונות לבעיות שלהם. ברמה אישית ויתרת על קריירה בהייטק לטובת העשייה הזאת. למה החלטת לעמוד במקום הזה?
אפרת דאום: "נכנסנו לעניין של לסייע לעסקים ובאתר שלנו יש למעלה מ-3,500 עסקים וכל יום מצטרפים עוד. ההבנה היתה שהאירוע הזה עוד לא נגמר. האירוע של מילואימניקים הולך להיות פה הרבה שנים קדימה, והמדינה רק מתחילה להיערך לזה, לאיך פותרים את נושא העסקים של המילואיניקים. כרגע מדברים על שנתיים קדימה, ונראה שזה יהיה יותר. זה משהו שלא היה קיים. לא היתה היערכות איך לסייע לעסק שבעליו נמצא יותר מ-70 יום במילואים. לשם אנחנו נכנסנו, וסייענו מיד בלי בירוקרטיה".
מה הבעיות שאת שומעת ממילואימניקים?
אפרת דאום: "לפעמים כל העסק זה הבנאדם עצמו, וכשהוא לא נמצא – זה לא אותו דבר. הבעיה המרכזית היא הישרדות, ויש הרבה בעיות של בירוקרטיות, תשלום שכר דירה של עסק סגור, מיצוי זכויות מול המדינה, ולמשל סיוע במילוי טפסים לבעל עסק שנמצא בעזה ולא פנוי לעסוק בכך".
סיון, את מתנדבת בחמ"ל של אפרת. איך מנהלים את המערך הזה?
סיון לדר: "כשחנוך (חנוך דאום, בעלה של אפרת – ח"ג) מעלה פוסט אנחנו מקבלות מאות פניות תוך דקות. אנשים מאוד בנכונות לעזור ומאוד רוצים לעזור. זה עובד".
נעמי, את שומעת את הבעיות של בעלי עסקים. יש לכם איזושהי אינדיקציה על כמה עסקים נסגרו מתחילת המלחמה?
נעמי היימין רייש: "אין עדיין נתונים רשמיים. עשינו סקר במהלך 2024 לגבי כוונות סגירה של עסקים ו-24% מהמשיבים אמרו שהם מתכננים לסגור את העסק שלהם – נתון שהוא באופן מפתיע נמוך משנים עברו, אבל אין עוד נתונים רשמיים".
בדקתם איזה אחוז מהעסקים שקיבלו מענק בקורונה שרדו?
נעמי היימין רייש: "שאלנו כמה עסקים שקיבלו מרשות המסים מענקים בקורונה ויותר מ-30% מהמשיבים אמרו לנו שבזכות המענק הם הצליחו לשרוד. מתוך שאר המשיבים, מעל ל-30% אמרו לנו שזה לא ממש עזר להם כי הם הסתדרו גם ככה, והשאר היו במצב קשה וזה לא עזר להם בכלל".
חוץ מסיוע כספי, איך אפשר לעזור לעסקים האלה מבחינת אשראי מהבנקים וחסמים רגולטורים?
נעמי היימין רייש: "יש כמה ערוצים שבהם אנחנו מלווים עסקים. בין היתר, אנחנו מספקים להם הדרכות וייעוץ פרטני. פעמים רבות עסקים זעירים הם מומחים בידע שלהם, אבל יש היבטים נוספים שצריך לטפל בהם, ושם אנחנו נותנים סיוע. הגברנו את זה משמעותית סביב המלחמה. בתחילת המלחמה נתנו ייעוץ חירום ואחר כך ייעוץ מורחב.
"בדרום יש לנו תוכנית יחד עם תקומה לליווי משמעותי של העסקים ונתחיל את זה גם בצפון עם החזרה של העסקים. בתחום האשראי הכלי הכי חזק זה קרן ההלוואות בערבות מדינה. בתחילת המלחמה יצא מסלול עם הרבה הקלות".
יש בעלי עסקים שמרימים ידיים מראש בגלל הקושי לקבל את הסיוע הכספי מהמדינה?
נעמי היימין רייש: "הלוואות לא כולם צריכים. לא כל שירות מתאים לכל אחד. אנחנו עובדים על לצמצם את הבירוקרטיה ולפשט אותה. בכל הנושא של ייעוץ מאיתנו - תוך כמה ימים מקבלים את הסיוע ויוצאים לדרך. אני מציעה לנסות את הכלים שלנו".
סיון, אתם בעסק של שלטי פרסום בשדרות. את מרגישה שבמהלך המלחמה יש יותר עסקים שבאים לפרסם באזור הדרום או שיש איזשהו קושי לגייס מפרסמים?
סיון פריאנטה: "הפרסום נעצר איפשהו באזור אשדוד. באזור הדרום אנחנו לא מקבלים את אותן הזדמנויות כמו שבתל אביב והמרכז מקבלים.
"המפרסמים הגדולים לא מפרסמים אצלנו. כנראה אנחנו לא מספיק נוכחים וקיימים כדי שיפרסמו אצלנו. אחרי המלחמה הרבה אנשי פרסום אולי חשבו שאולי נהיה מדינה שווה, אבל אנחנו לא שווים ואנחנו לא חלק. יש פרסום מטורף של אל על לאנשי המילואים, אבל הם נמצאים באזור שלנו. בסוף מי שרואים את זה זה המנכ"לים ומנהלי השיווק.
"לקובי בעלי תמיד היה רצון לשנות את זה. צריך שיהיה פה שוויון ובמקום להגדיל את הפער צריך לצמצם אותו. זה איזשהו קושי שהוא יותר עמוק. אנחנו בדרום הצרכנים הגדולים והפחות חכמים. סל הקניות שלנו הרבה יותר גדול מבמרכז, אבל זה לא מעניין את המפרסמים הגדולים".
אתם מרגישים אולי שקרה משהו טוב בעקבות המלחמה לעסק לניהול ברמה האישית?
שי תירם: "יש גם חצי כוס מלאה. אני מנהל את העסק עם שלט רחוק והוא אולי נפגע מחוסר הנוכחות שלי, אבל גם גיליתי שיטות יותר יעילות לנהל את העסק והיום כשאני חוזר הביתה יש לי את היכולת להיות קצת יותר אופליין מבעבר".
אפרת, את רואה אור בקצה המנהרה?
אפרת דאום: "הלוואי. אנחנו רואים התגייסות והתנדבות, ולא מפסיקים לראות את זה מתחילת המלחמה. אנחנו רואים אלפי כניסות בכל יום לאתר ומקבלים פניות מאנשים שרוצים לתרום. נתקלים בזה כל יום".
