ועידת התחזיות"סביר שנגיע למחסור בחשמל, ובלי חשמל נראה את קטר ההייטק נעצר בחריקת בלמים"
ועידת התחזיות
"סביר שנגיע למחסור בחשמל, ובלי חשמל נראה את קטר ההייטק נעצר בחריקת בלמים"
כך לדברי ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, שדיבר בוועידת התחזיות 2025. עמית לנג, מנכ"ל מקורות: "תמיד טוב להתכונן לגרוע מכל". ליאור מנצר, מנהל מימון פרויקטים בבנק הפועלים: "בגלל המלחמה והמצב הגיאו-פוליטי בישראל ספקים וקבלנים נמנעים מלבוא לישראל"
בפאנל בנושא תשתיות בוועידת התחזיות 2025 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס שאותו הנחה יובל שדה מכלכליסט, השתתפו שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד, עמית לנג, מנכ"ל מקורות, ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים וסינדיקציה, בנק הפועלים, אורנה רביב, סגנית בכירה לר' אגף הנדסה ובינוי, משרד הביטחון.
אמנם המילה תשתיות מרגישה כמו מילה נרדפת ליציבות, אבל השנה האחרונה הוכיחה שזה לא חייב להיות ככה. מלחמה, מחסור בפועלים, קשיים בייבוא, חברות זרות שבורחות ורגולציה שנויה במחלוקת – כל אלו הכו השנה את תשתיות ישראל. האם אנחנו נמצאים בנקודת מפנה? בשביל זה אתם פה.
מה האתגרים שהמלחמה הציבה בכל הקשור למימון פרויקטי תשתית?
ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים וסינדיקציה בבנק הפועלים: "האתגרים רבים. אתחיל ואומר שבנק הפועלים מוביל את תחום התשתיות כבר 30 שנה. מימון פרטי הוא לאין ערוך שונה מציבורי.
הגענו בקו הירוק לסגירה פיננסית לפני המלחמה. באוקטובר הכל היה מוכן לסגירה פיננסית. אחרי ה-7 באוקטובר קיבלנו טלפונים מ-5-6 בנקים זרים שהם לא ישתתפו במימון. היום זה מעבר לזה. בגלל המלחמה והמצב הגיאו-פוליטי בישראל ספקים וקבלנים נמנעים מלבוא לישראל. חברות בינלאומיות מטילות מגבלות על העובדים.
אנחנו מדברים פה על אתגרים בתשתיות במלחמה – נראה לי שאתם הגוף שהיה צריך להתמודד אם המקרים הכי מורכבים שיש. עבודה בעוטף מיד אחרי ה-7 באוקטובר, הקמת תשתיות בשטח אויב. תוכלי לספר קצת על מה שעשיתם?
אורנה רביב, סגנית בכירה לר' אגף הנדסה ובינוי, משרד הביטחון: אנחנו כוח משמעותי במדינה וכוח ביצועי מאוד חזק. לכן כשמתבצעות טראומה כמו ב-7 באוקטובר אנחנו נרתמים גם לחברה הישראלית. היקפי הפעילות שלנו הם 40 מיליארד שקל, כסף שמוזרם למשק. כשאנחנו מרושתים כל כך חזק אנחנו יכולים לגייס את כל היכולות לשיקום וטיפול בטראומה. טיפלנו בארגון מחדש והיינו צמודים גם לכוחות הלחימה ולכל הצרכים שלהם.
אמנם המלחמה עוד לא לגמרי הסתיימה, אבל היו לנו מים וחשמל כל התקופה הזו למרות כל מיני תרחישי בלהות. התרחישים היו מוגזמים או שהיה לנו מזל?
עמית לנג, מנכ"ל מקורות: "תמיד טוב להתכונן לגרוע מכל. ה-DNA של מקורות הוא להיערך למשברי קיצון, גם למשברים אקלימיים. לכן גם הצלחנו להמשיך לספק מים בצורה סדירה. צריך לציין גם את עובדי מקורות שהלכו וטיפלו לאורך המלחמה בתקלות. יש גם את הטכנולוגיות החדשות שאנחנו מכניסים שמאפשרות טיפול מרחוק בחלק מהמקרים".
גם אם נשים את תרחיש העלטה של המלחמה בצד, יש לא מעט תחזיות שמדברות על כך שהביקוש לחשמל צפוי לעלות בחדות, אולי יותר מהר מהעלייה בהיצע. יש אפשרות שנגיע למציאות של מחסור בחשמל?
ניב סבר, משנה למנכ"ל, אדלטק: "אני חושב שזו לא רק אפשרות, אלא אפשרות סבירה במידה רבה. הצריכה הממוצעת (של חשמל, ע.א.מ) צומחת ב-3% בשנה. אנחנו מקווים שאחרי המלחמה נראה שיקום של המשק – כלומר צריכה נוספת. רואים את הרכבים החשמליים וה-AI. בלי חשמל נראה את הייטק, הקטר של המשק, נעצר בחריקת בלמים. בשנים הקרובות תהיה עלייה של 10%-15% בביקוש לחשמל. במצב כזה נראה שהשבתה של יחידת חשמל אחת או שתיים גדולות תוביל להפסקות חשמל"
אם לא הספיקו לנו הצרות של המלחמה אז בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים תזכורת מהקורונה בדמות חזרתו של הפקק בנמלים וניסיון של הממשלה לפתור את זה. במסגרת ההסדרה נמל אשדוד אמור לקבל כל מיני נכסים כמו ממגורת התבואה ורציף נוסף ואני שואל למה? למה לתת לחברה ממשלתית שלא חסרה ביקורת על היעילות שלה עוד נכסים?
שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד: "סך הקיבולת בנמלים היא 6 מיליון TEU, המדינה צורכת 3.5 מיליון בלבד. נמל אשדוד, כנמל ממשלתי נותן מענה למדינה בשעות חירום. אנחנו נותנים שירותים לחיל הים ולחילות אחרים. לכן אין חיה כזאת פקק – יש עודף קיבולת.
ההמתנה היחידה שיש היא למטען כללי בלבד. מוצרי גרעינים למשל אין המתנה. אונייה תחכה בחוץ מכיוון שאותו יבואן לא הצליח לדאוג למספיק משאיות שישנעו את הסחורות החוצה מהנמל. אם תשווה את מרחב אשדוד שבו יש שני נמלים למרחב חיפה תראה שרוב האוניות מחכות בחיפה. התור התפעולי נקבע על ידי רספ"ן – הרגולטור שמנהל את התור הזה."
גם המערכת הביטחונית לא בהכרח נחשבת למופת של יעילות כלכלית. אנחנו מדברים היום על תוספת של עשרות מיליארדים למשרד הביטחון בשנים הקרובות, וגם התשתיות יקבלו לא מעט. על מה זה יוצא? והאם יש כאן גם אלמנטים של התייעלות ויצירת הכנסות?
אורנה רביב: "האגף שלנו שקול למשרד ממשלתי ממוצע+ מבחינת היקפי הפעילות ונמדד מדי שנה בהיבטי התייעלות. אנחנו נדרשים בכל שנה להוכיח התייעלות וחיסכון. אנחנו מגיעים לזה באמצעות יצירת מקומות עבודה וחוזים מול ספקים. הפרויקטים שהאגף מוביל מניעים את הכלכלה. האגף גם אטרקטיבי לספקים מכיוון שמוסר התשלומים שלו מאוד גבוה".
אם כבר מדברים על המדינה והתייעלות – בחודשים האחרונים אתה מקדם מהלך של הנפקה של מניות נמל אשדוד. למה לקדם הנפקה ולא הפרטה כפי שמופיע בקווי היסוד של הממשלה? ההנפקה לא תוביל לאותה רמה של התייעלות.
שאול שניידר: אני חולק עליך. ה-7 באוקטובר לימד אותנו שצריך גם נמל ממשלתי. העניין השני הוא שיש 5 נמלים פרטיים, ובכל זאת נמל אשדוד שומר על נתחי השוק שלו, עם עשרות אחוזים בייבוא כלי רכב וסחורות. העניין עם ההנפקה הפרטית נועד לקדם את התשתיות בנמל.
הכל מתייקר. גם המים. אמנם אתה לא שולט בתעריף, אבל ההשקעות שאתה עושה היום כן ישפיעו על המחיר וההיצע העתידי. אתם מצליחים להשקיע מספיק בתשתיות מים בישראל?
עמית לנג: "מקורות היא בסף הכל 20% מתעריף המים בישראל. הדבר השני הוא שהמלחמה האטה אותנו. היינו בשאיפה להגיע להשקעות של 1.5 מיליארד שקל בהשקעות, ובסוף הגענו השנה ל-1.3 מיליארד שקל. השנה אנחנו שואפים להגיע ל-1.5 מיליארד שקל.
מקורות חזקה פיננסית ואולי החברה הטובה בעולם בתחום הפעילות שלה, אני צופה שהשנה נגיע ל-1.5 מיליארד ובשנים הקרובות גם ל-2 מיליארד שקל.
מתעריף המים לתעריף החשמל. זה לא סוד שיש ביקורת בשוק האנרגיה על המהלכים של רשות החשמל. האם המהלכים האחרונים של הרגולטור, כמו השימוע על התעריף, מחזקים את התעשייה הישראלית?
ניב סבר: "בדיוק ההפך. כל הצעדים שאנחנו רואים שהרגולטורים עושים – צריך לעשות הפוך. זה תחום שדורש יציבות, ביטחון וחשיבה לטווח ארוך. אך הרגולציה לא מקדמת שוק מפותח אלא מקדמת שוק בינקותו.
כך למשל אנחנו מחזיקים במניות מיעוט בדוראד שמיועדת להרחבה, אך תחת הרגולציה הנוכחית שמונעת מיצרן לפעול ביעילות, אנחנו לא מוכנים להרחבה. לכן תחנה כמו דוראד 2 לא תקום בשנים הקרובות.
אמנם אתה מייצג פה בנק אבל גם אתם שחקן משמעותי בתחום התשתיות והאנרגיה בפרט. אתה חושב שהמדינה מבינה מה היא עושה? יש פה מדיניות קוהרנטית?
ליאור מנצר: ודאי שכן. המדינה מבינה מה שהיא עושה ותפקידה לנהל את זה. מצד שני דברים נעשים לפעמים ללא תכנון לטווח ארוך ולחשיבה לטווח ארוך. ראינו את זה בשימוע של הגבלת המחירים. אני מסכים, ראינו איזשהו פרץ, אבל המטוטלת הלכה רחוק מדי לכיוון אחד.
ככל שיהיה צבר פרויקטים יותר גדול משקיעים זרים יבואו ויכנסו לשוק, הם לא יבואו לפרויקט אחד פעם בחמש שנים. ראינו את זה עם חברת CAF למשל, שהחברה סובלת מביקורת רבה במדריד.
אני אשאל שאלה רוחבית, וכל אחד מוזמן למשוך את זה לכיוון שלו. מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי שיהיו פה תשתיות מתפקדות גם עוד עשר או עשרים שנה קדימה?
מנצר: המדינה מפגרת מאחורי ה-OECD. צריך לעשות יותר, לנג: לשפר את הליכי התכנון, סבר: תשתיות תלויות ביציבות
שניידר: קבלת החלטות מהירות, רביב: הסרת חסמים.
