גם מתכנת אלמוני מחדרה יכול לגייס מיליונים בלי שום פיקוח

2017 היא שנת הפריצה הגדולה של הנפקת המטבעות הווירטואליים (ICO) בעולם, והמהפכה הזאת הגיעה עד לישראל, או ליתר דיוק אל ליאור יפה, מתכת ג'אווה מחדרה.

עידן הביט - כתבות נוספות בפרויקט:

מבלוקצ'יין ועד לקריפוטגרפיה: מגריך מושגים למשתמש המתחיל בביטקוין

"בתוך שנה בועת המטבעות הווירטואליים תתפוצץ"

הנפקות מטבע וירטואלי: עתיד הכלכלה או הונאה

אלנבי.קום: מתעשרי ביטקוין הישראלים לא רוצים להיחשף

קנת' רוגוף: הביטקוין לא שווה כלום בלי האנונימיות

יפה הקים השנה את חברת Jelurida (ג'לורידה) באמצעות הנפקת מטבע וירטואלי בשם Ignis (איגניס). החברה מפתחת כלים לשיפור טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המהווה את הבסיס לכלל המטבעות הווירטואליים. עד כה גייסו יפה ושותפיו 7-8 מיליון יורו מתוך סכום מקסימלי של 50 מיליון יורו.

ליאור יפה: "אתה חושב שבנקור ידעו שהם יגייסו 153 מיליון דולר? הם חשבו שזה יהיה בין 15 אלף למיליון" צילום: אלעד גרשגורן

בשונה מהנפקה מניות בבורסות, הרגולציה סביב ICO היא מזערית עד לא קיימת וגם התהליך עצמו פשוט וקל יחסית. הקלות הזאת הציתה, מצד אחד, את דמיונם של עשרות יזמים שלא מעוניינים או יכולים להיכנס לנבכי עולם ההון סיכון ומצד שני, של מאות אלפי משקיעים שמעוניינים לקחת חלק בעולם הסטארט־אפים אך אין בידיהם סכומי העתק הנדרשים כדי להשקיע בו דרך האפיקים המסורתיים.

אחד מאותם יזמים הוא יפה, מתכנת ג'אווה עם ותק של יותר מ־20 שנה, שקיבל השראה מגיוסים מוצלחים כמו זה של חברת בנקור הישראלית, שגייסה 153 מיליון דולר באמצעות ICO ביוני האחרון.

"כלכליסט" נפגש עם יפה כדי להבין כיצד מתכנת אלמוני מחדרה מצליח לגייס בכוחות עצמו סכומים שכל סטארטאפיסט חולם עליהם. לדברי יפה, כשהוא ושותפיו החליטו לצאת להנפקה לפני כשנה, הם הציבו לעצמם יעד של 3 מיליון יורו. "אז זה נשמע לנו כמו סכום דמיוני, עכשיו זה נראה צנוע מאוד", אמר.

איך נולד הרעיון לג'לורידה?

"ב־2014 נכנסתי לתחום המטבעות הווירטואליים. למדתי אותו כמפתח ג'אווה, רציתי לראות איך אני מנצל את הידע שלי ולא סתם סוחר בשטויות שאיני מבין בהן. נתקלתי בפרויקט בקוד פתוח שנקרא NXT, שמייצר בלוקצ'יין שכתוב בג'אווה. זאת היתה טכנולוגיה נהדרת עם חזון מדהים אבל עם אפס שיווק ומודעות למיתוג.

"ככה זה התנהל עד לתחילת 2017, אז ראינו שארגונים גדולים וממשלות מתחילים לקחת ברצינות את הבלוקצ'יין ושיש עוד הרבה יישומים לטכנולוגיה הזאת. אז החלטנו להקים את החברה. רצינו לגייס כסף באופן מסורתי, אבל מהר מאוד הבנו שאף אחד לא ישקיע בשלושה מפתחים בלי שום ידע עסקי. אף אחד לא לקח אותנו ברצינות, אפילו קראו לנו היפים".

למה בכלל לגייס כסף?

"אנחנו רוצים לפתח את הדור הבא של הבלוקצ'יין, שיפתור כמה בעיות שיש בעולם הזה. זאת מטרת הגיוס העיקרית. בהתחלה מימנו את החברה מכיסנו, אבל הבנו מהר מאוד שאי אפשר לעבוד ללא תמורה לאורך זמן. מגיע שלב שבו צריך לממן את העבודה שלנו כדי שנוכל לקדם את הטכנולוגיה.

"ראינו גם שכל מי שמספר איזה קשקוש על בלוקצ'יין מצליח לגייס מאות מיליוני דולרים, בזמן שלנו יש טכנולוגיה אמיתית שהושקעו בה עשרות שנות עבודה במצטבר ואף אחד לא מסתכל עלינו ברצינות. מטרה נוספת היתה להשקיע בשיווק טוב. אם אתה לא מספר על המטבע, אז הוא לא קיים. הדברים האלה דורשים מימון והמון.

"כשחשבנו על האפשרות של ICO, הבנו שרוב הדרכים שיש כיום פחות או יותר שורצות האקרים שרק מחפשים את הפרצות. העולם הזה הוא גן עדן להאקרים, הכל אנונימי ועוד לא מוגן כמו שצריך. חיפשנו חלופה שתהיה יותר בטוחה והבנו שהדרך הטובה ביותר היא לקחת את הטכנולוגיה שלנו ולהנפיק עליה מטבע חדש".

עם אילו אתגרים מתמודד מי שיוצא ל־ICO?

"צריך להשקיע הרבה במבנה. אם אתה נותן המון מטבעות במחיר אחיד, אין סיבה להיכנס ראשונים. צריך להתחיל במחיר נמוך ולעלות עם כל סבב. לא פרסמנו את הסבב הראשון ועדיין מה שקרה שם היה מדהים. פחדנו שאיזה לווייתן - מישהו בעל אמצעים שמשתלט על הנפקות - יקנה את הכל.

"בגלל זה הוצאנו מטבעות בכמה סבבים, כל פעם קצת. בפעם הראשונה הוצאנו 5 מיליון איגניס מול 2 מיליון מהמטבע הווירטואלי NXT, שזה בערך 200 אלף דולר. בתוך דקה איזה חוכמולוג קנה הכל. אבל נערכנו לזה מראש ושחררנו עוד סבב".

אפשר לתכנן מראש את התוצאות של ה־ICO?

"יש כל כך הרבה אי־ודאות. אתה חושב שבנקור ידעו שיגייסו 153 מיליון דולר? הם חשבו שזה יהיה בין 15 אלף דולר למיליון. יש המון אי־ודאות, כמו למשל במקרים של לווייתנים כאלה. אם אחד קונה את כל הסבב, אתה נשאר עם אלפי אנשים כועסים שרצו לקנות ועכשיו חושבים שזו רמאות. אני אתן לך עוד דוגמה: בתחילת ספטמבר הסינים הטילו חרם על גיוס ב־ICO. הייתי בסין בדיוק כאשר זה קרה והביטקוין ירד מרמה של כמעט 5,000 דולר לסביבות ה־3,000 דולר. גם המטבע שלנו נשחט. עכשיו זה כבר התאושש, אבל צריך עצבים מברזל בשביל זה".

מה צריך לדעת בשביל לצאת ל־ICO?

"יש לזה שני צדדים. יש הצד הטכני ויש הצד העסקי - מי הישות שמגייסת את הכסף, כדי שתוכל לרשום את זה כהשקעה ולא לשלם מס של 50%. הסתכלנו מה אחרים עשו והלכנו פחות או יותר בדרך שלהם. בסופו של דבר, הגענו לקבוצה שוויצרית שיודעת להוביל את התהליך, שלצערי לא ניתן לעשות בישראל. הם מטפלים בזה ברמת החוק והמס. מי שינסה לטפל בזה מאפס בלי עזרתם לא ייצא מזה".

איזה יתרון ICO מציע למשקיעים?

"ICO לא מאפשר לתת מניות בחברה כי זה עובר על חוקי ני"ע, אבל זאת כן השקעה נהדרת. זה נותן דריסת רגל למשקיעים קטנים בעולם הסטארט־אפ, גם אם יש להם רק 100 דולר. הם לא מקבלים מניות אבל כן משתתפים בהצלחה.

"בתחילת השנה הייתי מאמין לך אם היית אומר שאף אחד לא ירצה את המטבע שלנו, אבל עכשיו יש לנו עשרות אלפי משקיעים ומסחר בהיקף של 10 מיליון דולר ביום. זה ברמה של מניה רצינית בבורסה בתל אביב או מניה קטנה בנאסד"ק".