בדיקה
רפורמת הסיעוד יצרה תמריץ כלכלי, ומספר הסיעודיים זינק ב־70%
הרפורמה מ־2018 אפשרה לקבל גמלת סיעוד בכסף במקום טיפולים או שירותים מביטוח לאומי. התשלום הכספי היווה תמריץ לתבוע הכרה כסיעודיים, ומספר המוכרים ככאלה בעלייה מטאורית. חלק הולך וגדל מההוצאה של ביטוח לאומי על סיעוד נעשה כיום כתשלום כספי ולא במתן שירותים, אך למדינה אין אפשרות לדעת האם הכסף אכן מנותב לסיוע לסיעודיים. במקביל התרחב משמעותית פוטנציאל הרווח של החברות למיצוי זכויות
בחודש שעבר איגוד חברות הסיעוד עתר לבג"ץ נגד ביטוח לאומי, בטענה שהוא מספק קצבת סיעוד בכסף במקום בשירותי סיעוד, וזאת בניגוד להוראות החוק (ראו הרחבה בהמשך). העתירה מתמקדת אומנם בפרשנות ספציפית של "היעדר שירותים זמינים" - אחד הקריטריונים שמאפשרים לביטוח לאומי לשלם קצבת סיעוד בכסף - אך שמה זרקור על מגמה רחבה בהרבה. בשנים האחרונות, מאז רפורמת הסיעוד בביטוח לאומי ב־2018, חלק הולך וגדל מההוצאה של ביטוח לאומי על סיעוד נעשה כתשלום כספי במקום אספקת שירותי סיעוד.
התשובה לשאלה מה יעיל יותר - לשלם למבוטח כסף או לספק לו שירותים - היא מורכבת, וקיים בה גם היבט אידיאולוגי הנוגע לחופש הבחירה של אדם. אך בעוד התשובה לכך היא מורכבת, הקונצנזוס המקצועי הוא שרפורמת הסיעוד ב־2018 יצרה תמריץ כלכלי להפוך לסיעודי, וכך היוותה גורם מרכזי בעלייה המטאורית במספר הסיעודיים בישראל שזינק בכ־70% בארבע השנים האחרונות, וב־118% מאז 2012, ושהביאה את ביטוחי הסיעוד הפרטיים אל סף קריסה.
גמישות בקבלת שירותים
ביטוח לאומי מעניק קצבת סיעוד לגמלאים שהפכו לסיעודיים, כתלות במבחן הכנסה ובמצבם המשפחתי. עד 2018 רוב הקצבאות ניתנו "בעין" ולא בכסף - כלומר כשעות טיפול, או שירותים נוספים כגון לחצני מצוקה, ביקור במרכזי יום, אספקת מוצרי ספיגה ועוד. ביטוח לאומי משלם לחברות סיעוד, שאחראיות על שליחת מטפלים. עד 2018 האפשרות היחידה לקבל קצבה בכסף ולא בשעות טיפול היתה במקרים שבהם נקבע שאין שירותי סיעוד זמינים במקום מגוריו של החולה הסיעודי, או בעת העסקה עצמאית של מטפל צמוד (לפחות 12 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע).
ב־2018 הנהיג משרד האוצר רפורמה משמעותית בביטוח הסיעודי של ביטוח לאומי: הרפורמה הרחיבה את רמות הזכאות לקצבת סיעוד מ־3 רמות ל־6 רמות במטרה להגביר את הסיוע לסיעודיים ברמות הקשות ביותר, וכן הקלה את הבירוקרטיה בהליכי אישור התביעה. ככל שרמת הסיעוד גבוהה יותר, כך גמלת הסיעוד שביטוח לאומי מספק גבוהה יותר.
לצד זאת, הרפורמה הרחיבה משמעותית את האפשרות להמיר את שעות הטיפול בכסף: נקבע שכל אדם שהוגדר סיעודי ברמה הנמוכה ביותר - רמה 1 - יוכל להמיר את מלוא הקצבה לכסף. כך, לדוגמה, חולה סיעודי ברמה 1 יכול לבחור היום בין קצבת סיעוד חודשית של 1,572 שקל לבין 5 וחצי שעות טיפול או המרה של חלק משעות הטיפול לכסף. בנוסף, חולים ברמות סיעוד 6-2 יכולים להמיר עד שליש מהשעות בכסף, באישור עו"ס מביטוח לאומי.
המחשבה מאחורי המהלך היתה להעניק לחולים הסיעודיים גמישות באופן קבלת השירותים שלהם הם זקוקים, וכן לספק תמריץ כלכלי לא להידרדר מעבר לרמת הסיעוד התחתונה: החל מרמה 2 אומנם מקבלים יותר שעות טיפול, אך ניתן להמיר רק כשליש מהן בכסף. אך בפועל, האפשרות לקבל גמלה בכסף היוותה תמריץ לאנשים רבים, שלא היו מעוניינים או זקוקים לשירותי סיעוד בפועל, לתבוע גמלת סיעוד, והרחיבה את פוטנציאל הרווחים של חברות למיצוי זכויות. התוצאה היא שמספר תביעות הסיעוד זינק מ־91 אלף תביעות בשנה ב־2018 ל־133 אלף תביעות בשנה ב־2023, ושיעור מקבלי קצבה בכסף זינק. נכון לדצמבר 2023, שיעור הסיעודיים שמקבלים גמלה משולבת (כסף ושעות טיפול), ושהמירו שעות טיפול לכסף עמד על כ־59%, ושיעור הסיעודיים שמקבלים גמלה בכסף בלבד עמד על 11%. בסך הכל, בדצמבר 2023 78% מתוך קרוב ל־350 אלף מקבלי קצבת סיעוד קיבלו חלק או את מלוא הגמלה בכסף, זאת בהשוואה ל־3% בלבד טרם הרפורמה. באופן יחסי, חלה גם עלייה בשיעור הסיעודיים שמקבלים קצבה כספית בשל העסקת מטפל צמוד, וכן בשל היעדר שירותי סיעוד זמינים, אך העלייה המרכזית היא בהמרת שעות טיפול לכסף.
הקלת הרף לאישור קצבה
המשתנה שלא נלקח בחשבון בעת אישור הרפורמה הוא התרופפות שער הכניסה לעולם הסיעוד - כלומר הקלת הרף באישור תביעות הסיעוד של ביטוח לאומי. בשנים האחרונות ביטוח לאומי הפסיק כמעט לחלוטין עם בדיקות פיזיות של התובעים לקצבת סיעוד, שנחשבו לבעייתיות בשל האופן המשפיל שבו בוצעו בפועל. ב־2023 מעל 90% מהתביעות נבדקו על בסיס מסמכים ושיחות טלפון. בנוסף, חקיקה שקידם שר הרווחה אז חיים כץ ביטלה את האפשרות להוריד את רמת הסיעוד ואף לשלול קצבה מאדם שנבדק ומצבו השתפר, כך שנוצר תמריץ למי שהוגדר כסיעודי לתבוע בגין החמרה. וככל שרמת הסיעוד גדלה, כך גדל מספר שעות הטיפול שניתן להמיר בכסף.
השילוב בין הגברת המוטיבציה של הציבור לבין ההקלה באישור תביעות סיעוד הפך את קצבת הסיעוד בפועל למעין קצבה משלימה לקצבת זקנה, והביא דה־פקטו למצב שבו המדינה, שהוצאותיה על סיעוד זינקו בתוך 6 שנים ב־164% ל־18.5 מיליארד שקל, אינה יודעת להבטיח שחלק גדול מהשירותים שהיא מספקת מנותבים לסיוע לחולים סיעודיים או לשירותים למניעת הידרדרות ואף לשיקום ושיפור עצמאות האדם.
מביטוח לאומי לא נמסרה תגובה.
איגוד חברות הסיעוד עותר נגד ביטוח לאומי
"ביטוח לאומי מעודד ומשדל את הזכאים לבחור בחלופת גמלה כספית"
בחודש שעבר עתר לבג"ץ איגוד חברות הסיעוד נגד המוסד לביטוח לאומי ושר העבודה. טענת האיגוד היא שביטוח לאומי משלם קצבת סיעוד בכסף תחת הקריטריון של "היעדר שירותי סיעוד זמינים", זאת גם במקרים שבהם ניתן לספק שירותי סיעוד. חוק ביטוח לאומי קובע כי "גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו". את העתירה הגיש עו"ד דן פרידמן.
לפי נתוני ביטוח לאומי, שיעור הסיעודיים שמקבלים את מלוא קצבת הסיעוד בכסף בגלל היעדר שירותים זמינים גדל מ־0.5% באוקטובר 2018 ל־1.7% בדצמבר 2022, ול־2% בדצמבר 2023, שבו חלה גם השפעת המלחמה. שיעור הסיעודיים שמקבלים חלק מקצבת הסיעוד בכסף תחת קריטריון זה, גדל מ־0.1% באוקטובר 2018 ל־0.5% בדצמבר 2022 ול־1% בדצמבר 2023.
בעתירה נכתב כי "המוסד לביטוח לאומי מעודד, משדל ומשכנע את הזכאים ובני משפחתם לבחור בחלופת הגמלה הכספית במקרים שבהם הדבר אפשרי, וזאת אף מבלי להציג בפניהם את יתרונות וחסרונות כל שיטה". באיגוד חברות הסיעוד, שהעלייה בתשלומי קצבה בכסף מפחיתה את השימוש בשירותיהן, טוענים כי מדיניות ביטוח לאומי נובעת מכך שתשלום בכסף הוא פרוצדורה פשוטה יותר שדורשת פחות משאבים ופיקוח מצד הביטוח.
דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אמר לכלכליסט כי "ביטוח לאומי מציע לזכאים לגמלת סיעוד לקבל גמלה כספית מלאה במקום טיפול. זאת, בעילה של 'היעדר שירות זמין', בעוד ברחבי הארץ פועלות למעלה מ־100 חברות ועמותות סיעוד שפעלו כסדרן גם בכל המלחמה ואף בתקופת בידודי הקורונה, כך שמצב שבו אין שירות זמין לספק למטופל הוא נדיר ביותר, אם בכלל קיים".
