ניתוח
אחד מכל ארבעה משקי בית השתתף במימון חגיגת הרווחים של בנק הפועלים
בנק הפועלים סיים את 2024 עם רווח שיא של 7.6 מיליארד שקל על אף שהחל בתוכנית התייעלות בעלות 400 מיליון שקל. 26% מפיקדונות הציבור והעסקים הקטנים לא נשאו כלל ריבית. הציבור אדיש גם לעמלות ניירות ערך, שצמחו ב־16% בשנה החולפת
המלחמה הארוכה, העלייה בסיכון בענף האשראי, ותוכנית התייעלות בעלות של מאות מיליוני שקלים - אף אחד מאלה לא הפריע לבנק הפועלים, שפירסם היום את הדו"חות הכספיים ל־2024, לסיים את השנה עם רווח שיא של כ־7.6 מיליארד שקל. הבורסה הגיבה בהתאם, ומניית הבנק עלתה בכ־5.87%.
לשיפור ברווחיות הבנק תרמו צמיחה גבוהה של כ־8.9% בתיק האשראי, שעמד בסוף השנה על 443 מיליארד שקל, וכן ירידה של 63% בהפרשות להפסדי אשראי, שהסתכמו ב־693 מיליון שקל. בעוד שהקרדיט עבור שני גורמים אלו מגיע לבנק עצמו, את מירב הקרדיט לרווחיות הגבוהה צריך לקבל הציבור, שממשיך לאפשר לבנקים להרוויח על חשבונו. אלו הנקודות המרכזיות שעולות מדו"חות הבנק:
1. במצגת למשקיעים שפירסם הבנק, הוצג שקף אחד שמציג את מלוא הסיפור על עושק העו"ש של הציבור. לפי הנתונים שהציג בנק הפועלים, היקף פיקדונות הריטייל - כלומר פיקדונות משקי הבית והעסקים הקטנים - הגיע ב־2024 לשיא של 328 מיליארד שקל. אלה מהווים כ־57% מסך פיקדונות הבנק, שעומדים על 574 מיליארד שקל. כלומר, משקי הבית והעסקים הקטנים מספקים את חומר הגלם המרכזי לפעילות הבנק.
אלא שעל אף היותם המרכיב המרכזי בשרשרת הרווח של הבנקים, לפי נתוני הבנק שהוצגו בשקף, כ־26% מהפיקדונות אינם נושאים ריבית בכלל. כלומר הם שוכבים בחשבון העו"ש בלי לקבל ריבית, בזמן שהבנק משיא תשואה של כ־4.5% על הכספים הללו. זאת, מבלי לכלול פיקדונות לטווח קצר עליהם משלם הבנק ריבית זניחה.
אמנם בין 2023-2021 חלה ירידה של כ־25% בהר העו"ש של הציבור, אך בשנה האחרונה, על אף הריבית הגבוהה שנותרה על רמה של 4.5%, ואינפלציה שחרגה מהיעד העליון שהציב בנק ישראל, שיעור כספי העו"ש מסך הפיקדונות בבנק ירד ב־2% בלבד, כשברבעון האחרון של השנה המגמה נבלמה.
את תמונת המראה של העלייה בפיקדונות הציבור, והסטגנציה בשיעור הפיקדונות עליהם משלם הבנק ריבית, ניתן לראות בירידה המתמשכת בהיקפי הגיוס של הבנק משוק ההון, שהציג הבנק באותו שקף מדובר. לפי הנתונים, בעוד שב־2018 שיעור החוב לאג"ח וני"ע סחירים מכלל חובות הבנק עמד על 7.1%, הוא ירד בהתמדה עד שהגיע ב־2024 ל־3% בלבד. ובמילים אחרות - אם יש ציבור של פראיירים, מי צריך את שוק ההון?
כתוצאה, הכנסות הבנק מריבית נטו צמחו ב־3.2% ל־17.9 מיליארד שקל, והרווח הנקי ב־2024 צמח ב־3.7% והגיע כאמור לשיא של 7.6 מיליארד שקל. זאת, על אף שברבעון האחרון הבנק ספג הפרשה של כ־400 מיליון שקל (אחרי מס) לתוכנית התייעלות.
בנק הפועלים אינו חריג. גם בדו"חות מזרחי־טפחות שפורסמו ביום חמישי האחרון, הסטת הכספים מהעו"ש נבלמה, וההערכה היא שזו המגמה גם בשאר הבנקים, שיפרסמו את דו"חותיהם בהמשך החודש. "המפקח על הבנקים נותן לבנקים להרוויח יותר מדי על חשבון הציבור שלא מבין", אמר לכלכליסט אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון. "היה מצופה שהמפקח יגרום לבנקים להסביר טוב יותר לציבור למה להשאיר כסף בעו"ש בתקופה של אינפלציה וריבית כל כך גבוהות זה לא נכון".
2. מלבד אדישות הציבור להיקף כספיו בעו"ש, גם אדישות הציבור בכל מה שקשור למסחר בניירות ערך שווה לא מעט כסף לבנקים, ששולטים בקרוב ל־90% מהענף המסחר בניירות ערך. זאת, על אף שעמלות המסחר שהם גובים גבוהות עשרות מונים מאלו שגובים בתי ההשקעות. לפי דו"חות הבנק, הכנסותיו מעמלות מסחר בניירות ערך צמחו בשנה האחרונה ב־16.3% ל־783 מיליון שקל, זאת כתוצאה מעלייה בהיקף המסחר.
לצד זאת, יש לציין שההטבות בסוגי עמלות מסוימים שהעניק הבנק למשרתי המילואים, ציבור המפונים ועוד, במסגרת מתווה כללי שיזם בנק ישראל לאחר פרוץ המלחמה, הפחיתו את הכנסותיו מעמלות עו"ש ב־3.7%.
3. על אף ש־2024 היתה מורכבת במיוחד בענף האשראי, בשל השפעות המלחמה שהגדילו את רמות הסיכון והגבילו את התיאבון הצרכני, תיק האשראי של הבנק צמח אשתקד ב־8.9% ל־443.5 מיליארד שקל. הצמיחה בלטה במיוחד בשני הסקטורים הגדולים ביותר בתיק האשראי: האשראי לעסקים גדולים, שעלה ב־13.1% ל־140 מיליארד שקל, והמשכנתאות, שעלו ב־6.5% ל־139 מיליארד שקל. באשראי לעסקים קטנים ובאשראי הצרכני חלה צמיחה מתונה של כ־5.3% ו־4.4% בהתאמה. הצמיחה בתיק האשראי, וכן האינפלציה שחרגה מעבר לגבול העליון שהציב בנק ישראל, תרמו לעלייה בהכנסות במימון של הבנק.
4. כאמור, תוכנית ההתייעלות של הבנק לשנים 2028-2025, במסגרתה יפרד הבנק מכ־10% מכוח האדם שלו, היתה כרוכה בהפרשה חד־פעמית גבוהה, שאמנם לא מנעה מהבנק לרשום רווחי שיא, אך הביאה לירידה של 11.8% ברווח הרבעוני ביחס לרבעון המקביל ב־2023, שהיה רבעון חלש יחסית בעצמו בשל השפעת המלחמה, וההפרשות הגבוהות להפסדי אשראי שביצעו הבנקים. למעשה, זה הרווח הרבעוני הנמוך ביותר שרשם הבנק מאז הרבעון השני של 2022.
עיתוי ההכרזה על התוכנית, בדצמבר האחרון, אינו מקרי: ההכרזה הגיעה חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד של מנכ"ל הבנק ידין ענתבי, ונועדה לשקף את החזון שענתבי מציב לבנק. בפרט, ההפרשה החד־פעמית שרשם הבנק הפחיתה את רווחיו ב־2024 - שנה שברובה כיהן המנכ"ל הקודם דב קוטלר, אך היא צפויה לחסוך כ־300 מיליון שקל בשנה (לפני מס) מהוצאות הבנק, וכך להיטיב עם ביצועיו החל מ־2025 - שנת המבחן הראשונה של ענתבי בתפקידו.
5. כניסתו של ענתבי לתפקיד התבטאה גם בהודעה חריגה יחסית בדו"חות של הבנק: בנק הפועלים פירסם יעדים אסטרטגיים ל־2026-2025. הצבת יעדים אסטרטגיים, ועוד לטווח קצר של שנתיים, היא פעולה חריגה יחסית בנוף המערכת הבנקאית. הבנק הציב יעדים אסטרטגיים שאפתניים, ודאי נוכח אי הוודאות הביטחונית והשפעות המלחמה על המשק. אלו כוללים רווח נקי בטווח של 9.5-8.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנתיים הקרובות, תשואה על ההון של כ־15%-14%, צמיחת תיק אשראי בשיעור שנתי ממוצע של כ־7%, וכן הגדלת שיעור הרווחים שיחולקו לבעלי מניות ללפחות 50% מהרווח הנקי. כיום, בנק ישראל מגביל את הבנקים בשיעור חלוקה של עד 40%. "אנחנו לא רואים הרבה תוכניות אסטרטגיות לטווח קצר, וזה מלמד על הביטחון של הבנק", מציין גלזר.
