בלעדי
בנק ישראל מתכנן: הלימות הון מותאמת לבנק, לפי הסיכון שלו
לפי טיוטת חוזר שנשלחה לבנקים, המגבלה הרגולטורית תהפוך ליותר דינמית, תושפע ממצב המשק ותיקבע פרטנית מול כל בנק; עם זאת, יש חשש שאם תוכבד הלימות ההון, תיפגע יכולת הבנק להעמיד אשראי ולחלק דיבידנדים
בנק ישראל מוביל שינוי משמעותי בדרך שבה יחושב יחס הלימות ההון בבנקים, כך שלכל בנק יהיה יעד המתאים לפרופיל הפעילות שלו. כמו כן היעד יהיה דינמי יותר וכפוף למצב המשק ולפרמטרים נוספים. יחס הלימות הוא היחס בין ההון העצמי של הבנקים לנכסי הסיכון שלהם (בעיקר תיק האשראי). זהו פרמטר מהותי ביחסים הפיננסיים של הבנקים, המשפיע על יכולת הבנקים להעמיד אשראי ולחלק דיבידנדים.
לכלכליסט נודע, כי בשבוע שעבר הופצה טיוטת חוזר לבנקים בנוגע לשינוי המתוכנן בחישוב יחס הלימות ההון, אשר מתבסס על כללי באזל 4 (כללי רגולציה בנקאית בינלאומיים). מדובר בטיוטה ראשונית, ובמהלך השנה תתקבל החלטה לגבי הכללים הסופיים.
כיום יחס הלימות ההון הוא קשיח וכפוף רק לגודל הבנקים. ברוב הבנקים הוא עומד על 9%, ובבנקים הגדולים (הפועלים ולאומי) הוא עומד על 10% (בפועל, היחס הנדרש מעט גבוה יותר בשל התייחסות מיוחדת שנתן בנק ישראל לחשיפה לתחום המשכנתאות).
לפי השינוי המוצע, לבנקים יהיה יעד בסיס של 4.5%, כאשר מעליו יתווספו ארבעה פרמטרים נוספים, כשכל אחד מהם ידרוש תוספת להלימות ההון בטווח מסוים. בשורה התחתונה, בהנחת היחס המקסימלי של כל הפרמטרים, הדרישה להלימות ההון יכולה להגיע עד 12.75% (לעומת 10%-9% היום). מדובר בעלייה מהותית, אולם גורמים בכירים במערכת הפיננסית מעריכים שיש סיכוי נמוך שהיא תגיע ליחס כה גבוה. בנוסף, במערכת הבנקאית מעריכים שבשנים הראשונות לכניסת השינוי לתוקף, היעד בפועל לא יהיה שונה דרמטית מהמצב היום, כדי למנוע זעזוע בניהול ההון של הבנקים.
הפרמטר הראשון שישפיע על היחס ייקרא "כרית אנטי־מחזורית". פרמטר זה יכלול עד 2.5% תוספת בהלימות ההון. לפי פרמטר זה, בתקופות טובות של המשק שבהן, למשל, יש צמיחה חדה באשראי, היעד בפרמטר זה צפוי לגדול, על מנת שהבנקים יצברו עודפים שיגנו עליהם אם התקופה תשתנה לרעה. כלומר, דווקא כשהמשק ייכנס למיתון או משבר, אז הדרישה בסעיף זה צפויה לרדת, במטרה לשחרר לבנקים עודפי הון, שיספגו הפסדים אם יהיו, וכדי למנוע מצב של מחנק אשראי.
פרמטר נוסף, הדומה במאפייניו לראשון, הוא פרמטר "סיכון מערכתי", שלפיו אם בפיקוח על הבנקים יזהו שמתהווה סיכון מערכתי (למשל, בועה בשווקים הפיננסיים), יגדל יחס הלימות ההון בעד 2%. הפרמטר השלישי מושפע מחשיבות הבנק למערכת כולה. היום יש מגבלה אחת של נתח שוק (מעל 24%), שלפיה בנק בהיקף פעילות כזה נדרש לתוספת ביחס הלימות ההון. לפי הכללים המתגבשים, יהיו כמה פרמטרים שיקבעו עד כמה לבנק יש השפעה על המערכת הפיננסית, ובהתאם לכך תיקבע תוספת ביחס הלימות ההון, והיא תוכל להגיע לעד 1.25%.
בנוסף ייקבע פרמטר שייקרא "כרית לשימור", ששיעורו יגיע עד 2.5%. מטרתו גם כן לצבור עודפים לתקופות פחות טובות במשק. את הכרית הזו ניתן יהיה לשחוק זמנית באירועים מסוימים, בלי שהדבר ייחשב לאי־עמידה ביעדי בנק ישראל.
כל הפרמטרים הללו הם בגדר טיוטה ראשונה בלבד, וכפופים עדיין לדיונים מול הבנקים וגורמים נוספים, ובהמשך השנה ייקבעו התנאים הסופיים. כמו כן המודל המוצע הוא דינמי עם יעדים משתנים, בהתאם למצב הכלכלי ומצב הבנק, ועם פיקוח שוטף הדוק יותר על היעדים מצד בנק ישראל. עם זאת, בבנק המרכזי לא מתכוונים לשנות באופן תדיר את היעדים לבנקים, מתוך הבנה ששינויים תכופים מייצרים אי־ודאות שמקשה על תכנון ההון, וכתוצאה מכך על מדיניות ניהול האשראי. המטרה היא שיוצגו יעדים, ומראש ייקבע תחת אילו פרמטרים ובאילו אירועים היעדים משתנים.
היום כל הבנקים נמצאים במידה ניכרת מעל יחס הלימות ההון שלו הם נדרשים. בבנקים הגדולים היחס עומד באזור ה־12% (לעומת דרישה של 10.2%), ובבנקים הבינוניים היחס עומד בממוצע על 10.8% לעומת דרישה של 9.6%-9.2%. בעקבות עודפי ההון מבקשים בחלק מהבנקים מבנק ישראל אישור להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד, וקיים סיכוי טוב שהדבר יקרה לפחות בחלק מהבנקים בדו"חות הקרובים, שיפורסמו בחודש הבא.
שיטת חישוב יחס הלימות ההון החדשה עשויה להגדיל את דרישות ההון מהבנקים, בטח בתקופות טובות של המשק כשהבנקים ברווחיות גבוהה. אולם ההערכות הן, שלפחות בשלב ההתחלתי השינוי בפועל לא יהיה מהותי.
