בנק ישראל: תמריצי השכר לרופאים לא קידמו מעבר משמעותי לפריפריה
בנק ישראל: תמריצי השכר לרופאים לא קידמו מעבר משמעותי לפריפריה
במחקר חדש נטען שההסכם שנחתם ב-2011 לא הביא לעלייה רבה במספר הרופאים העוברים לאזורי הספר או של המתמחים בתחומי מצוקה - למרות תוספות השכר. מה שעשוי לעודד מעבר הוא חשיפה מוקדמת לפריפריה, בין אם על ידי מגורים בילדות או בלימודים שם
לפי מחקר שמפרסם היום (ד') בנק ישראל, הסכם השכר שנחתם ב-2011 עם הרופאים, במטרה לעודד מעבר רופאים לפריפריה והתמחות בתחומים כמו פסיכיאטריה וגריאטריה, לא השיג את יעדיו.
ממצאי המחקר, שערך נעם זונטג מחטיבת המחקר של הבנק, מראים ששיעור הרופאים שבחרו להתמחות בתחומים במצוקה עלה רק במידה מתונה. יתרה מזאת, המחקר לא מצא עדות לכך שהתמריצים הכלכליים הביאו לעלייה במספר הרופאים שעברו להתגורר ולעבוד בפריפריה, או לעלייה בהתמחויות במקצועות במצוקה בהם חסרים רופאים.
מספר הרופאים באיזור מסוים הוא תנאי הכרחי לאספקת שירותי בריאות טובים, אך הפיזור הגיאוגרפי של רופאים אינו תואם לפיזור האוכלוסיה הכלכלי, באופן שפוגע באיכות הרפואה בפריפריה. כך לדוגמא, ב-2010 התגוררו בפריפריה 20% מסך הרופאים המומחים, 14% מסך הרופאים בוגרי פקולטות ישראליות ו-23% מסך הרופאים בישראל, זאת בזמן ש-31% מתושבי ישראל מתגוררים בפריפריה.
הסכם השכר שנחתם ב-2011 נועד לצמצם את הפער דרך תמריצי שכר. כך למשל, לפי ההסכם נקבע ששכר מומחה בבית חולים בפריפריה יהיה גבוה ב-17% משכרו של מומחה בבית חולים במרכז, וששכר של מתמחה יהיה גבוה ב-25%. בנוסף, ניתנו מענקים חד פעמיים לרופאים שהעתיקו את מגוריהם לפריפריה.
על אף התמריץ, נכון ל-2021, שיעור הרופאים שגרים בפריפריה לא גדל בצורה משמעותית, בפרט בקרב רופאים מומחים ובוגרי אוניברסיטאות בישראל: כ-21% מסך הרופאים המומחים גרו בפריפריה, כ-16% מסך הרופאים בוגרי הפקולטות הישראליות, וכ-27% מסך הרופאים בישראל. זאת, בזמן ששיעור האוכלוסיה שגר בפריפריה בישראל נותר על כ-31%.
ההשפעה המועטה של התמריצים מתחדדת במיוחד כאמור כאשר בוחנים קבוצות מקצועיות יוקרתיות, כמו בוגרי פקולטות ישראליות ורופאים בעלי הישגים גבוהים בפסיכומטרי. אף אחת מקבוצות אלו לא הראתה נטייה מוגברת לעבור לפריפריה בעקבות ההסכם.
המחקר מדגיש כי המשתנה המשמעותי שעשוי לעודד מעבר של רופאים מהמרכז לפריפריה הוא חשיפה מוקדמת לפריפריה, בין אם על ידי מגורים בילדות באזורי פריפריה ובין אם בלימודים בפקולטות רפואה הממוקמות מחוץ למרכז. כך לדוגמה, ההסתברות שרופא שגדל בפריפריה יגור בפריפריה כרופא מומחה גבוהה ב-49 נקודות האחוז ביחס לרופא שגדל במרכז הארץ.
כמו כן, ההסתברות שרופא שלמד בפקולטה שנמצאת בפריפריה יגור באזורים הללו כרופא מומחה גבוהה ב-15 נקודות אחוז ביחס לרופא שלמד בפקולטה בישראל שאינה בפריפריה.
הממצאים תומכים בקידום מדיניות שתתמקד בעידוד מועמדים מהפריפריה ללמוד רפואה, הגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות בפריפריה והרחבת תוכניות הסטאז' וההתמחויות בבתי חולים בפריפריה. יוזמות כאלו, כמו תוכנית "אילנות צוערים לרפואה" שמוביל משרד הבריאות, כבר מופעלות, אך ייתכן שיש להרחיבן.
לגבי כישלון התמריצים הכספיים בעידוד רופאים להתמחות במקצועות במצוקה, המחקר מבחין בין מקצועות כגון פסיכיאטריה וגראיטריה, שם פערי השכר עדיין גבוהים מידי ולכן "ללא צמצום משמעותי של פערי השכר יהיה קשה להגדיל את מספר המומחים בתחומים אלו". לצד זאת, המחקר מציין את תנאי העבודה בתחומים אלו, שנחשבים לקשים במיוחד. קבוצת המקצועות השנייה הן מקצועות כמו הרדמה, בהם שכר הרופאים המומחים כבר גבוה יחסית, ולכן הפער נובע "ממגורמים אחרים: תנאי העבודה, חוסר עניין מקצועי, חוסר יוקרה נתפסת, העדפות שונות ועוד", ולכן יש צורך במחקרים נוספים לזיהוי צעדי מדיניות אפקטיביים.
