שנתיים וחצי לרפורמת הבנקאות הפתוחה, ורק 2% הצטרפו אליה
שנתיים וחצי לרפורמת הבנקאות הפתוחה, ורק 2% הצטרפו אליה
דוח ראשון של רשות ני"ע על הרפורמה שנועדה לאפשר ללקוחות לשתף את המידע הבנקאי שלהם עם חברות פינטק מצביע על כך שהרפורמה לא גרמה לשינוי משמעותי בשוק, כשרק 156 אלף לקוחות הצטרפו אליה. למרות פעילותן של 19 חברות בתחום, 90% מהלקוחות מרוכזים בחמש חברות בלבד
שנתיים וחצי לאחר שהחוק המסדיר את השימוש בבנקאות פתוחה נכנס לתוקף, וקשה לומר שהמהפכה הזו סחפה את הציבור. היום (א') פרסמה לראשונה רשות ניירות ערך דוח הסוקר את פעילות החברות המעניקות שירותים בנושא זה (חברות פינטק בעלות רישיון לשירותי מידע פיננסי).
מהנתונים עולה שנכון לסוף נובמבר 2024, בישראל 19 חברות בעלות רישיון למתן שירותי מידע פיננסי. זו אמנם כמות נאה של חברות הפעילות בתחום, אך מספר הלקוחות בחברות הללו עומד על 156.1 אלף בלבד (כ-2% מכלל לקוחות המערכת הבנקאית), כך שקשה לומר שמהפכת הבנקאות הפתוחה גרמה עד כה לשיפור מהותי בתחרות במערכת הבנקאית. את הלקוחות ניתן לחלק לשתי קבוצות: 94.5 אלף (61%) מהלקוחות הם אנשים פרטיים, ו-61.5 אלף לקוחות מוגדרים כתאגידים (בעיקר עסקים קטנים).
עוד עולה מהדוח אותו חיברה ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, כי על אף כמות השחקנים הנאה, התחום הינו ריכוזי למדי. לפי הדוח, כ-90% מכלל הלקוחות בענף מרוכזים בחמש חברות בלבד: שלוש חברות מחזיקות בנתח שוק של 85% מקרב הלקוחות הפרטיים, ושתי חברות מחזיקות בנתח שוק של 94% מהלקוחות העסקיים.
רפורמת הבנקאות הפתוחה היא אחת הרפורמות המורכבות והיקרות שנעשו בענף הפיננסי. הרפורמה מעבירה את השליטה במידע הפיננסי מהבנקים ללקוחות שלהם. בנקאות פתוחה מאפשרת לשחקנים פיננסיים אחרים (בנקים מתחרים, גופים חוץ־בנקאיים וחברות פינטק) גישה למידע על הלקוח: על הנכסים וההתחייבויות שלו, והמחיר שהוא משלם בעבור המוצרים הבנקאיים. הכוונה היא שעל בסיס מידע זה הלקוח יקבל הצעות טובות יותר או תובנות לשיפור מצבו הפיננסי. היות שמדובר במידע רגיש, החוק קבע סטנדרטים והסמיך את רשות ני"ע לפקח על חברות הפינטק שירצו לעסוק בתחום ולקבל גישה מהבנקים בנוגע למידע על לקוחותיהם.
ברשות ניירות ערך אמנם מציינים כי הם מזהים עלייה בצמיחה בפעילות בתחום מאז מאי 2024, אולם לצד זאת מתריעים כי הם מזהים קושי ביכולת של חברות הפינטק לקבל את המידע מהבנקים בנוגע ללקוחות עסקיים (הכוונה בעיקר לעסקים קטנים). לדבריהם, נותני שירות מידע פיננסי (חברות הפינטק) מדווחים על קשיים מול הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בחיבור חשבונות של תאגידים לממשקי API, הממשק באמצעותו אמור להימסר המידע. במקום זאת, אצל כמעט 99% מהלקוחות העסקיים, משיכת המידע נעשית בצורה מיושנת בה משתמשים בפרטי הזיהוי של הלקוח לקבלת הגישה למידע, במקום בתקן הטכנולוגי המתקדם והבטוח יותר של הבנקאות הפתוחה.
הרשות בראשות ספי זינגר מציגה בדוח את נתוני יוני-נובמבר, ומהם עולה כי הצמיחה נטו איטית למדי, גם בשל עזיבת לקוחות. לפי הנתונים, בחודשים יוני-נובמבר הצטרפו קרוב ל-50 אלף לקוחות, אך במקביל גם עזבו קרוב ל-20 אלף לקוחות, שלמעשה ביטלו את ההרשאה למשיכת המידע אודותם. כך שנטו נרשמה צמיחה בכמות המשתמשים של פחות מ-30 אלף לקוחות.
עוד עולה מהנתונים כי עיקר השימוש בבנקאות הפתוחה הוא בנושא כרטיסי אשראי - 62.8% מהבקשות לקבלת נתונים היו לתחום זה. לעומת זאת, בתחום ההלוואות היו אלה 7.4% מהבקשות ובפיקדונות 1.8% בלבד. כלומר, נראה שעיקר השימוש בתשתית זו נעשה בעיקר לניתוח הוצאות ולשיפור ההתנהלות הכלכלית, ופחות עבור שיפור המחירים במוצרים בנקאיים בסיסיים. בענף הפינטק מציינים שאחת הסיבות לכך היא שטרם נמצא המודל העסקי שיהפוך את הפעילות בתחום המוצרים הבנקאיים למשתלם עבורם.
